שיחה לפר' ויצא: "ממלכת כהנים וגוי קדוש"
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
"ועיני לאה רכות- ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה, שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן, והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו? +בראשית כ"ה+ איש תם יושב אוהלים, והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה" (בבא בתרא קכג.)
כאשר שומעת לאה שהיא אמורה להתחתן עם עשו שהוא אדם רשע, זה גורם לה לבכי ולנשירת ריסי העיניים מרוב תפילות ותחנונים לה' שיבטל את השידוך ולא תתחתן עם עשיו. מדוע לאה בוכה? הרי במקום לבכות היא היתה צריכה פשוט לסרב להתחתן איתו? כפי שעושים היום שאם מציעים לבחור או לבחורה ולא נראה לאחד מהם אז פשוט מסרבים. מסבירים המפרשים שלאה הבינה שזו התוכנית האלוקית ולא רק דיבורים של בני אדם. התוכנית האלוקית היתה שלאה תתחתן עם עשו ורחל עם יעקב ויחדיו הם יבנו את עם ישראל.
עם ישראל השואף להיות "אור לגויים" זקוק לכח הרוחני כי זה מייחד את עם ישראל. כל יהודי שמגיע לארץ צריך להרגיש רוחניות, ומצד שני עם ישראל זקוק לכח של כלכלה חזקה. אם יהיה רק רוחניות בלי כלכלה, עם ישראל לא יוכל להיות "אור לגויים" כי הגויים לא יראו בו דוגמא. (כגון: אם לא יהיו מלונות יפים ויהיו רק קרוואנים לאורחים הגויים לא יבואו לבקר במדינת ישראל ולא ירגישו את הרוחניות הקיימת בארץ ישראל).
הרש"ר הירש לאור דברינו מסביר, מדוע יצחק רצה לברך את עשיו, כי הברכות הינן גשמיות ועשיו אחראי על הגשמיות לתת אותה לעם ישראל, ולכן הוא זה שצריך לקבל את הברכות.
וכך כותב הרש"ר הירש:
"שני בניו של יצחק ייסדו שני יסודות בביתו, עשיו את הכוח החומרי, יעקב- את הכוח הרוחני. יודע היה יצחק כי האומה זקוקה לשני הכיוונים... כסבור היה יצחק, שעשיו ויעקב יקיימו את תעודת אברהם בכוחות משותפים, בלב אחים ומתוך השלמה הדדית. לפיכך הועיד לעשיו ברכה בעלת תוכן חומרי, וברכה רוחנית הייתה שמורה עמו ליעקב... אולם מבית לבן ידעה רבקה את הקללה שבפיצול זה, ידעה מניסיונה, שהחומר יהיה לברכה וישועה רק בבית שרוח אברהם מפעמת בו, רק בידו של זה שרוחו של אברהם מדריכה אותו. היא היטיבה לראות שחומר שאין עמו רוח יהיה קללה. את הברכה ראתה רק בלתי מחולקת, יורדת על ראשו של אחד" (רש"ר הירש בראשית כז,א)
יש בחירה חופשית. אדם מחליט אם לקיים את שליחותו. עשיו החליט שהוא לא מקיים את שליחותו אלא הוא מלסטם את הבריות. לאה התחתנה עם יעקב כי יעקב נהפך להיות אחראי על הצד הרוחני וגם על הצד הגשמי.
כותב הרמב"ם:
"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה הלכה ב)
ה' לא גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, אלא זה תלוי באחריות ובבחירה החופשית של האדם.
ממשיך הרמב"ם וכותב:
"שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו, דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה הלכה ה)
הרמב"ם שואל שאלה: אם ה' יודע מראש מה יחליט האדם אם להיות צדיק או רשע, אז אין בחירה חופשית לאדם, שהרי האדם לא יכול לעשות בניגוד לידיעת ה'?
הראב"ד עונה על שאלה זו:
"לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה. ואע''פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה. ואומר, אם היו צדקת האדם ורשעתו תלוים בגזירת הבורא ית' היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה" (השגת ראב"ד הלכות תשובה פרק ה הלכה ה)
התשובה לשאלת הרמב"ם, ה' יודע הכל והוא היה יכול להפוך אותנו להיות רובוטים לטוב ולרע , אך הוא החליט לא לדעת ונתן לנו את הכוח להחליט. אין בזה חסרון כי אין מוגבלות של ה' כי יכול לדעת הכל, אלא שהוא החליט לא לדעת.
כתוב בגמרא:
"כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו...והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני" (סוטה ב.)
וכותב רש"י:
זוג ראשון - לפי המזל:
זוג שני - לפי מעשיו וקשה לזווגן לפי שאינה בת זוגו: (רש"י שם)
רש"י מסביר ש"זיווג ראשון" הוא התוכנית האלוקית שיש לה' לכל אדם ולפי זה בת הקול מכריזה עם מי יתחתן, וה"זיווג השני" זה "לפי מעשיו". העניין תלוי בהחלטת האדם האם ילך לפי התוכנית האלוקית ואז ישאר עם הזיווג שהכריזה "בת קול" או שיחליט אחרת וממילא יקבל זיווג אחר.
עשו שלא הלך לפי התוכנית האלוקית ולא רצה לבנות את עם ישראל לא התחתן עם לאה. הזיווג הראשון הוא התוכנית האלוקית, הזיווג השני הוא הנישואין בפועל.
יש לנו בחירה חופשית ואנחנו יכולים לשנות עולם. השליחות שלנו היא למצוא את התוכנית האלוקית וליישמה.
כתוב במדרש:
"א"ר הונא קשה היא התפלה שבטלה את הגזירה ולא עוד אלא שקדמה לאחותה" (בראשית רבה)
לאה בתפילתה שינתה את התוכנית האלוקית להתחתן עם עשיו, וע"י תפילתה גרמה שתתחתן עם יעקב. לומדים מלאה שתפילה יש בכוחה לשנות מתוכנית ה' המקורית.
הרב יוסף אלבו כותב:
"מי שלא יתפלל לה' בעת צרתו הרי זה בגלל אחת מהסיבות הבאות:א.אינו מאמין במציאות ה' או בהשגחתו. ב. המאמין בהשגחה אבל מסתפק ביכולת ה' להצילו. ושלשת דעות אילו הינן כפירה. ג.לעומת זאת ייתכן אדם המאמין בהשגחה ואינו מסתפק ביכולת ה' להצילו שהרי ה' יכול לעשות כל דבר אבל יסתפק אם הוא ראוי להטבה כמו זו. מה שראוי להאמין הוא, שכל הטובות המגיעות לאדם מן ה' נובעות מחסד גמור של ה' ואינן שכר על מעשיו הטובים של האדם. ד.מה שהביא האנשים לפקפק בתועלת התפילה.. אם נגזר אין צורך בתפילה ואם לא נגזר איך תועיל התפילה לשנות את רצון ה' לגזור עליו טוב לאחר שלא גזר. ולפי זה נאמר שכשנגזר על האדם טוב מה הנה הוא נגזר עליו במדרגה ידועה מכשרון המעשה, וזה כלל יעודי התורה, וכן כשנגזר עליו רע מה הנה הוא נגזר בהיותו במדרגה ידועה מהרוע או בהכנה ידועה, וכשתשתנה המדרגה ההיא או ההכנה ההיא תשתנה הגזרה בהכרח לטוב או לרע.. שהגזרות האלקיות הן הנה בהיות המקבל בהכנה ומדרגה ידועה, ואם תשתנה המדרגה ההיא תשתנה הגזרה ההיא, ובעבור זה הוא שאמרו ששנוי השם יועיל לבטל הגזרה וכן שנוי המעשה" (ספר העיקרים)
כל הקושי והצרות באות לאדם כדי שיתרומם בתפילה ויהיה במדרגה אחרת ואז הקושי ממילא ייעלם. אם האדם היה מראש בדרגה גבוהה אז הקושי כלל לא היה קיים. לכן אין אנו משנים את רצון ה' כי הוא הביא את הצרה על מנת שנתרומם ונתעצם ונהיה במדרגה שונה ואז הצרה תעלם.
כותב הרב דסלר:
"ויש אדם שנענה בתפילתו, או אפילו רק בהכנתו אליה, עד שעושים לו ניסים גלוים. ההגבלות הללו קיימות רק לצורכי עבודת ה', ולפעמים אפשר שתתמעטנה ההגבלות או גם שתסתלקנה לפי שעה, כאשר דורשת זאת עבודת האדם. שכל ההגבלות הללו נוצרו לצורך הרוחניות, לצורך נסיון בעבודת ה'. וכשמתעלה הצדיק להידבק ברוחניות, עד שלא יהיו לו עוד צורך בהגבלות-ואדרבה, הן תפרענה לו בעבודתו הרוחנית-אזי תתבטלנה ההגבלות מאליהן, ונמצא שעלה אל מדרגת בעלי ניסים שאין הטבע עומד בפניהם" (מכתב מאליהו)
התפילה מעלה את האדם בפגישה עם ה' לאדם מרומם וטוב יותר. אם אדם מתרומם בתפילה ונמצא במדרגה אחרת הקושי נעלם. אם האדם היה מראש בדרגה גבוהה הקושי כלל לא היה קיים. הבכי של לאה היתה תפילה שרוממה אותה והביאה אותה למקום הראוי להינשא ליעקב. היא רצתה להגיע לרמה של יעקב.
כתוב במדרש:
וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.. וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי..- כל ההוא ליליא הוה צווח לה רחל והיא עניא ליה, בצפרא והנה היא לאה אמר לה מה רמייתא בת רמאה לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי, אמרה ליה אית ספר דלית ליה תלמידים לא כך היה צווח לך אבוך עשו ואת עני ליה" (בראשית רבה)
תשובתה של לאה לכאורה קטנונית. אתה רימית אז אני רימיתי. מה כוונת לאה בדבריה?
מסביר שפת אמת:
"כי הנה יעקב אבינו ע"ה זכה ליקח חלקו של עשו... וכשזכה לאותו חלק זכה ליקח את לאה שהיתה מיוחדת לאותו ההארה" (שפת אמת)
התכנון האלוקי הראשון היה שעשו יתחתן עם לאה ורחל עם יעקב. הנישואין של לאה ליעקב היו כי יעקב קיבל את הברכות בחומריות ונהפך להיות אחראי גם על הרוחניות וגם על החומריות, ולכן היה זקוק לשתי נשים: רחל שיחד איתו תעניק לעם את הרוחניות ולאה שיחד איתו תעניק לעם את הגשמיות. לאה התחתנה איתו כי הוא נהפך להיות אחראי על הצד הרוחני וגם על הצד הגשמי. זו כוונת לאה בדבריה- אתה רימת וקיבלת את הברכות הגשמיות, ולאור זאת כעת אתה אחראי גם על הרוחניות וגם על הגשמיות, ולכן רימיתי והתחתנתי איתך כדי לתת לעם ישראל את הכח הגשמי.
כתוב במדרש:
"פתח אברהם לפני הקב"ה ואמר רבש"ע למאה שנה נתת לי בן וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלשים ושבע שנים אמרת לי העלהו עולה לפני ונעשיתי עליו כאכזרי ולא ריחמתי עליו, אלא אני בעצמי כפתתי אותו, ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני פתח יצחק ואמר רבש"ע כשאמר לי אבא (בראשית כ"ב) אלהים יראה לו השה לעולה בני, לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופשטתי את צוארי תחת הסכין, ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני.... באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שיהא סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם, מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן" (איכה רבה)
אברהם ויצחק מזכירים את העקידה וזה לא עוזר, עד שבאה רחל וסיפרה על מעשה הסימנים וזה עזור לחזרת העם מגלות. מדוע לרחל נענה ה'? מדוע מה שעשתה גדול מהעקידה? רחל הבינה שעם ישראל זקוק ליסוד הגשמי וליסוד הרוחני ולכן היא נתנה את הסימנים ללאה ששניהם יחד עם יעקב יבנו את עם ישראל בגשמיות וברוחניות.
החשיבות הגדולה שעם ישראל יחזור לארץ ישראל לאחר הגלות, הוא כדי שיוכל להיות "אור לגויים" ו"ממלכת כהנים וגוי קדוש". ה' נענה לרחל, לא כי מעשיה גדולים יותר, אלא היות ומעשיה קשורים לחזרתו של עם ישראל לארצו.
רק בארץ ישראל עם ישראל יכול להיות "אור לגויים". ולכן בארץ ישראל הוא זקוק גם לרוחני וגם לגשמי, והיות וזה מה שהבינה רחל היא נתנה את הסימנים ללאה, לכן ה' נענה לרחל ואמר לה "ושבו בנים לגבולם". הנס הגדול שנגלה מול עינינו הוא שעם ישראל חזר לארצו ומקיים בה "ממלכת כהנים וגוי קדוש" נובע מתחינתה ותפילתה של רחל אמנו שנחזור לארצנו ובכך שה' שמע תפילתה כי מסרה את הסימנים ללאה.
הדבר מחייב את כולנו להקים במדינתנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש", וכל אחד ואחד מאיתונ החי במדינה צריך להרגיש את הרוחניות הקיימת במדינה ולדאוג שבמדינה תהיה כלכלה חזקה ויציבה כדי שנוכל להיות "אור לגויים".
יהי רצון שה' ישמע תפילתנו ונזכה להמשיך ולקדם את התהליך שהיה עד כה במדינה של העצמת "ממלכת כהנים וגוי קדוש". אמן כן יהי רצון.

