שיחת רה"י לפרשת ויצא-זיווג ראשון/זיווג שני
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
כותב הרש"ר הירש:
"שני בניו של יצחק ייסדו שני יסודות בביתו, עשיו את הכוח החומרי, יעקב- את הכוח הרוחני. יודע היה יצחק כי האומה זקוקה לשני הכיוונים... כסבור היה יצחק, שעשיו ויעקב יקיימו את תעודת אברהם בכוחות משותפים, בלב אחים ומתוך השלמה הדדית. לפיכך הועיד לעשיו ברכה בעלת תוכן חומרי, וברכה רוחנית הייתה שמורה עמו ליעקב. אולם מבית לבן ידעה רבקה את הקללה שבפיצול זה, ידעה מניסיונה, שהחומר יהיה לברכה וישועה רק בבית שרוח אברהם מפעמת בו, רק בידו של זה שרוחו של אברהם מדריכה אותו. היא היטיבה לראות שחומר שאין עמו רוח יהיה קללה. את הברכה ראתה רק בלתי מחולקת, יורדת על ראשו של אחד" (רש"ר הירש בראשית- כז,א)
לפי הרש"ר הירש, עם ישראל צריך להיות אור לגויים "ממלכת כהנים וגוי קדוש". כדי להיות אור לגויים, ראשית צריך העם להדגיש ולחיות את ייחודו הרוחני ועל זה אחראי יעקב. אבל צריך גם את המסגרת החומרית, אם לא יהיה את הצד החומרי הגויים לא יעריכו את עם ישראל. עם ישראל צריך להיראות יפה ומרשים. התוכנית האלוקית היתה שעשיו יהיה שר האוצר אחראי על פיתוח הצד החומרי, ויעקב יהיה אחראי על הצד הרוחני, ובשיתוף פעולה יקימו את עם ישראל, ועם ישראל יהיה "אור לגויים". היות ויצחק בירך ברכה חומרית, על כן הוא רצה לתת אותה לעשיו שאחראי על הצד החומרי בעם ישראל, ולכן יצחק רצה לברך את עשיו לאור התוכנית האלוקית שהוא יבנה את עם ישראל בצד החומרי. התוכנית האלוקית היתה, שעשיו ולאה יבנו את הצד החומרי ויעקב ורחל יבנו את הצד הרוחני, ויחדיו יבנו את בית ישראל.
כותבת הגמ':
" 'וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת'- לא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה, שהייתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים 'שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן'. והייתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול- מה מעשיו? [אמרו לה:] איש רע הוא מלסטם בריות. קטן- מה מעשיו? [אמרו לה:] איש תם יושב אוהלים. והייתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה". (בבא בתרא קכ"ג ע"א)
לאה שומעת שהיא אמורה להתחתן עם עשיו היא מבררת עליו ומסתבר שהוא אדם רע וזה גורם לה לבכי, בכי הגורם לנשירת ריסי עיניה. נשאלת השאלה:מדוע לאה לא אומרת במפורש שהיא לא רוצה להתחתן עם עשיו? מדוע היא בוכה ומתפללת עליו? אלא מסבירים המפרשים, שלאה הבינה שזו התוכנית האלוקית ולכן היא הבינה שבלי תפילה לא יהיה אפשרי לשנות את התוכנית האלוקית, ולכן לאה התפללה לבטל את התוכנית האלוקית.
"א"ר הונא קשה היא התפלה שבטלה את הגזירה ולא עוד אלא שקדמה לאחותה" (בראשית רבה)
לאה במדרגתה הרוחנית לא היתה ראויה ליעקב והתפילה רוממה אותה לדרגה גבוהה יותר עד שהיתה ראויה ליעקב.
הרמב"ם כותב:
"אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה' הלכה ב)
ה' לא גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, הכל אחריות ובניה של האדם עצמו. זה תפקידנו בישיבה. לקבל כלים ותובנות כיצד לבחור נכון.
ממשיך הרמב"ם וכותב:
"שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו, דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה" (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה הלכה ה)
הרמב"ם שואל שאלה אם ה' יודע הכל אז כיצד יש בחירה חופשית הרי הכל נגזר מראש על ידי ידיעת ה'? והרמב"ם לא עונה על שאלה זו.
כותב הראב"ד:
"א"א לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה, ואע"פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה ואומר אם היו צדקת האדם ורשעתו תלוים בגזירת הבורא ית' היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה" (הראב"ד על הרמב"ם)
עונה הראב"ד, ה' רוצה שתהיה בחירה חופשית כי כך קונים אנו את רמתנו בעולם הבא ע"י התמודדות ובחירה. ה' נתן לנו כח לפעול בלי שהוא יידע. ה' לא חסר ויכול להחליט עבורנו, אך הוא לא רצה בכך ולכן נתן לנו את הכוח להחליט לבד ומיעט את כוחו וממשלתו. עשיו החליט שהוא אינו רוצה לבנות את עם ישראל אלא רק לדאוג לעצמו וללסטם את הבריות. עשיו החליט ללכת נגד התוכנית האלוקית ולא לבנות את עם ישראל. רבקה מבינה את זה ולכן חשוב לה שהברכות יגיעו ליעקב ולא לעשיו. רבקה ידעה שעשיו אינו רוצה לבנות את עם ישראל ולכן הברכה לא מגיעה לו. והיות ועם ישראל זקוק גם לרוחניות וגם לחומר לכן במצב שנוצר יעקב הוא הבונה של שניהם ולו מגיע גם הברכה החומרית, ולכן רבקה פועלת שיעקב יקבל את הברכות.
כתוב בגמ':
כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו...והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני (סוטה ב.)
מסביר רש"י ש"זיווג ראשון" הוא התוכנית האלוקית שיש לה' לכל אדם ולפי זה בת הקול מכריזה עם מי יתחתן (ובמקרה שלנו מדובר בעשיו ולאה) וה"זיווג השני" "לפי מעשיו". זה תלוי בהחלטת האדם האם ילך לפי התוכנית האלוקית ואז ישאר עם הזיווג שהכריזה "בת קול" או שהחליט אחרת וממילא יקבל זיווג אחר.
עשיו שלא הלך לפי התוכנית האלוקית לא מתחתן עם לאה. הזיווג הראשון הוא התוכנית האלוקית, הזיווג השני הוא הנישואין בפועל.
"וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וגו' וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי וגו' " (בראשית כ"ט, כ"-כ"ה)- ...וכל ההוא ליליא הוה צווח לה רחל, והיא עניא ליה. בצפרא, והנה היא לאה. אמר לה: מה רמייתא בת רמאה, לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי? אמרה ליה אית סופר דלית ליה תלמידים? [כלומר, תלמידך אני, וממך למדתי] לא כך היה צווח לך אבוך [אביך, יצחק], "עשיו", ואת עני ליה? (בראשית רבה ע', י"ט)
"כי הנה יעקב אבינו ע"ה זכה ליקח חלקו של עשו... וכשזכה לאותו חלק זכה ליקח את לאה שהיתה מיוחדת לאותו ההארה" (שפת אמת)
הנישואין עם לאה הם תוצאה מכך שעשיו החליט לא להיות חלק מעם ישראל ולאור זאת יעקב מקבל את הברכות וכעת לאה מתחתנת עם יעקב כי הוא אחראי גם על הצד הרוחני וגם על הצד הגשמי.
לפי זה ניתן להבין מה שלאה אומרת ליעקב שהיא רימתה ואמרה שהיא רחל כי היא למדה זאת ממנו, כי כמו שליעקב היה מותר לרמות על מנת שעם ישראל יבנה גם בצד הרוחני וגם בצד החומרי ויהיה "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כך גם לה היה מותר לרמות כדי לבנות יחד עם יעקב את הצד החומרי בעם ישראל. וזה מה שמדגיש ה"שפת אמת" שהנישואין עם לאה נבעו מקבלת הברכות החומריות מיצחק.
חובה עלינו להבין לאור דברינו מה עשתה תפילתה של לאה שבזכותה מתחתנת לאה עם יעקב.
כתוב בספר העיקרים:
"מי שלא יתפלל לה' בעת צרתו הרי זה בגלל אחת מהסיבות הבאות:א.אינו מאמין במציאות ה' או בהשגחתו. ב. המאמין בהשגחה אבל מסתפק ביכולת ה' להצילו. ושלשת דעות אילו הינן כפירה. ג.לעומת זאת ייתכן אדם המאמין בהשגחה ואינו מסתפק ביכולת ה' להצילו שהרי ה' יכול לעשות כל דבר אבל יסתפק אם הוא ראוי להטבה כמו זו. מה שראוי להאמין הוא, שכל הטובות המגיעות לאדם מן ה' נובעות מחסד גמור של ה' ואינן שכר על מעשיו הטובים של האדם. ד.מה שהביא האנשים לפקפק בתועלת התפילה.. אם נגזר אין צורך בתפילה ואם לא נגזר איך תועיל התפילה לשנות את רצון ה' לגזור עליו טוב לאחר שלא גזר. ולפי זה נאמר שכשנגזר על האדם טוב מה הנה הוא נגזר עליו במדרגה ידועה מכשרון המעשה, וזה כלל יעודי התורה, וכן כשנגזר עליו רע מה הנה הוא נגזר בהיותו במדרגה ידועה מהרוע או בהכנה ידועה, וכשתשתנה המדרגה ההיא או ההכנה ההיא תשתנה הגזרה בהכרח לטוב או לרע.. שהגזרות האלקיות הן הנה בהיות המקבל בהכנה ומדרגה ידועה, ואם תשתנה המדרגה ההיא תשתנה הגזרה ההיא, ובעבור זה הוא שאמרו ששנוי השם יועיל לבטל הגזרה וכן שנוי המעשה" (רבי יוסף אלבו-ספר העיקרים)
ומוסיף הרב אליהו דסלר ב"מכתב מאליהו":
"ויש אדם שנענה בתפילתו, או אפילו רק בהכנתו אליה, עד שעושים לו ניסים גלוים. ההגבלות הללו קיימות רק לצורכי עבודת ה', ולפעמים אפשר שתתמעטנה ההגבלות או גם שתסתלקנה לפי שעה, כאשר דורשת זאת עבודת האדם. שכל ההגבלות הללו נוצרו לצורך הרוחניות, לצורך נסיון בעבודת ה'. וכשמתעלה הצדיק להידבק ברוחניות, עד שלא יהיו לו עוד צורך בהגבלות-ואדרבה, הן תפרענה לו בעבודתו הרוחנית-אזי תתבטלנה ההגבלות מאליהן, ונמצא שעלה אל מדרגת בעלי ניסים שאין הטבע עומד בפניהם" (מכתב מאליהו)
התפילה דומה למעלית. היא מעלה את האדם בפגישה עם ה' לאדם מרומם וטוב יותר. כל הקושי בא לעולם כדי לסגור פער בין המצוי והרצוי. אם אדם מתרומם בתפילה ונמצא במדרגה אחרת הקושי נעלם. אם האדם היה מראש בדרגה הגבוהה, אז הקושי כלל לא היה קיים. ולכן אם התפילה אכן מצליחה לרומם את האדם (כפי שקרה ללאה) אזי הגזרה מתבטלת. הבכי של לאה היתה תפילה שרוממה אותה והביאה אותה למקום הראוי להינשא ליעקב.
שני מסרים עיקרים בפרשה:
א.הבחירה החופשית באדם יכולה לגרום לו להיות דבוק בה' כמדרגת משה רבינו. כל אדם יכול להגיע לכך.
ב. כוחה של תפילה המבטלת גזרה, כי היא מרוממת ומגביהה את האדם ממקומו הראשון.
יה"ר שנצליח לעמוד בתוכנית האלוקית ונדע את שליחותנו. יה"ר שבתפילותנו נעלה מעלה מעלה ונבטל את כל הגזרות ובכך נגיע ליעוד העצמי ויעוד הכלל. אמן כי"ר.
