שיחה לפרשת תולדות-יעקב ועשיו-ההבדל המהותי ביניהם
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
לדעתי נקודת ההבדל בין יעקב לעשיו היא מה מטרת החיים? אצל עשיו המטרה היא הנאה עכשווית, אצל יעקב מטרת החיים היתה לעשות משהו משמעותי לעם ישראל.
כתוב בפרשתנו:
"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית פרק כה פסוק כז)
הציד היה כספורט הנאה, סיפוק מיידי. כך מסבירים המפרשים.
אונקלוס ותרגום יונתן מתרגמים:
"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש בטל איש יוצא השדה ויעקב איש תם משמש (לומד) בית מדרש-תבע אולפן" (תרגום אונקלוס בראשית פרק כה פסוק כז-יונתן בן עוזיאל)
עשו היה בטלן וחי ללא משמעות, איש בלי נתינה הדואג לסיפוק עצמי מיידי, הוא לא עשה שום דבר משמעותי לטובת עם ישראל. שאיפתו של יעקב היתה ללמוד ולבנות את עצמו. הוא "תבע אולפן". כלומר יעקב ביקש ללמוד ולהתקדם בתלמוד התורה.
הרד"ק מסביר מדוע כתוב "יֹשֵׁב אֹהָלִים" רבים ולא "יושב אהל" ביחיד, וכך הוא כותב:
"ואמר אהלים, לשון רבים, כי היה לומד עם כל חכם שהיה מוצא עם זה ועם זה, כי כל חפצו היה בזה" (רד"ק בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כז)
יעקב למד מכל חכם "מכל מלמדי השכלתי". הוא זה שבנה את עצמו ובנה את כלל ישראל.
אנחנו צריכים להיות פעילים ולעשות דברים משמעותיים בחיים ולא להיות בטלים כעשיו.
רבי ירוחם ליבוביץ כותב:
"ויהי עשו איש ידע ציר וגו' ויעקב איש תם יושב אהלים. כשהתורה הקדושה מבארת ומציינת לנו מהותם של יעקב ועשו אין היא מספרת על מעשים היותר גדולים של יעקב, לא הזכירה גם את לימודיו, התמדתו, וידיעותיו, אלא הזכירה התורה רק אחת כי היה "יושב אוהל", ויונתן בן עוזיאל מתרגם "תבע אולפן", הביאור של "תבע אולפן" היינו שהיה לו כח המבקש. על פסוק והיה כל מבקש ה" (שמות לג ז) מתרגם אונקלוס "כל דתבע אולפן". "יושב אוהל" הרי הוא סיבה המביאה לכל דבר טוב, וכשישנה הסיבה, הכח המביא, מובטח גם העתיד. כל היעקב אבינו כבר ארוז בזו הסיבה. וכן בעשו מציינת אותו התורה כי היה "איש יודע ציד איש שדה", ותרגומו "גבר נחשירכן", וברש"י אדם בטל, (ועיין בתוס' ב"ק צב) לא הזכירה התורה כל מעשה תעתועיו של עשו, מפני שכל מעשיו הלא תוצאות הן מהסבה של כח הבטלה, "גבר נחשירכן", ואף טרם שעשה משהו כל עתידו היה כבר כלול בסיבה המביאה, והיא כל מהותו.יתבונן האדם להעריך ההשיבות הגדולה של ענין הסיבה, וכמה מן הזהירות יקדיש אדם להשמר מן הסיבות המביאות לחטאים, כי אף אם עניני הסיבות יהיו בהיתר גמור, הנה יש בהם כבר כל החומר, כל הגיהנום כבר נגמר בהם" (רבי ירוחם ליבוביץ-דעת תורה)
כאשר אונקלוס כותב איש בטל על עשיו אין כוונתו לאדם שלא עושה דבר אלא לאדם שעושה שהרי הצידה יש בה עשייה רבה אך בעשייתו אין משמעות ונתינה. ולכן חשוב שנבדוק את עצמנו בכל מעשינו וחיינו שיהיו ממוקדים לעשייה משמעותית ונתינה לכלל ישראל.
מה גרם לעשיו להגיע לכך, הרי הוא היה בן של יצחק שכולו עולה תמימה?
הסבר ראשון, כותב הראי"ה קוק:
"והנה היה אצל אברהם אבינו ע"ה ההתאחדות עם כל העולם וההתפרדות מהם בתורת התחלה ורשימה...... כח ההתאחדות עם העולם גבר בעשו, אבל על ידי זה נאבדה ממנו רשימת הקדושה שהיא ברכת אברהם, כי נתערב עם העולם ונתבטל בהמון התאוות ויצרי העולם. ואצל יעקב אבינו ע"ה גבר כח ההתייחדות, כי השקיף כי רק זהו מה אשר ד' דורש ממנו כדי לשמור קדושת עצמו, והתכלית שצריכה לצאת לצורך העולם, ע"י ההתאחדות, זו יצא תצא מאליה כשיהיה עת וזמן לחפץ זה..... והנה אם היה עשו פועל בכח ההתאחדות שלו עם העולם כראוי, היה ראוי לטובה ולמעלה גדולה, כי לזכות את כל העולם כולו באורו של אברהם ע"ה הוא דבר גדול וחפץ ד'. אבל עשו לדרכו פנה, התאחד עם העולם ונתקלקל עמהם להאביד ממנו ברכת אברהם" (מדבר שור)
אברהם בנה את עצמו עד גיל ארבעים, ורק משם והלאה השפיע על העולם, כולו חסד . עשיו ראה את סבו אברהם כמודל ורצה לפעול כסבו ולאור זאת להיות מחובר לכל מה שקורה בעולם, ולמרות שיציאה זו היתה לשם שמים היא גרמה לו להיות מושפע כי הוא יצא להשפיע לפני שעיצב את עצמו. הוא יצא לעולם מוקדם לפני שבנה ועיצב את עצמו, ולכן במקום להשפיע כאברהם הוא היה מושפע ונהפך להיות אדם בטל. יעקב לעומתו התבודד- יושב אהלים כי הוא רצה קודם לבנות את עצמו ואז להשפיע. אי אפשר להשפיע לפני שנבנים. גם יעקב הבין את חשיבות ההשפעה כמו סבו אברהם והמשיך את דרכו של סבו, אך הבין שצריך קודם להיבנות להתעצם ולגדול ואז להשפיע, ואילו עשו רצה להשפיע לפני שהוא בנה את עצמו ולכן הוא הושפע ולא השפיע.
אנחנו צריכים לקחת אחריות ולהשפיע על עם ישראל כולו, אך ראשית אנו צריכים לבנות את עצמנו ורק אחר כך להשפיע. אדם שנפתח מהר מדי לעולם נהפך להיות מושפע ולא משפיע.
הסבר שני, כותב אבן עזרא:
"יודע ציד. לעולם מלא מרמות כי רוב החיות בדרך מרמה יתפשו ויעקב הפך עשו כי הוא איש תם" (אבן עזרא בראשית כה,כז)
העיסוק של עשיו בציד גרם לו לאבד רגישות, העיסוק גרם לו להיות רמאי ואיש תחבולות ולכן הוא איבד רגישות.
כשאנו מחליטים החלטות חשובות, חייבים אנו לשאול את עצמנו איך זה משפיע עלינו האם זה גורם לנו לאבד רגישות או לא, האם זה מקרב אותנו לה' או לא?
הסבר שלישי כותב הרב'ה מגור:
"ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים, יעקב אבינו היה יושב ולומד בהצנע ולכך לא עמדו על אמיתת מעלתו וחשבו שהוא בטלן, אולם עשו היה להיפך, ששאל היאך מעשרין את המלח, היאך מעשרין את התבן, כאותו שהוא פושט טלפיו כלפי חוץ להראות שהוא טהור, שהראה בחיצוניות דברים טובים. ובאמת כוחו של עשו לא היה דבר של מה בכך, שהיה בנו של יצחק אבינו איתא בשפת אמת שעשו היה מוכן להיות ההכנה ליעקב אבינו ולפיכך קדם ליעקב, ואילו היה משכיל להבין שעליו להכין הדרך ליעקב ולבטל עצמו ליעקב היה זוכה, אלא שהתגאה והיה סבור שיש בו השלימות ומיאן להתבטל ליעקב והתנגד לקדושה" ("פני מנחם" פרשת תולדות)
ההתנהגות של עשיו נבעה מגאווה ומהרגשה שטוב לו במקום שהוא נמצא ולכן הוא לא רצה להתקדם. קלקול המידות של עשו גרם לו לא לקבל קדושה מיעקב ולהיפך להיות איש בטל.
יה"ר שנזכה להעצים את כוחותינו ולתרום לעם ישראל, כלל ישראל זקוק לנו. יש צמאון גדול בעם ישראל כי אנשים מבינים שבלי תורה בלי רוחניות אין שום דבר. שנזכה להביא את הטוב שלנו לעם ישראל. זו היא שליחותנו, זה תפקידנו. אמן כן יהי רצון.
