שיחת הכנה ליום כיפור - מהי תשובה

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר


"ממהר להכיר בוראו"  (רש"י ע"ז יט.)

כתוב בגמ':

"אשרי איש ירא ה'" (תהילים קיב א) "אשרי איש ולא אשרי אשה? א"ר עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש". (ע"ז יט.)

רש"י כותב:

"כשהוא איש כשהוא בחור בכוחו ממהר להכיר בוראו קודם ימי הזקנה".

עפ"י רש"י החידוש בחזרה בתשובה הוא, שתהיה לנו הכרה ברורה ועמוקה שה' ברא אותנו בעולם למטרה מסויימת-קידוש שם שמים. מודעות תמידית שה' ברא אותנו לשליחות. החטא של האדם נובע כי הוא לא היה במודעות שהוא שליח. כשאדם חוזר בתשובה אדם שב למודעות שהוא שליח של ה'.

חובה עלינו בימים אלו לתגבר ולהעצים הכרה זו שה' ברא אותנו בעולם למטרה של קידוש ה' בעולם, וזו שליחותנו.

כותב הרב וולבה:

"כאשר האמונה בבורא ית' ותורתו תקועה בלב בודאות מוחלטת שודאות זאת היא ממש גילוי בלב אז אדם מכיר את בוראו ודאות זאת תבע אליהו הנביא מדורו במעמד הר הכרמל באמרו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' הוא האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו"

גם אנו פוסחים על שני הסעיפים. פעם אנו מבינים שהעיקר לקדש שם שמים ופעם אחרת אנו מבינים שהעיקר הוא הדברים בהם כל אדם חייב לעסוק-הגשמיות. לאדם צריך להיות ברור שהדברים הגשמיים הם אמצעיים ולא המטרה. המטרה של אדם היא לקדש שם שמיים וזה תפקידו ושליחותו של האדם.

לפי הרב וולבה: תשובה=מודעות תמידית לתפקידנו בעולם.

ממשיך הרב וולבה וכותב:

"התחלת התשובה המעשית היא בזה שנבחון את רצוננו לאן הוא נוטה אם מצאנו שיש בחינות ברצוננו של בא לטמא נצטרך לישר את רצוננו להיות בא לטהר. כיצד משנים את הרצון זהו היסוד בכוחה של הכרה אמיתית לשנות גם אם ההכרה היא אמיתית היא מביאה לידי מעשים. למעשה צריך העוסק בתשובה לעשות התשובה הבסיסית לשוב מאי הכרת הבורא להכרתו. הן התשובה במעשה מתחילה ברצון לשוב.  גם החטא התחיל ברצון להתרחק ולחטוא כי אין אדם חוטא בלי רצון אנחנו ממציאים לעצמנו אמתלאות רבות על הרפיון בעבודה ועל הכשלון בחטא"

השאלה הבסיסית שצריכים לשאול בחזרה בתשובה, האם אנחנו רוצים לקדש שם שמים במאה אחוזים? עומק החטא נובע אם  ההכרה והרצון אינם מספיק עוצמתיים. לא חוטאים בגלל אחרים ולא בגלל שאין סייעתא דשמיא אלא החטא נבע כי אדם רוצה לחטוא ולא היה במודעות.

הרב חנן פורת ביקש יומיים לפני שהוא נפטר שיזכרו אותו כאחד שתמיד רצה לעשות טוב ולהתקרב לבורא.

ממשיך הרב וולבה:

"מושכל ראשון הוא שהאדם אנוס ע"י תאוותיו עד שאי אפשר להיחלץ מהן כאילו הוא מוכרח ולא בעל בחירה שיטות מסוימות בפסיכולוגיה המודרנית חדרו גם אלינו ויצרו מושכל ראשון זה אולם עלינו לדעת כי זוהי כפירה ממש כי יסוד כל התורה הוא שיש לאדם בחירה."

אנשים רבים מרגישים שאינם יכולים להגיע לרצון לממש את שליחותם בעולם בקידוש שם ה' ולעמול ולעסוק בתורה, לאור אישיותם וחולשתם והסיבוכים שעברו או שעוברים עליהם. כותב הרב וולבה, כל הרגשה זו בטעות יסודה. ה' נתן לאדם את כוח הבחירה והוא יכול וצריך לקחת אחריות מלאה על חייו, וכל אדם יכול להגיע להכרה ורצון ברורים ועוצמתיים שיביאו למעשים של קידוש ה' בעולם.

אם אדם כנה בעשיית תשובה עליו לשאול: כמה רצון יש לו ללימוד תורה? כמה רצון יש גם אם משלמים מחיר? צריך להגיע למצב של מאה אחוז ללימוד תורה וגם אם משלמים מחיר. אם בחור כעת אינו במאה אחוז זה בסדר כי הוא בתהליך של בנייה, אך פירוש הדבר שהמודעות לשליחותו היא גם לא מאה אחוז, כי הרצון נובע מהמודעות לשליחות, ולכן עליו לחזק את המודעות.

בהמשך הרב וולבה כותב:

"למצוות שבלב איננו נותנים זמן שנדמה לנו כאילו ממילא הן מתקיימות אבל הוא כלל גדול ברוחניות שום דבר לא נעשה ממילא ודבר שלא נקדיש לו עבודה לא יהיה לנו לא שפר חלקן של המצוות שבלב לעומת המצוות המעשיות לכן חז"ל הקדושים לא רצו לסמוך על לב ובמקום שאפשר תיקנו לנו מעשה הדוגמה היא מביטול חמץ אשר מדאורייתא ביטול בלב סגי אבל חכמים ראו להחמיר וחייבו ביעור מפני שביטול תלוי במחשבתן של בני אדם ואפשר שיקלו בכך ולא יוציאוהו מלבן לגמרי. אלא עד כדי כך קשה לסמוך על לב והנה תשובה היא מצוה התלויה לגמרי בלב וחז"ל לא מצאו לה איזה מעשה שיבטיח את קיומה ויוה"כ שלנו בלי עבודת הכהן הגדול ובלי השעיר לעזאזל הוא יום הלב ואת לבנו אנחנו צריכים להכין לקראתו"

התשובה קשה כי עיקר התשובה בלב והוידוי הוא רק אמירה של הרגשות ומחשבות של הלב. מצוות מעשיות  יותר קלות לעשייה אך בעשרת ימי תשובה חשוב לא לקנות לולב ולא לבנות סוכה אלא להתרכז ולהתבונן בעצמנו כדי להגיע לתשובה שלמה.

כותב הרב וולבה:

"אנו מבינים היטב את האנשים המטריחים עצמם באלול ובעשרת ימי תשובה לחפש אתרוג מהודר וסמוך ליום הכיפורים הם מזדרזים כבר לבנות סוכתם אבל הם מסכנים הם עוברים על מצות יום הכיפורים והתשובה אשר כל חיי אדם תלויים בה ומעדיפים מצוה שזמנה מאוחר יותר אבל היא מעשית שהיא בודאי יותר קלה מהתשובה אין זה כי אם יצר הרע מיוחד"

כותב הרב וולבה:

"התורה הקדושה היא התבלין לכל היצר אם עבודת ה' היתה מחוזקת בידנו בתכלית החיזוק לא היינו מגיעים לחטא לכן ריש כל המרעין הוא ביטול תורה שהיתה הדבקות בתורה רפויה אצלנו כי היא הסיבה לכל העבירות. הרצון הוא הכוח העליון והעמוק מכל כוחות הנפש נורא הוא עד כמה רוב בני אדם ואפילו בני תורה נבוכים ואינם יודעים להשתמש בו" (עלי שור)

לימוד תורה גורם להגדלת הנשמה המביאה להכרה בתפקידו ושליחותו של האדם .אין תשובה ללא תורה. הדרך להילחם ביצר הרע זה דרך עמל בלימוד תורה. צריך להבן שיצר הרע זו מחלה ותורה זו התרופה למחלה זו.

יה"ר שנזכה למודעות תמידית ונרצה לקיים שליחותנו במאה אחוזים ונבין שלימוד התורה הוא התרופה ליצר הרע.  אמן כן יהי רצון.