שיחה לפר' תצווה
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
לפני כמה שעות התקיימה הלוייתו של מעוז מורל הי"ד בן בוגרנו איתן מורל הי"ו, שנפצע בעזה קשה ביום חמישי ואתמול נפטר לצערנו. דיברתי עם האבא ביום שישי כאשר היה ברור לאיזה כיוון זה הולך. ונדהמתי מכוח האמונה שיש להורים. תנחומנו להורים, לאליעזר אחיו שלמד בישיבה, ולכל המשפחה כולה.
בפרשתנו שמו של משה רבינו לא מופיע בכלל.
מסביר בעל הטורים:
"ואתה תצוה. לא הזכיר משה בזה הסדר משא"כ בכל החומש שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה. והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת וקללת חכם אפי' על תנאי באה ונתקיים בזה" (בעל הטורים שמות פרק כו פסוק כ)
שמו של משה רבינו לא מופיע בפרשת תצוה כי אמר "מחני נא מספרך אשר כתבת", ובתור עונש על בקשתו שמו לא מופיע בפרשתנו.
ה"שפת אמת" לא מקבל הסבר זה. הרי משה בבקשתו "מחני נא מספרך אשר כתבת" מוסר נפשו למען עם ישראל. הוא מסכים שיימחה שמו מן התורה הקדושה מתוך אחריות גדולה לעם ישראל, וא"כ אי אפשר להבין עפ"י ה"שפת אמת" מדוע ה' מעניש את משה על בקשה זו? אלא מסביר ה"שפת אמת" שמסירות נפשו של משה הפכה אותו לאיש כלל ולכן לא כתוב שמו של משה המראה על פרטיות, כדי להדגיש שמשה הינו איש כלל.
גם מעוז הי"ד הינו קרבן ציבור, ולכן כולנו צריכים להתחזק בלימוד התורה ועבודת ה'. תהיה השיחה לעילוי נשמת מעוז בן איתן.
פרשתנו עוסקת באריכות בבגדי כהונה
"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי" (שמות פרק כח פסוקים ב-ג)
מה תפקיד בגדי כהן גדול? לכבוד ולתפארת, מה הכוונה? הרי תמיד אנו נגד כבוד? מה תפקיד בגדים-לבושים באופן כללי? מדוע אדם הראשון וחוה היו עירומים לפני הגירוש מגן עדן? מדוע הם שמו עלי תאנה לאחר החטא? ומדוע ה' הילבשם בכותנות עור?
כתוב:
"וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ" (בראשית ב,כה)
"וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג, ז)
"וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא)
כתוב במדרש:
"אדם הראשון היה בכורו של עולם... ולבש בגדי כהונה גדולה, שנאמר (בראשית ג כא) ויעש אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם.. בגדי שבת היו והיו הבכורות משתמשים בהן" (במדבר רבה ד,ח)
אדם הראשון היה נחשב הכהן הגדול כי היה בכורו של עולם, ולכן הבגדים שה' הלבישם היו בגדי כהונה. והיות והחטא היה ביום שישי אחרי הצהרים, בגדי ה' שהלבישם היו גם בגדים לקראת שבת.
מה רוצה המדרש ללמדנו?
כותב המדרש:
"שצריך אדם להיות מכבד את השבת בכסותו, שנאמר וקראת לשבת עונג (ישעיה נח יג), ובמה ישראל מכבדין את השבת, במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, שמתחלה כך עשה הקב"ה, שנאמר ויעש (לו) [ה'] אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם. מהו כתנות עור? בגדי כהונה גדולה שהלבישן הקב"ה... עד שלא הוקם המשכן.. והעבודה בבכורות, לכך הלביש הקב"ה לאדם בגדי כהונה גדולה שהיה בכורו של עולם" (מדרש תנחומא תולדות)
כתוב במדרש:
”ויעש ה’ אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם - בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב כתנות אור" (מדרש רבה בראשית פרשה כ סימן יב)
כל המדרשים הללו צריכים ביאור? מה אנו צריכים ללמוד מזה?
כותב ילקוט שמעוני:
"אמר ר' אלעזר מן העור שהפשיט הנחש לקח הקב"ה ועשה להם כתנות כבוד לאדם ולעזרו" (ילקוט שמעוני)
מה כבוד האדם בכותנות העור?
לאור זאת, גם כשאנו נפגשים עם אדם חשוב, עלינו להתרשם מפנימיותו ולא מחיציניותו.
אנו לפעמים מגדירים אדם לפי חיצוניות אבל באמת העיקר היא הפנימיות של האדם. בגד צריך להסתיר את הגוף ולא להבליטו כי הוא אינו העיקר. האופנות החדשות ברובן לא מבינות את תפקידו האמיתי של הבגד.
לבהמה אין נשמה ולכן היא איננה זקוקה לביגוד, לעומת האדם שיש בו חלק אלוק ממעל ולכן חשוב להסתיר את הגוף כדי להגדיל ולהדגיש את חלק הנשמתי שלו. זו כוונת הברכה "מלביש ערומים". ה' ברא אותנו שונה מהבהמה ויש לנו נשמה, ותפקידנו להעצים את חלק אלוק ממעל ע"י עמל התורה ועבודת ה'. אנו מודים לה' על נשמותינו ועל כך שהגוף הוא רק כלי לנשמה, לכן אנחנו מסתירים אותו ע"י מלבושים. כשם שהגוף הינו מסגרת לנשמה, כך החומריות הינה מסגרת לרוחניות. לפעמים אנחנו משקיעים רבות בחומריות ונוצר מצב שהחומריות נהפכת להיות העיקר ולא הרוחניות.
בשבת צריך ללבוש בגדים אחרים מימי חול, כי בשבת יש נשמה יתירה ויש בה כוח לקדש את החומר.
וכך כתוב ברש"י
"רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרוחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו" (רש"י ביצה טז.)
במשך השבוע יש מאבק בין החומריות והרוחניות, ואילו הנשמה היתירה בשבת מאפשרת שגם החומריות תתקדש, ולכן בשבת לובשים בגדים נאים יותר ואוכלים אוכל משובח יותר. לכן בגדי שבת (בניגוד לבגדי חול) תפקידם אינו רק להסתיר את הגוף אלא להראות שגם הגוף הינו קדוש ע"י הנשמה היתרה השוכנת באדם.
וכעת נסביר את תפקידם של בגדי הכהונה.
כותב הרמב"ן:
"ועל דרך האמת לכבוד ולתפארת יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה וכתיב (ישעיהו סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיהו ס יג) שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת ומקום רגליו שהוא מקום בית המקדש מכובד בכבוד השם וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג) שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת" (רמב"ן שמות פרק כח פסוק ב)
בגד כהן גדול יש בהם ערך גדול כי הכהנים הם נציגי הקב"ה. ולכן מטרת הכבוד והתפארת של בגדי הכהונה, להסביר לציבור לפי הרמב"ן כמה שכינה וקדושה יש במשכן/במקדש.
כותב ספר החינוך:
"משרשי המצוה, היסוד הקבוע לנו כי האדם נפעל לפי פעולותיו ואחריהם מחשבותיו וכוונותיו, והשליח המכפר צריך להתפיס כל מחשבתו וכוונתו אל העבודה, על כן ראוי להתלבש בגדים מיוחדים אליה, שכשיסתכל בכל מקום שבגופו מיד יהיה נזכר ומתעורר בלבו לפני מי הוא עובד, וזה כעין תפילין שנצטוו הכל להניח בקצת הגוף שיהיה לזכרון מחשבת הכשר. ואף על פי שגם הכהן היה מניח תפילין, לגודל ענינו היה צריך גם זה" (ספר החינוך מצוה צט)
לפי ספר החינוך, בגדי כהונה הם לכהן עצמו, ומטרת להוות תזכורת לכהן מהי שליחותו העצומה. לפעמים כהן מתוך הקפדתו על מצוות עלול לא להיות ממוקד בייעודו, ולכן באים הבגדים לתזכורת.
ר' נתן רואה בבגדי כהונה המפוארים מטרה אחרת, לכפר על חטאי בני ישראל.
וכך הוא כותב:
"כי עקר הגאות וההתנשאות הוא בענין הממון והחפצים של אדם, וכנראה בחוש שמקטן ועד גדול רובם אובדים עולמם על ידי תאוות ממון והעיקר על ידי הגאות והכבוד על ידי שכל אחד רוצה להתנהג למעלה ממה שיש לו. הקטנים והנמוכים הם חפצים במלבושי כבוד שהם גבוהים ממנו הרבה לפי פרנסתו; והבינוניים חפצים עוד בגדים יקרים יותר ושאר חפצים וכלי הבית נאים; והעשירים רודפים אחר כלי כסף ותכשיטים שהם דברים שאין להם שיעור. כי כל המניעות מעבודת השי"ת נמשכין מהבגדים הצואים... ועיקר התגברות של הבגדים הצואים למנעו מדרך החיים האמתי הוא על ידי גאות וכבוד המדומה של העולם הזה.... ועל כן הכהן שהיה צריך לכפר עוונות ישראל על ידי עבודתו היה צריך ללבוש בגדי כהונה, לכפר ולתקן פגם הבגדים הצואים הנ"ל. ועיקר פגם הבגדים הצואים הוא על ידי גאות וכבוד כנ"ל, ועל כן נוגע עיקר הפגם והכבוד בהבגדים... וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל על פסוק "ותתפשהו בבגדו". ועל כן היה הכהן הגדול לבוש בבגדים יקרים מאוד, שהיו כלולים בהם כל הגוונין שהם זהב ותכלת וארגמן" (ליקוטי הלכות)
יש כאלו שחיים ברמת חיים ומתלבשים ברמה גבוהה יותר ממה שהם באמת יכולים, וכל זאת נובע מגאווה ומרצון להבליט את עצמם. הכהן הגדול לובש בגדים יפים כדי לכפר על אלו שלובשים בגדים שלא מתאימים להם.
לאור דברי ר' נתן נבין מדוע כהן גדל נכנס לקודש הקודשים בבגדי לבן ולא בבגדי זהב, כי מטרת הכניסה לקודש הקודשים היא לא כפרה אלא טהרה-לקבל חלק אלוק ממעל גדול ועצום יותר ממה שהיה עד כה, ולכן כאן אין צורך בבגדי זהב אלא בבגדי לבן המסמלים טוהר וקדושה.
ר' מאיר שכותב במקום כותנות עור כותנות אור, בא ללמדנו שעיקר הבגד מטרתו להאיר את הנשמה של האדם. עיקר מהותנו היא הנשמה. אנחנו צריכים לשנן לעצמנו שאנחנו אנשי פנים.
יה"ר שהחומריות תהיה המסגרת והרוחניות העיקר, וכן הגוף יהיה רק כלי להחזקת הנשמה, והעצמת הנשמה תהיה ייעדנו ומטרתנו. אמן כי"ר.
