שיחה לפרשת לך לך: "אל המקום אשר אראך" ובניית תיבת נח
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
מדוע הקב"ה אומר לאברהם בהתחלה "לך לך...אל המקום אשר אראך" ורק אח"כ אומר לו שהכוונה "לארץ כנען", מדוע הוא לא אומר לו מיד שילך "לארץ כנען"?
כותב החתם סופר:
"אף על פי שהיה נסיון גדול ללכת מארצו וממולדתו ולא הודיעו הקב"ה אנה ילך, סבור היה אברהם שיוליכו (הקב"ה) אל אחת המדינות.. שהן הפקר שעדיין אין בהן איש... וחשב אברהם שבאחד הגלילות הללו (הריקות מאדם) ידור ויתגדל. "והכנעני אז בארץ, עם גדול ורם בני ענקים", ואברהם יתגורר שם כגר עד יפרה ויוריש הכנעני" (חתם סופר פר' לך לך)
ה' רצה שאברהם יחשוב ויגיע למסקנה ש"ממלכת כהנים וגוי קדוש" בונים במקום הפקר במקום בודד, ואז ה' יגיד לו שזו טעות. "ממלכת כהנים וגוי קדוש" בונים במקום ישוב בארץ כנען, כדי להשפיע על כלל האנושות. חשוב לקרב את האנשים לה' ולקרוא בשם ה'.
תוצאת הבחירות אתמול היא קריאה בשם ה'. צריכים להודות לה' שכך התוצאה. אנו תפילה שבמדינת ישראל כל אחד ואחד ירגיש שהוא חייב "ממלכת כהנים וגוי קדוש". יש לי רגשי תודה עמוקים לבורא עולם.
היום בשיחה אני מבקש לבאר מדוע ה' החליט להציל את נח ומשפחתו בדרך של בניית תיבה מאה ועשרים שנה? הוא היה יכול לשים את נח ומשפחתו באי בודד ולדאוג ששם לא יהיה מבול?
מטרת התיבה לא היתה רק הצלה, אלא לגרום לאנשים להסתכל על בניית התיבה ולהבין שצפוי מבול על העולם, והסתכלות זו תגרום להם לחזור בתשובה.
כותב הרבי מליובאוויטש:
"ויש לומר הסיבה לכך שבניית התבה נמשכה זמן כה רב היתה מפני שהקב"ה אמר לנח "עשה לך", כלומר שהיה על נח לבנות את התבה בעצמו, מבלי לשתף עמו אחרים.."למה הטריחו בבניין זה": מדוע הטריח הקב"ה את נח לבנות את התיבה בעצמו דוקא? הרי העיקר הוא התוצאה הסופית שתהיה תיבה מוכנה להצלת נח ומשפחתו, ומהו החיסרון בזה שאחרים ישתתפו בבניין התיבה? ... שהציווי לעשות את התיבה לא נועד רק כדי להינצל על ידה מהמבול, אלא עצם פעולת הבנייה היא מצוה בפני עצמה כדי לעורר את אנשי דור המבול לתשובה" (רבי מ.מ. שניאורסון – ביאורי החומש)
בניית התיבה היתה מצוה בפני עצמה לא "הכשר מצוה". ובכל זאת האנשים בדורו של נח לא השתנו כי היה קשה להם לשנות את הרגלם הרע. הרב ישראל מסלנט כתב שיותר קל לסיים את כל הש"ס מלהשתנות במידות.
הסבר נוסף לבניית התיבה.
נח לא היה זכאי להינצל מהמבול וה' ציווה אותו לבנות תיבה כדי לרומם אותו. שהרי מאה עשרים שנה נח בונה תיבה ולועגים וצוחקים ממנו ומאיימים עליו שלא יתנו לו להיכנס לתיבה, ונח ממשיך לבנות את התיבה כי זה ציווי ה' והוא לא נכנע ללחץ החברתי. ואי הכניעה ללחץ החברתי, וקיום דבר ה', מרוממים את נח.
כותב שפתי חיים:
"ה' צדיק יבחן...עצם בניית התיבה היה עבורו נסיון גדול, וכמש"כ רש"י "ולמה הטריחו בבנין זה כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו מה זאת לך והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם", ואמנם אנשי דורו התלוצצו ממנו, וגם איימו עליו שלא יתנו לו להכנס לתיבה, עמידתו כנגד אנשי דורו היה עבורו נסיון קשה. נסיון נוסף היה בעצם כנסיתו אל התיבה" (הרב חיים פרידלנדר – שפתי חיים פרשת נח)
ה' רוצה שהצדיק יתרומם מהנסיון. ה' מנסה אותנו על מנת שנתרומם. חובה על כולנו מכח נסיון זה של נח ללכת עפ"י האמת ולא לפי לחץ חברתי שיגרום לנו לנפילה רוחנית.
חשוב שבחור בישיבה יקנה אהבת תורה ועמלה כדי שיוכל להתמודד עם הסביבה החברתית לאחר צאתו מהישיבה כי לא תמיד יעד זה יהיה בראש סולם העדיפות שלו.
חשוב שנתרגל ללכת עפ"י האמת ולא לפי נורמות חברתיות.
הסבר נוסף לבניית התיבה.
מטרת התיבה היתה לחנך את נח. נח פעל מיראה והיה חסר לו את מידת האהבה. נח היה צייתן אבל זה נבע מיראה ולא מתוך אהבת ה'. נח לא הצליח להחזיר בתשובה כי הוא לא התחבר עם האנשים, וכאשר אין התחברות אמיתית אין השפעה. כשנח היה בתיבה והאכיל את החיות והבהמות הוא התחבר אליהם והנתינה שלו גדלה מיום ליום, והנתינה הזו הביאה אותו למידת האהבה. כפי שכותב ספר החינוך "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". הנתינה הרבה שהיתה בתיבה גרמה לכך שמידת האהבה והנתינה התעצמה בנח.
וכך כתוב במדרש:
"קנים תעשה את התיבה" קילין ומדורין. א"ר יצחק מה הקן הזה מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך" (מדרש בראשית רבה)
כלומר, לפי הבנה זו, מטרת התיבה היתה להשלים ולחנך את נח במידת האהבה ע"י נתינת אוכל לחיות ולבהמות.
ישיבה גם היא כ"תיבת נח". מטרתה, הן שהלומד יתנתק מהוויות העולם ויהיה שקוע בלימוד כדי לקנות אהבת הלימוד ועמלה ואז כאשר יצא מהישיבה יוכל להמשיך להתעלות ולחיות חיי תורה ולקדש שם שמים, והן שהלומד יתחנך וישלים עצמו במצוות החסרות לגידולו.
נח שואל את ה' האם לצאת מהתיבה? מדוע הוא צריך לשאול הרי האדמה יבשה ואין מבול אז מדוע שלא ייצא? אלא שנח התלבט האם הוא כבר קנה את מידת האהבה ויכול לצאת או שהוא צריך עדיין להישאר בתיבה להתחנך ולבנות את עצמו.
כל בחור שמסיים שיעור ה' צריך לבדוק אם הוא מוכן לצאת לחיים, כי ייתכן שהוא עדיין לא קנה מספיק את אהבת התורה ועמלה, וייתכן שעדיף שיישאר עוד שנה או יותר.
כמו כן לגבי ההליכה לצבא. כל בחור צריך לבדוק אם הוא מוכן לכך או שעדיף שידחה את שירותו הצבאי בשנה.
אבקש להביא הסבר נוסף מדוע נח ניצל דווקא על ידי תיבה.
לפני המבול ה' ברא את הכל והאדם היה פסיבי, לאחר המבול האדם נהיה אקטיבי והוא פחות חטא. המבול היה בכל העולם כדי ליצור שינוי שורשי של העולם. שינוי העולם מפסיביות לאקטיביות. נח אחרי המבול צריך היה להתרגל להיות אקטיבי. כלומר, ה' משנה את העולם כדי שהאדם יעמול ויוציא את כוחותיו למעשה ואז יחטא פחות.
הדבר מזכיר את ההבדל בין הלוחות הראשונים ושבירתם וקבלת הלוחות השניים. הלוחות הראשונים ניתנו מהשמים והאדם היה פסיבי ולכן חטאו בחטא העגל, ולכן משה שבר את הלוחות להראות שיש כאן שינוי ומאז יש "פסל לך", יש השתתפות עמל האדם בסייעתא דשמיא.
וכך כותב הרב נתן יהודה מינצברג:
"וזה הטעם שהטריחו הקב"ה כל כך בבנין התיבה, כי אם היה ה' מציל את נח ובניו באופן שהיה איזה מקום מסויים בעולם בלא מבול, היה משמעות הדבר שהמקום הזה נשאר כמקדם, ובו ממשיך ה' להנהיג את עולמו הראשון וחוזר הכל לכמות שהיה. לכך ציווהו על עשיית התיבה דהיינו שיציל הוא את עצמו ואת כל בעלי החיים..... ומעתה ואילך האדם הוא שידאג ויבנה את העולם בטרחתו...הוא עולם של עמל ויגיעה...ואף שהציל ה' את נח ובניו מן המבול, אמנם אין משמעות הדבר שהוא המשך העולם כפי שהיה כאשר סידרו הבורא בתחילה, אלא הקב"ה נתן לנבראים עולם חדש, עולם של נח ובניו. ולכן ההצלה מהמבול היתה על ידי שנח בנה את התיבה כלומר שהקב"ה מאפשר לו לשרוד ולקיים את עצמו ואת המשכיות העולם בכח הנבראים עצמם. וניתן לו רשות להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים. אבל מכאן ואילך כבר אין זה אותו עולם מבורך שמתבטא בו הרצון העליון" (הרב נתן יהודה לייב מינצברג – בן מלך פרשת נח)
אם נסכם, הבאנו ארבעה הסברים מדוע הצלת נח היתה דווקא על ידי תיבה:
א.כדי שדורו של נח יסתכלו על בניית התיבה והסתכלות זו תגרום להם למחשבה ולהתבוננות ולשינוי ההרגלים. הם לא עשו את זה בגלל הקושי לשנות את ההרגלים, והם לא הבינו שתפקידם לכבוש ייעד ולשנות את ההרגלים.
ב. לרומם את נח שלמרות שלעגו וצחקו ממנו הוא המשיך בציווי ה' בבניית התיבה.
ג. לחנך את נח למידת האהבה שהיתה חסרה לו, וזה נעשה ע"י שהאכיל את החיות והבהמות שבתיבה, והנתינה יצרה אהבה.
ד.כדי לבנות עולם שכולו חדש ומרכזו עמל האדם.
יה"ר שנזכה לקנות ארבעת יסודות אלו , וכך נקדש שם שמים כל חיינו בעז"ה. אמן כי"ר.
