שיחה לפר' בא - תיקון עולם במלכות ש-ד-י

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

תיקון עולם במלכות ש-ד-י

יום קשה מאד היום. קשה לדבר על כך. קשה שממשלה בישראל מפנה ישוב בארץ. דבר שצריך להביא להרהורים, לתשובה ולקבלות.

הדבר קשה בכמה מישורים. במישור בין אדם למקום- הפוסקים דנים האם מותר למשפחה לעזוב בית בארץ אם לא מצליחים להשכיר אותו. הרי יש מצווה "והורשתם את הארץ וישבתם בה", ומסביר הרמב"ן שזו מצווה בכל דור ודור ועל כל יחיד ויחיד, ק"ו לפינוי ישוב שלם. ובמישור בין אדם לחברו - יש סכנה של עימותים בין יהודים. יהודים נשלחים לפנות יהודים. הרי לא יעלה על הדעת שיש עימות בין יהודי ויהודי. וכן קשה שיהודים שגרים בארץ ישראל נזרקים מבתיהם. זה צריך לגרום לבני חו'ל שלומדים אצלנו לחשוב על הרצון לעלות לארץ. ברור שאם כל יהדות ארצות הברית תהיה בארץ, אז מקומה של הציונות הדתית בארץ תהיה שונה ואחרת-הרבה יותר חזק ועוצמתי. זה צריך לגרום לנו לחשוב לגור בהתיישבות לאחר שיוצאים מהישיבה. לי עצמי קשה לטוס הלילה לחו'ל לעזוב את הארץ בימים קשים אלו.

בוגר ישיבתנו אבישי קרואני ז"ל נהרג בתאונה טרגית. נסעתי עם הרב בן יעקב לנחם. שמעתי על "הבן אדם לחברו" שלו, על הרגישות שלו. היה מחלק לנוסעיו סוכריות לנוסעים שהנסיעה קשתה עליהם בעיקר בעליות כדי להמתיק להם את הנסיעה. אנו צריכים ללמוד ממנו על "הראש גדול" שהוא פעל בעבודתו, וכך אנו צריכים כל אחד במקומו להפעיל את "הראש הגדול" שלנו.

תלמיד כיתה י"ב מישיבת שעלבים צוריאל כלפה ז"ל נפטר ממחלה קשה. ברצוני להקריא לכם כמה שורות ממה שכתבתי לתלמידי כיתה י"ב בישיבה התיכונית בשעלבים:

"נראה שזה חלק מ"ציפת לישועה" ששואלים כל אדם בסוף ימיו, כי בישועה-כאשר ה' יתגלה אלינו בימות המשיח, הכל יהיה מובן, וכפי שכותב הרב סולובייצ'יק שהאדם ניצב בפני השטיח היפה ביותר בעולם אך מצידו השני הוא רואה רק חוטים וקשרים, ולעתיד לבוא נעבור צד ונבין הכל- ולזה מצפים אנו. ושואלים כל אדם: האם האמנת והפנמת שיש צד שני לשטיח-האם ציפית לראותו?

דווקא כעת נדרש מאיתנו לציפית לישועה. לראות מה אנו יכולים לעשות כדי להביא לשלב של ימות המשיח-לאותו יום נפלא שהכל יהיה מובן וברור. הגאולה תבוא כאשר יתוקן עולם מלכות ש-די, וחובה על כל אחד מאיתנו להתקדם בתיקון העולם שלו, ללמוד מצוריאל ז"ל שהיה בעל ייסורים ובעל אמונה, מחיוכו והארת פניו, ממידותיו ומדרכיו, ללמוד מאביו שייבדל לחיים ארוכים-מסירות נפש שעזב לפני שנה וחצי את עבודתו והתמסר כל כולו יום ולילה לבנו, ולהשתפר במעט, ובכך נקדם את המהלך האלוקי, וביאתה של הגאולה השלמה"

אנו צריכים להביא את הגאולה, לקחת אחריות. כל אחד בעולם הקטן שלו צריך לתקן מלכות שמים.

דבר מדהים בפרשתנו. שבע מכות בפרשת וארא ושלש בפרשת בא. מדוע יש חלוקה בין מכות אלו? היחוד בפרשת בא שאין דיון אם הם יוצאים ממצרים. כל הדיון מי יוצא. אחרי מכת ארבה פרעה מסכים שהגברים יצאו. אחרי מכת החושך הוא מסכים שכולם יצאו חוץ מהצאן. אומר משה כולם יוצאים לעבוד את ה' כולל הצאן, ואתה פרעה תביא לנו צאן שילך לעבוד את ה'. כלומר, עם ישראל לא יוצא ממצרים, למרות שפרעה כבר מסכים שגברים נשים וטף יצאו. אך ה' משאיר את בני ישראל במצרים כדי שגם הצאן יצא – מדוע? מדוע שלא יתקרבו להר סיני כמה שיותר מהר? כי מטרת המכות לגלות את מלכות ה' בכל העולם כולו – "ומלאה הארץ דעת את ה' "- ואם הצאן לא יוצא אז חסר בהמלכת ה' בעולם. המלכת ה' בעולם פירושה שכל העולם קשור לקב"ה. לכן לוקחים את ממון מצרים "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" במטרה לקדש את החומר. כי אם החומר לא מקודש אז יש חוסר בממלכות ה' בעולם.

אחרי מכת חושך פרעה אומר: "גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי". כעת אפשר לצאת, כי פרעה מבין עתה שכל העולם מחובר לה' כולל הוא עצמו וכולל הצאן. הוא שהחשיב את עצמו כאליל מבין כעת "וברכתם גם אותי". הוא זקוק לברכת ה'-כעת אפשר לצאת.

אנחנו צריכים לחיות את כל זה, לתקן עולם, ולהעביר מסר זה של "מלאה הארץ דעה את ה'" לכל העולם.

איך מגיעים לחיות שכל מטרתנו תיקון עולם במלכות ש-ד-י.?

מדוע לא התחיל ה' במכת בכורות, מדוע זקוק הוא לתשע מכות האחרות? לא חבל על היסורים של עם ישראל? לא חבל על הזמן שיכלו ללמוד תורה? מה היסוד הגדול של הדבר הזה?

כותב הרמב"ן:

"הנה מעת היות ע"ג בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית... ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה... ואין עמהם עונש או שכר.. וכאשר ירצה האלקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו, ויודע ומשגיח ויכול... כי בכל זה היו המצריים מכחישים או מסתפקים... ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו, ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחרון. והחמיר מאד בענין הזה כמו שחייב כרת באכילת חמץ...ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר" (רמב"ן שמות י"ג)

שלש קבוצות היו: קבוצה ראשונה: אין ה', העולם תמיד היה. קבוצה שניה: יש ה' אבל ה' לא יודע מה קורה עכשיו בעולם.קבוצה שלישית: ה' לא משגיח על העולם, אין שכר ועונש. הוא לא שולט-הוא לא בעל הבית.

התפקיד של תשע המכות הראשונות נובע מכך, שאם העולם לא מבין שה' קיים יודע ומשגיח אז לא יהיה תיקון עולם במלכות ש-ד-י. עיקרי האמונה מתגבשים במצרים בתשע המכות. המכות מלמדות על: קיום ה',ידיעת ה', והשגחת ה' בעולם. לכן לחלק מהמכות קודמת התראה, כדי שהמכות תראינה על כח ה', ותראינה על ההתגלות לבני אדם ועל הקשר בין ה' והאדם.

אנו צריכים ללמוד מרעיון זה של הרמב"ן על החובה ללמוד אמונה, כדי שעיקרי האמונה יהיו ברורים. לא יכול להיות שבחור בישיבה לא יהיה לו זמן שיקדיש ללימודי אמונה. משאירים את בני ישראל כדי לחזק את האמונה בעולם. זה מטרת תשע המכות. שתהיה הבנה באמונה, שתהיה הפנמה בין אדם לה'.

המסר הראשון שאני רוצה להבהיר. לכל אחד יש חיוב גדול לתקן עולם במלכות ש-ד-י לקרב את הגאולה. מסר שני, חשיבות לימוד שיעורי אמונה בצורה מסודרת, סדר אמונה בזמן קבוע. מסר שלישי על פי ספר החינוך- אחרי המעשים נמשכים הלבבות:

"שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים, לא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים. ועל כן בתחילת בואנו להיות סגולת כל העמים ממלכת כהנים ועם קדוש... ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה....ואל תחשוב בני לתפוש על דברי ולומר, ולמה זה יצוה אותנו השם יתברך לעשות כל אלה לזכרון אותו הנס, והלא בזכרון אחד יעלה הדבר במחשבתנו ולא ישכח מפי זרענו .... דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו. ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם אולי יעסק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו...לכן אתה, ראה גם ראה מה מלאכתך ועסקיך כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם"(מצוה ט"ז)

אנחנו צריכים להרגיש כמו מלכים ולכן אין לנו לשבור עצמות ככלבים. שואל מחבר ספר החינוך, מדוע לא מספיק זיכרון אחד לזכור שאנו בני מלכים? כי אם אנו רוצים להתקדם ולהגיע לה' אנו צריכים לא רק לדעת אלא להפנים. עשיית מעשים רבים גורמת להפנמה. המעשים גורמים שנשמת האדם גדלה ומתעצמת וכך מתרחשת ההפנמה. אנו צריכים לפעול הרבה על מנת להפנים. אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.

אחד הדברים שאשאל ע"י הורים בחו"ל איך בוחרים מוסד חינוכי לבן? אני הולך להדגיש את המשך דברי ספר החינוך שכותב:

"לכן אתה, ראה גם ראה מה מלאכתך ועסקיך כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם. ואל יבטיחך יצרך לומר, אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת אלהים, מה הפסד יש כי אתענג לפעמים בתענוגי אנשים לשבת בשווקים וברחובות, להתלוצץ עם הלצים ולדבר צחות, וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהם אשמות וחטאות, הלא גם לי לבב כמוהם, קטני עבה ממתניהם, ומדוע ימשכוני הם אחריהם? אל בני, השמר מפניהם פן תלכד ברשתם, רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם, ואתה את נפשך תציל. ואחר דעתך זה אל יקשה עליך מעתה ריבוי המצוות בענין זכירת ניסי מצרים, שהן עמוד גדול בתורתנו, כי ברבות עסקינו בהם נתפעל אל הדבר" (ספר החינוך שם)

כאשר בוחרים מקום לימודים, השאלה מה השיח בין הבחורים? לאיזה חברה ישתייך בנך? מי יהיו החברים של הבן ומה המעשים שיעשו? יש לזה השפעה רבה מאד.

ישנו גורם נוסף כאשר בוחרים מקום לימודים, כפי שכותב הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו"

"המלמד צריך למסור את הקדושה ואת החביבות, שהם עושים את היראת שמים ואת האהבה, וזהו עיקר הלימוד, שאין כמוהו בכל הלימודים האחרים שבעולם... הנה גלוי לפנינו כי עיקר הלימוד בלימודי קודש איננו לימוד הידיעות, אלא לימוד ההשקפה, לימוד יראת שמים ועבודת ה'".

ספר החינוך והרמב"ן לדעתי קשורים. אם אדם מבולבל באמונה הוא לא יגיע "לאחרי הפעולות נמשכים הלבבות". צריך לעבוד על זה שהאדם לא יהיה מבולבל, שנדע מה הקב"ה רוצה כמה שאפשר, ואז אי"ה יפעל במעשים ויגיע לגדלות.

יש להבין כמה קשים ימים אלו. אי אפשר להמשיך בשגרה. צריך לפעול לישוב הארץ. צריך לתקן עולם במלכות ש-ד-י. צריך לעמול בתורה ובמצוות. כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.

אם באמת נחיה כך ונלמד אמונה בצורה מסודרת, לא נשאר אדישים ונהיה ראש גדול במצוות, אז נגיע אי"ה לעבור לצד השני של השטיח ולראות את התמונה המרהיבה של השטיח, וכפי שאומרת הגמ' בפסחים נ. "אמר רב נחמן בר יצחק-לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה נכתב ביוד הא (י ק ו ק) ונקרא באלף דלת ( א ד נ י) אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביוד הא ונכתב ביוד הא" כי שם הכל יהיה ברור ומובן . אם לא נהיה מבולבלים ונדע שיש לנו תפקיד עצום בישראל, ויש לנו חובה להשפיע בארץ ובעולם. אם נעשה את כל הדברים הגדולים, נזכה באמת לתיקון עולם במלכות ש-ד-י, ולגאולה שלמה בביאת המשיח.