שאלה שבועית: יהרג ואל יעבור באיסור יחוד

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

שיעור זה, חותם את סדרת השיעורים אודות מדריך ומדריכה שנתקעו יחד על רכבל מושבי פתוח למשך לילה שלם. ומחמת איסור ייחוד החליטה המדריכה לקפוץ מגובה רב תוך סיכון חיים (לבסוף נפצעה, תבעה פיצויים גם על כך שנאלצה לקפוץ מנסיבות דתיות ופוצתה בסכום משמעותי). כשהשאלה העיקרית שלנו היתה, האם אותה מדריכה נהגה נכון כשקפצה תוך סיכון חיים כדי להינצל מאיסור ייחוד או לא.

עד עתה ראינו חמשה כיוונים שונים, נשוב בקצרה על שאמרנו, ונביא מספר כיוונים נוספים:

1] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר גם ב'אביזרייהו דעריות', אך בכלל 'אביזרייהו דעריות' נכללים רק מעשים כאלה שעוברים עליהם באיסור דאורייתא של 'לא תקרבו לגלות ערוה'.

2] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר גם ביחס ל'אביזרייהו דעריות', ואף איסור דרבנן נכלל בכלל 'אביזרייהו דעריות'.

3] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר ביחס לאיסור עריות עצמו, אך לא ביחס ל'אביזרייהו דעריות'.

4] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר ב'קום ועשה' בלבד (גם ביחס ל'אביזרייהו דעריות', אך ב'שב ואל תעשה' לא נאמר.

5] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר ב'אביזרייהו דעריות' כאשר המעשה העיקרי הוא ב'קום ועשה', אך כאשר המעשה העיקרי הוא ב'שב ואל תעשה' לא נאמר 'יהרג ואל יעבור' גם ביחס ל'אביזרייהו' שהינם ב'קום ועשה'.

נזכיר, לפנינו שתי גמ' שבהסתכלות ראשונה סותרות זו את זו; מחד הגמ' בסנהדרין (עה.) המספרת באותו אדם שנתן עיניו באשה אחת והעלה ליבו טינא, ואסרו עליו חז"ל אפילו לשוחח מאחורי הגדר עם אותה אשה הגם שמבחינתו היה בדבר משום 'פיקוח נפש'. ומאידך הגמ' בסוטה (כא:) המסבירה שחסיד שוטה נאמר על אדם שרואה אשה הטובעת בנהר "ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי בה ולאצולה".

שאלה א] שאלת קפיצת המדריכה המובאת לעיל.

שאלה ב] כניסה לבריכה מעורבת- אדם שמאיימים עליו שאם לא ייכנס לבריכה מעורבת ייהרג, האם רשאי להיכנס, או שמא הלכה היא ש'יהרג ואל יעבור'?

שאלה ג] נסיעת מילדת בשבת- עוד נשאלו הפוסקים אודות מיילדת שצריכה להגיע לכפר סמוך עם עגלון לסייע ליולדת ללדת בבטחה בליל שבת. במידה ותסע לבדה עם העגלון יהיה בדבר איסור ייחוד. האם עליה לקחת איתה אדם נוסף, אף שכרוך הדבר בחילול שבת גדול יותר כדי להינצל מאיסור ייחוד, או לא?

שאלה ד] יניקת חלב אם במקום סכנה- עוד נשאלו הפוסקים האם חולה מסוכן שהדרך היחידה לרפאותו היא על ידי יניקת חלב אם, והאשה היחידה שנמצאה היא אשת איש. האם רשאי לינוק ממנה או לא?

שאלה ה] כניסה ל'חדר ביטחון' הכרוכה באיסור יחוד- מו"ר הרב שלמה זלמן אוירבך נשאל מפי אסיסטנטית של רופא שיניים האם רשאית בעת אזעקה /להיכנס עמו לחדר ביטחון ולנעול את הדלת. או שמא עליה לסכן את עצמה ולהישאר בחוץ כדי להינצל מאיסור ייחוד?

תשובה

א] חילוק בין ייחוד של חיבה ללא- נפתח בשאלה האם הכניסה לבריכה מעורבת הרי היא ב'יהרג ואל יעבור' או לא. החלקת יעקב (יו"ד קלח, ג) סבור שיש בדבר משום 'יהרג ואל יעבור', וראייתו מהסוגיא בסנהדרין (שם) – שם גם במחיר של סיכון חייו של אותו אדם אסרו עליו חכמים לראות את אותה אשה בחוסר צניעות, אף באופן שאין בעושה את מעשה זה בפני עצמו איסור המחייב מיתה.

האגרות משה (אבן העזר א, נו) חלוק, וסבור שאין בכניסה לבריכה מעורבת משום 'יהרג ואל יעבור'. זאת משום שישנם שני איסורים הנוגעים לעניינים אלו – איסור 'לא תקרבו', ביחס אליו נאמר דין 'יהרג ואל יעבור', ואיסור הרהור – 'ונשמרתם מכל דבר רע', שאינו בכלל ג' עבירות חמורות.

איסור 'לא תקרבו' נאמר בדרך חיבה בלבד, ובזאת עסקה הסוגיא בסנהדרין (העלה ליבו טינא כלפי אשה מסויימת), ועל כן בגמ' בסוטה שמדובר באשה שאינו מכיר ועושה זאת לשם הצלה בעלמא, אין בדבר חיבה וממילא אין איסור מצד 'לא תקרבו' ועל כן במקום פיקוח נפש הותר לו להצילה.

בבריכה מעורבת הגברים והנשים לא נכנסים לשם זנות, ולכל הפחות הוא לא נכנס לשם זנות. ועל כן יש בדבר רק משום איסור 'ונשמרת מכל דבר רע'. ועל כן במצב של פקוח נפש אינו בדין 'יהרג ואל יעבור'.

בדרך זו מחלק הגרז"נ (בהסכמה לספרו של הרב שמואל הבר 'את צנועים חכמה') בין שני סוגי ייחוד; ישנו ייחוד לשם חיבה, וביחס אליו נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'. אולם ישנו ייחוד שאינו לשם חיבה- כגון בנמצא עם אשה שאינו מכיר ונוסע לדוג' ללידה, בזה אין משום 'יהרג ואל יעבור', ובמקום פיקוח נפש יותר.

אכן, הרב הבר עצמו חלוק על חידושו של הגרז"נ, וסבור שייחוד מוגדר תמיד כ'אביזרייהו דעריות' והרי הוא בכלל 'יהרג ואל יעבור', הואיל והאיסור נובע מחשש שהייחוד יביא כעת לביאה. ועל כן גם אם לא היתה כוונתם לשם חיבה, כל עוד חשש זה קיים הרי זה בכלל 'אביזרייהו דעריות' ודין הוא ש'יהרג ואל יעבור'.

אכן הרב איסר יהודה אונטרמן (הרב הראשי לישראל, הובאו דבריו באוצר הפוסקים סי' כב סעי' א אות י) מסיק מכח סברה זו גופא, שדין 'יהרג ואל יעבור' לא נאמר ביחס לייחוד כלל, וזאת משום שהאיסור אינו מצד הקריבה לעריות, שהרי אסור גם אם כלל אינו רואה את האשה. כל עניינו של האיסור איפוא הוא להתרחק ממצב שיש בו אפשרות לבוא לידי עבירה בעריות, וזה אינו בכלל איסורי עריות וממילא ביחס לזה לא חל דין 'יהרג ואל יעבור'.

נמצא, שבמקרה של המדריך המדריכה על הרכבל, לדברי האגרות משה הואיל ומדובר על ייחוד שאינו של חיבה אין בדבר משום 'יהרג ואל יעבור'. נכון הדבר גם לדברי הרב אונטרמן, שהרי לפיו באיסור ייחוד לא שייך דין 'יהרג ואל יעבור'.

ב] האם יתרפא באיסור עצמו- הציץ אליעזר (ו, מ פרק א) סבור שדין 'יהרג ואל יעבור' נאמר, כאשר מעשה העבירה עצמו הוא המציל (חי מכח האיסור), אולם כאשר ההצלה אינה נובעת ממעשה האיסור עצמו לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'. בשאלת נסיעת המיילדת, אין הנסיעה עצמה מצילתה מידי עבירה, אלא הימצאותה בלידה. נכון הדבר גם ביחס לכניסתה של האשה לאמבולנס.

גם במקרה של המדריך והמדריכה על הרכבל, לא הייחוד הוא שמצילה מסכנה, אלא ישיבתה על הרכבל, ועל כן ביחס לזה לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'.

ג] בעשייה לצורך אחר לא נאמר דין 'יהרג אל יעבור'- מדברי בעל המאור (סנהדרין יז:) עולה, שבמקרה והעבירה נעשית לצורכו של הגוי הכופה (ולא כדי להעביר על דת), לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'. ועל כן בעושה זאת להנאת עצמו לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'. אכן, לדבריו צריך עיון מהסוגיא בסנהדרין, שהרי שם עשה זאת להנאת עצמו ובכל זאת נאמר דין 'יהרג ואל יעבור', ואכן הרמבן והרב"א חלוק מכח קושיא זו על חידושו של בעל המאור. אכן, בעל המאור יסביר את הגמ' בסנהדרין על פי דרכם של תוס' חכמי אנגליה שהזכרנו בשיעורים הקודמים, לפיהם שם לא הותר לו האיסור הואיל והוא גרם לעצמו.

ד] אם תופסים קידושין לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'- מדברי ספר החינוך עולה, שבמידה וקידושין תופסים לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור', כך כתב (חינוך מצוה רצו):

"ועוד ראיתי בענין מצוה זו בספרי מורי ישמרו אל, שבכל אשה שקדושין תופסין בה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר, שאינן בכלל עריות להרג עליהן, אבל מכל מקום להורות לשום אדם לבוא על אשה ואפילו פנויה אין מורין, אלא ימות מחליו אם העלה לבו טינא ואל תבעל לו ולא יספר עמה"

גם לדבריו, במקרה של הרכבל לא היתה צריכה המדריכה לקפוץ, הואיל והיא פנויה ונדה בלבד, ואין בדבר משום 'יהרג ואל יעבור'.

נמצא, שלרובן המוחלט של השיטות לא נהגה המדריכה נכון כשקפצה[1], כפי שמופיע בטבלה המסכמת לפניכם:

	עיקר הדבר	הייתה צריכה לקפוץ	לא הייתה צריכה לקפוץ
א	אם הוי בלאו של לא תקרבו לגלות ערווה אז ייהרג ואל יעבור	אם ייחוד פנויה נידה הוי דאורייתא והוי בלאו. ספר החינוך ר"ח/רש"י/תוס'/יראים/ טור	אם ייחוד הוי רק מדברי קבלה ולא הוי בלאו. חלק מהמפרשים בדעת הרמב"ם שכתב דהוי מדברי קבלה ומקבלים רק מכת מרדות. נודב"י/ט"ז
ב	ייהרג ואל יעבור באביזרייהו גם של דרבנן "ידבר עמה מאחורי הגדר" הוי דרבנן	צריכה לקפוץ אפי' אם ייחוד פנויה נידה הוי דרבנן. שו"ת הריב"ש/ראם/ משנה למלך/פני יהושע/מ"א	בגלל שאי אפשר לעשות המעשה לא הוי איסור ייחוד כלל חזו"א/רדב"ז
ג	ייהרג ואל יעבור בגילוי עריות עצמו. באביזרייהו לעולם אין דין ייהרג ואל יעבור. הגמ' בסנהדרין לגבי טינא הוא הביא על עצמו ולכן הוי פושע		לא תקפוץ כלל תוס' אנגליה/חידושי לב אריה/רדב"ז
ד	שייחוד במקרה שלנו הוי שב ואל תעשה	החולקים על תוס' רמב"ן ורמב"ם וסוברים שקרקע עולם אין פירושו שב ואל תעשה אלא מסבירים שקרקע עולם פירושו שבכל מקרה גם אם אסתר תסרב יקחו אותה בכח לעשיית העבירה ולכן מותר לה לא לסרב	תוס' ששב ואל תעשה אין דין של ייהרג ואל יעבור ולכן אדם העומד לפני תינוק לא צריך ללכת אחורה ולההרג אלא יתן שידחפו אותו על התינוק וכן הוי דין של קרקע עולם באשה בזמן אונס. ומכיון שבמקרה שלנו זה שב ואל תעשה לכן לא צריך לקפוץ.
ה	מכיון שמדובר בגב' פרידמן שהיא אשה לכן הוי קרקע עולם ואביזרייהו מקבלים דין של העיקר ואונס התורה נחשב אונס.	רמב"ן ורמב"ם שלא מסכימים להבנת תוס' בקרקע עולם ולדעתם ייהרג ואל יעבור גם בשב ואת תעשה	טוב טעם ודעת-ר' שלמה קרוגר א)אביזרייהו יש להם דין העקר ב)אונס תורה יש דין כאונס רגיל ולכן בייחוד של גב' פרידמן הוי שב ואל תעשה לאור היותה אשה. ואותו דין יהיה גם בכניסה לאמבולנס או עגלון. כל זה לפי הבנת תוס' בקרקע עולם
ו	ייהרג ואל יעבור רק אם היה לאו של לא תקרבו לגלות ערוה ובלאו הוי רק דרך חיבה	חלקת יעקב שאומר שלהיכנס לבריכה מעורבת הוי דין של ייהרג ולא יעבור או מי שסובר שייהרג ואל יעבור הוי גם בדרבנן. וכן גם אם נסבור שייחוד איסור דאורייתא גם כשאין חיבה בניגוד לשאר אביזרייהו של גילוי עריות. (הרב הבר)	אם לא ידברו כל הלילה ולא יהיה ייחוד דרך חיבה אז לא יהיה דין של ייהרג ואל יעבור.
ז	רק כאשר ההצלה היא העבירה אז ייהרג ואל יעבור	אם נגיד שייחוד שונה ולא דומה לשאר איסורי קירבה (הר הבר)	מכיוון שהעבירה היא לא ההצלה אלא השארות כל הלילה על הכסא. בלי קשר לשני. זרע אברהם, ציץ אליעזר
ח	איסורי נידה (אפי' ביאה) לא מוגדר כערווה ולכן אין דין ייהרג ואל יעבור	מי שלא מחלק בין קידושין תופסין או לא	אפ' ביאת נידה פנויה לא הוי ערוה (כי קידושין תופסים בה) ואין דין יהרג ואל יעבור ק"ו בייחוד
ט	ייהרג ואל יעבור בגילוי עריות רק אם רוצה להעביר על דת	רמב"ן ריטב"א ור"ן יהרג ואל יעבור בגילוי עריות גם כאשר הוי להנאת עצמו מדין חשיבוות האיסורים.	ייהרג ואל יעבור בגילוי עריות רק אם רוצה להעביר על דת. שלושת האיסורים אסורים בצנעה מדין חילול ה'. בעל המאור