שאלה שבועית: יהרג ואל יעבור באיסור יחוד (ב)

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

שאלה א] שאלת הקפיצה מה'רכבל'- את השיעור הקודם פתחנו בשאלה אודות מדריך ומדריכה שנתקעו יחד על רכבל מושבי פתוח למשך לילה שלם. ומחמת איסור ייחוד החליטה המדריכה לקפוץ מגובה רב תוך סיכון חיים (לבסוף נפצעה, תבעה פיצויים גם על כך שנאלצה לקפוץ מנסיבות דתיות ופוצתה בסכום משמעותי). כשהשאלה העיקרית שלנו היתה, האם אותה מדריכה נהגה נכון כשקפצה תוך סיכון חיים כדי להינצל מאיסור ייחוד או לא.

שלוש שיטות הוזכרו בשיעור הקודם במענה לשאלה זו:

1] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר גם ב'אביזרייהו דעריות', אך בכלל 'אביזרייהו דעריות' נכללים רק מעשים כאלה שעוברים עליהם באיסור דאורייתא של 'לא תקרבו לגלות ערוה'.

2] דין 'יהרג ואל יעבור' נאמר גם ביחס ל'אביזרייהו דעריות', ואף איסור דרבנן נכלל בכלל 'אביזרייהו דעריות'.

3] דין 'יהרג ואל יעבור נאמר ביחס לאיסור עריות עצמו, אך לא ביחס ל'אביזרייהו דעריות'.

שאלה ב] עוד שאלנו בשבוע שעבר אודות נסיעה באמבולנס- אשה הכורעת ללדת בישוב מבודד בשעת לילה מאוחרת, בא לעזרתה אמבולנס עם נהג בלבד. האם רשאית היא לעלות עליו או שמא מכיון שהנסיעה היא בכבישים אפלים שאין בהם נפש חיה בשעה זו יש בדבר משום איסור ייחוד?

יש שהעירו שבשאלת ה'רכבל' הייחוד נעשה ב'שב ואל תעשה', שהרי כשעלו לרכבת לא היה איסור ייחוד. אך בשאלת האמבולנס הייחוד נעשה ב'קום ועשה', ועל יתכן ויהיה חמור יותר.

אמנם ניתן לומר שאף שהכניסה לאמבולנס היא ב'קום ועשה', הואיל ובעת הכניסה לאמבולנס 'בעלה בעיר' אין בזה איסור ייחוד. ורק כשיוצאים מהישוב ו'אין בעלה בעיר' חל איסור הייחוד! נמצא אם כן, שגם במקרה זה איסור הייחוד חל בקום ועשה.

שאלות נוספות שהעלינו בפעם הקודמת:

שאלה ג] נסיעה באוטובוס לבד- אשה נסעה באוטובוס העובר בין ישובים ביהודה ושומרון. באחת התחנות ירדו כל הנוסעים שנותרו באוטובוס והאשה נשארה לבדה. היא שמה לב לזה אחרי שהנהג החל בנסיעה. האם עליה להסתכן ולרדת במקום סכנה בין היישובים כדי להינצל מאיסור ייחוד, או שמא רשאית להמשיך בנסיעה עד הגעת האוטובוס למקום בטוח?

שאלה ד] כניסה לבריכה מעורבת- אדם שמאיימים עליו שאם לא ייכנס לבריכה מעורבת ייהרג, האם רשאי להיכנס, או שמא הלכה היא ש'יהרג ואל יעבור'?

שאלה ה] נסיעת מילדת בשבת- עוד נשאלו הפוסקים אודות מיילדת שצריכה להגיע לכפר סמוך עם עגלון לסייע ליולדת ללדת בביטחה בליל שבת. במידה ותסע לבדה עם העגלון יהיה בדבר איסור ייחוד. האם עליה לקחת איתה אדם נוסף, אף שכרוך הדבר בחילול שבת גדול יותר כדי להינצל מאיסור ייחוד, או לא?

שאלה ו] יניקת חלב אם במקום סכנה- עוד נשאלו הפוסקים האם חולה מסוכן שהדרך היחידה לרפאותו היא על ידי יניקת חלב אם, והאשה היחידה שנמצאה היא אשת איש. האם רשאי לינוק ממנה או לא?

שאלה ז] כניסה ל'חדר ביטחון' הכרוכה באיסור יחוד- מו"ר הרב שלמה זלמן אוירבך נשאל מפי אסיסטנטית של רופא שיניים האם רשאית בעת אזעקה /להיכנס עמו לחדר ביטחון ולנעול את הדלת. או שמא עליה לסכן את עצמה ולהישאר בחוץ כדי להינצל מאיסור ייחוד?

כהמשך לשבוע שעבר נציג מספר כיוונים לפתרון שאלתנו העיקרית אודות הקפיצה מה'רכבל'[1].

הזכרנו בשיעור הקודם את דברי הגמ' בסנהדרין (עה.) על אותו אחד שנתן עיניו באשה מסוימת והעלה ליבו טינא, ואסרו עלי אפילו לעמוד ולשוחח עמה אחורי הגדר גם אם מביאו הדבר לידי סכנה.

ובגמ' בקידושין (מ.) מובאים מעשים אודות ר' צדוק ור' כהנא שסיכנו עצמם כדי להינצל מאשה שתבעתם לאיסור (ומדברי הרמב"ן מבואר שלא היה זה ממידת חסידות בעלמא, אלא מעיקר הדין).

מאידך, בגמ' בסוטה (כא:) נאמר:

היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה.

ובגמ' בסנהדרין (עז:) נאמר:

והא אסתר פרהסיא הואי? אמר אביי אסתר קרקע עולם היתה רבא אמר: הנאת עצמן שאני.

שומא עלינו לעמוד על היחס בין הגמ' וליישבן[2].

תשובה

א] חילוק בין 'קום ועשה' ו'שב ואל תעשה'- הגמ' בפסחים כה.-: לומדת את 'דין יהרג ואל יעבור' בעריות מדין 'יהרג ואל יעבור' באיסור רציחה. ואת דין 'יהרג ואל יעבור' ברוצח לומדת מסברה 'דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי מדמא דחברך'.

שיטת תוס' (סנהדרין עז: ד"ה והא) שיסוד סברה זו הוא בכך שאיננו יודעים מי מהם בעל מעלה גדול יותר, ועל כן 'שב ואל תעשה עדיף' ואסור לו ליטול את חיי האחר ב'קום ועשה'.

על בסיס הבנתם זו, מחדשים תוס' (שם) חידוש גדול:

ורוצח גופיה כי מיחייב למסור עצמו ה"מ קודם שיהרג בידים אבל היכא דלא עביד מעשה כגון שמשליכין אותו על התינוק ומתמעך מסתברא שאין חייב למסור עצמו.

הואיל ומשמעות 'מאי חזית' היא 'שב ואל תעשה', במידה ויתנגד לזריקתו מוגדר הדבר כ'קום ועשה', וזאת נאסר עליו לעשות[3].

כפי שכבר הזכרנו, דין 'יהרג ואל יעבור' בגילוי עריות נלמד מדין 'יהרג ואל יעבור' באיסור רציחה. לאור זאת מובן מדוע יכלה אסתר להיבעל לאחשוורוש הואיל והיתה 'קרקע עולם' – שב ואל תעשה, וכאמור אין דין 'יהרג ואל יעבור' בשב ואל תעשה.

לאור זאת נשוב לזוג המדריכים על הרכבל. בעת שנכנסו לרכבל לא היה בדבר משום איסור ייחוד, ורק לאחר מכן בעודם באויר חל האיסור. ואם כן, הרי הם ב'שב ואל תעשה'. ועל כן נמצא שעל פי תוס' לא נהגה המדריכה נכון בכך שקפצה[4].

אמנם, הגר"ח (חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם יסודי התורה ה, א) למד בדעת הרמב"ם שאין דין קרקע עולם בגילוי עריות[5]. לדבריו, נכון נהגה המדריכה בכך שקפצה. לדבריו, ביאור המושג 'קרקע עולם' אינו 'שב ואל תעשה' – פסיביות, אלא משמעותו היא שגם אם היא תסרב יקחוה בכח ויכפוה לעבור את העבירה (כך ביאר את מושג זה הנימוקי יוסף סנהדרין יז:).

ב] 'אביזרייהו' נגזר מדין המעשה העיקרי כאמור, הגמ' בסנהדרין הסבירה שלאסתר מותר היה להיבעל לאחשוורוש הואיל והיתה 'קרקע עולם'. אכן לכאורה עדיין לא יושבה השאלה, שהרי אף שבבעילה היתה 'קרקע עולם' (פסיבית), ההליכה לשם היתה ב'קום ועשה' ומדוע לא נאמר ביחס אליה דין 'יהרג ואל יעבור'?

המאירי משיב ואומר שאכן אסתר לא הלכה מרצונה, אלא גררוה כל הדרך. אכן האגרות משה (אבה"ע א, נו) כותב שלא מסתבר שכך היה, שהרי אם כן מגלים היו שהיא יהודיה.

ועל כן מחדש האגרות משה (ובדומה כתב הג"ר שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת) שדין 'אביזרייהו דעריות' נגזר מדין המעשה העיקרי. ובמידה ובמעשה העיקרי לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור', גם ביחס ל'אביזרייהו' לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'.

מסיבה זו הותר לאסתר ללכת אל אחשוורוש, הואיל ובעיקר מעשה העריות היתה 'שב ואל תעשה'.

לאור זאת גם בשאלת הנסיעה לאמבולנס יותר לאשה להיכנס לאמבולנס, מחמת שכל החשש הוא ממעשה ביאה, ואם מעשה הביאה נעשה בשב ואל תעשה, נמצא שעיקר העריות הינם בקום ועשה מצדה, ועל כן גם באביזרייהו לא נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'. מסיבה זו התיר למיילדת ליסוע לבדה בשבת עם הגוי ולהימנע מחילול שבת של אדם נוסף.

ואף שהיתר 'קרקע עולם' הינו רק במידה והאשה אנוסה, גם במקרה זה המיילדת אנוסה, שהרי אנוסה היא מחמת ציווי התורה 'לא תעמוד על דם רעך'.

אכן, כל האמור נכון ביחס לאשה, אך ביחס לאיש- המדריך במקרה של הרכבל והנהג במקרה של האמבולנס- האיסור הוא בקום ועשה, ונמצא שביחס אליו נאמר דין 'יהרג ואל יעבור'! אכן לאור הגדרתנו לעיל את מצבם ברכבל כ'שב ואל תעשה' וזאת משום שבשעה שעלו על הרכבל לא היה בדבר איסור ייחוד, גם המדריך לא יצטרך לקפוץ.

[1] לא על כל השאלות נשיב בשיעור זה מפאת קוצר הזמן. התשובות ליתר השאלות תהיינה בשיעור הבא.

[2] יישוב הגמ' במלואה ייערך בשבוע הבא.

[3] יש לדון האם עובר איסור ב'שב ואל תעשה' (כן נראה מתוס') או לא (כך היא מסקנת הגר"ח), ואכ"מ.

[4] ביחס לנכנסת לאמבולנס יש לדון כאמור לעיל, האם מוגדר הדבר כ'קום ועשה' או כ'שב ואל תעשה', וממילא האם רשאית האשה ליסוע עם הנהג או לא.

[5] בדומה כותב הקובץ הערות (סי' מח) בדעת הרמב"ן.