שאלה שבועית: חיוב נשים בספירת העומר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור בשיעור שלפנינו נעסוק בשאלת חיובן של נשים בספירת העומר:
שאלה א] מצוה שהזמן גרמא?- הלכה היא שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. על פניו נראה, שגם ספירת העומר נכללת במצוות אלו, שהרי גם היא באה מזמן לזמן ונוהגת בתקופה מסוימת של השנה בלבד.
כך גם פסק הרמב"ם (תמידין ומוספין ז, כד).
אולם הרמב"ן (קידושין לג:) בהדגימו מצוות עשה שאין הזמן גרמן, מונה בכללן גם את מצות ספירת העומר! שומה עלינו איפוא להבין, מדוע לפיו מצות ספירת העומר אינה מוגדרת כמצות עשה שהזמן גרמא!
נציין שבשו"ת דברי מלכיאל (ג, ה) כתב שאפשר שטעות סופר נפלה ביד המדפיסים- שכתוב היה 'מתנ"ע' (מתנות עניים), והם שינו את ראשי התיבות ל'ספה"ע' ופתחו את ראשי התיבות בטעות 'ספירת העומר'.
שאלה ב] ספר ספירת העומר בשבועות- האם הסופר ספירת העומר בשבועות עובר משום 'בל תוסיף'?
שאלה ג] מצות בנין המקדש- הרמב"ם (בית הבחירה א, יב) כותב שהכל מצווים במצות בנין בית הבחירה- אחד אנשים ואחד נשים. מאידך, באותה הלכה כותב הרמב"ם שאין בונים את בית המקדש בלילה, אלא ביום בלבד. מה שאומר על פניו, שמצות בנין בית הבחירה תלויה בזמן. נשאלת השאלה אם כן, מדוע נשים חייבות בבנין בית הבחירה- הרי נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא?
שאלה ד] ברכה על ספירת העומר- לסוברים שמצות ספירת העומר היא מצות עשה שהזמן גרמא, עלינו לברר האם נשים רשאיות בכל זאת לקיים את המצוה? ובנוסף, גם אם נניח שרשאיות- האם רשאיות לברך על קיום המצוה?
שאלה ה] הבדל בין ספירת העומר ליתר מצוות עשה שהזמן גרמן- כפי שנראה, אפשר, שגם הסוברים שנשים רשאיות להכניס עצמן לחיוב ולקיים ואף לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, יסברו שבספירת העומר אינן רשאיות להכניס עצמן לחיוב. מהי סברת החילוק? מדוע שתשתנה ספירת העומר משאר מצוות?
תשובה
נפתח את דברינו בהסבר דברי הרמב"ן, שאמר שמצות ספירת העומר היא מצות עשה שאין הזמן גרמא, וכאמור שאלנו מדוע- הרי באה היא מזמן לזמן בתקופה מסויימת בשנה; לפנינו חמשה כיוונים בהסבר דבריו:
א] תלויה במצות הפסח האבני נזר (או"ח שפד) מיישב- שמצות ספירת העומר לא נתלתה תחילה בתורה ביום בו מקריבים את קרבן העומר ומתחילים לספור, אלא ביום טוב הראשון של פסח- 'וספרתם לכם ממחרת השבת'. והואיל ונשים חייבות בכל מצוות הפסח (פסחים מג), חייבות הן גם במצות ספירת העומר.
ב] תלויה בטבע ולא בזמן- הטורי אבן (מגילה כ:) והרב ירוחם פישל פערלא (בביאורו לסה"מ של רס"ג) מבארים שהואיל ומצות הבאת העומר תלויה בטבע- בזמן גידול השעורים ולא ניתן לקיימה בזמן אחר בגלל בעיה זו, אינה מוגדרת כמצוה התלויה בזמן. זאת בדומה למצות ביכורים שמוגבלת לטווח זמן מסויים בשנה, משום שרק בטווח זמן זה שייך להביא מהיבול החדש, ועל כן אינה מוגדרת כמצות עשה שהזמן גרמא מחמת זה.
ג] תלוי במעשה אחר- הרב גוסטמן בקונטרסי שיעורים (קידושין) מבאר, שספירת העומר אינה מוגדרת כמצות עשה שהזמן גרמא הואיל והיא תלויה במעשה אחר- שהרי ציינה התורה "וספרתם-מיום הביאכם את עומר התנופה", ועל כן הואיל ואין היום גורם לה שתבוא בלבד- אינה מוגדרת כמצוה שה'זמן גרמא'.
ד] פטור 'זמן גרמא' במצוות דרבנן- במשנה בברכות נאמר שנשים חייבות בתפילה. רש"י כותב שחיוב תפילה מדרבנן ו'רחמי היא' ומדרבנן היא, והם תיקנוה גם לנשים. נראה מדבריו, שפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן לא נאמר במצוות דרבנן. אפשר, שטעם הדבר הוא משום ששורש מצוות חכמים הוא בלאו ד'לא תסור'. והואיל ונשים חייבות בלאו זה ככל ה'לאוין' שבתורה, חייבות הם גם בכל מצוות דרבנן
אכן, תוס' במקום משיגים על דבריו ממצות ד' כוסות ומגילה, שאף שתוקף חיובן מדרבנן בלבד, הוזקקו חכמים להסביר שחייבות משום ש'אף הן היו באותו הנס'! זאת משום שבלא זה נשים היו פטורות משום שזוהי מצות עשה שהזמן גרמא!
לדברי רש"י, מובן מדוע נשים שייכות בספירת העומר בזמן הזה, וזאת משום שתוקף החיוב בספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן. אכן, לפי זה נמצא, שכשיבנה בית המקדש תפטרנה הנשים ממצות הספירה.
ה] הזמן- מגדרי המצוה- הרב גוסטמן (שם) מבאר באופן נוסף, והוא- שביתר מצות העשה שהזמן גרמן- ניתן לקיימן ביתר הזמנים, אלא שהתורה הגבילה את קיומן לזמן מסויים, מה שאין כן את מצות ספירת העומר לא ניתן לקיים בזמן אחר מסיבה מהותית- מוכרחת היא להיות בזמן זה שבין פסח לשבועות. והואיל והזמן הוא חלק מגדר המצוה (בלא זמן זה חסר ב'צורת המצוה') אינה מוגדרת כמצות עשה שהזמן גרמא. ובלשונו:
"אבל בספירת העומר דהזמן אינו גורם של המצוה בלבד אלא הוא עצם וגוף המצוה הרי הוא לספור את זה הזמן והזמן הוא ממשו של המצוה כמו החוטין והתכלת שבציצית או הפרשיות והבתים שבתפילין וכשעבר זה הזמן שבין פסח ועצרת הוי כמי שאין כאן ציצית ותפילין לקיים המצוה הכי נמי אין במה לספור ספירת העומר אבל מצות ספירה מצד עצמה אינה מוגבלת בזמן כלל וסובר רמב"ן דאין זה דומה לתפילין שפטורין בלילה דילפינן משם לפטור כל מ"ע שהז"ג דהתם הזמן אינו עצם המצוה".
נשים בבנין בית הבחירה- כאמור, נשים חייבות במצות בית הבחירה, זאת על אף שאין לבנות בלילה. ושאלנו כיצד מסתדרים ב' דברים אלו זה עם זה?
1] ניתן לבאר שמצות בית הבחירה היא מצוה ציבורית, ואינה מוטלת על האדם בפני עצמו, ולכן נשים חייבות- כחלק מהכלל.
2] השואל ומשיב מבאר זאת על פי הגמ' בקידושין (כט.) האומרת שמצות מילה אינה מוגדרת כמצות עשה שהזמן גרמא, ועל כן הוצרכה ללמוד מפסוק את פטור נשים ממילה.
הראשונים דנו מדוע מצוה מילה אינה מוגדרת כמצוה ש'הזמן גרמא'- הרי סוף סוף תלויה היא בזמן? האבודרהם משיב על שאלה זו ואומר, שביתר מצוות העשה נשים פטורות משום שאפשר שבאותו זמן תצטרך לעשות דברים לצורך הבעל.
אכן, במצות מילה- גם במעשה המילה עושה היא מעשה עבור הבעל- שהרי חייב הוא במצוה והיא פוטרתו מחיובו. ועל כן לא פטרוה חכמים מחיוב זה.
לאור זאת- ניתן להבין מדוע נשים שייכות במצות בנין בית הבחירה אף שה'זמן גרמא', וזאת משום שגם בשעה שמקיימות המצוה 'פוטרות' הן את הבעל (מקטינות הן את המלאכה שתוטל על בעליהן), ועל כן לא נפטרו מקיומה על אף שתלויה בזמן.
האם אשה יכולה להכניס עצמה לחיוב? דעת ר"ת (תוס' קידושין לא. ד"ה דלא) שכן, ולמד זאת מדברי ר' יוסף שהיה סומא, ואף שסבר תחילה כאומר שסומא פטור מן המצוות המשיך לקיימן.
אולם הרמב"ם (ציצית ג, ט) כותב שאף שנשים יכולות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן, אינן רשאיות לברך עליהן.
רש"י (ר"ה לג. ד"ה הא) אף אומר שאסורות לקיימן! הואיל ויש בדבר משום 'בל תוסיף'.
הרב עובדיה יוסף ויבל"א הראשון לציון הרב יצחק יוסף פוסקים, שבת עדות המזרח שהתחתנה עם בן עדות אשכנז לא תברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, הואיל ובארץ ישראל יש ללכת כפי 'מרא דארעא דישראל'- מרן הבית יוסף, שפסק כדברי הרמב"ם בזה.
בענין ספירת העומר- כותב המשנה ברורה (תפט ס"ק ג) שנשים לא תספורנה בברכה, הואיל וישנו חשש לברכה לבטלה. זאת משום שאינן באות לבית הכנסת ואין דבר המזכיר להן לספור, ויש חשש לשכחה. זאת ועוד, שנשים בזמנם לא ידעו עברית, ודעת המגן אברהם שכאשר סופרים בשפה שלא מבינים לא יוצאים ידי חובה- משום שספירה ללא הבנה אינה מוגדרת כספירה, ונמצא לפיו, שברכתן- ברכה לבטלה.
באחד מבתי הספר 'בית יעקב' בארצות הברית הנהיגו שהבנות תברכנה, והמורה הזכירה להן מידי בוקר. הנהלת בית הספר פנתה במכתב לרב פרנק האם נוהגות הן נכון? והשיב, שהואיל ובזמן הזה נשים יודעות עברית ובנוסף המורה מזכירה להן מידי בוקר, אין מונע שתספרנה בברכה.
