שאלה שבועית: בדיקת חמץ בחדר במלון ובחדרים בישיבה
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
נאמר בגמ' בפסחים (ד, א):
"תנינא המשכיר בית לחברו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר [בניסן, זמן בדיקת חמץ], על המשכיר לבדוק, ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק".
עולה מדברי הגמ' שהמדד לחיוב הוא מיקום המפתח בעת חיוב הבדיקה- במידה ונמצא אצל המשכיר, המשכיר חייב, ובמידה וכבר עבר ליד השוכר, השוכר חייב.
רש"י ותוס' במקום נחלקו האם עניינה של מסירת המפתח הוא הקנין שנוצר על ידה (רש"י ד"ה מסירת), או שמא עניינה עצם היכולת לשהות בבית ולהינות ממנו (תוס' ד"ה אם).
לפנינו מספר שאלות הנגזרות מסוגיא זו.
שאלה א] המגיע למלון לפני פסח- מעשה באחין של הגרי"ז שבא לארץ משויץ יומיים לפני פסח, ושאל את דודו האם מחובתו לבדוק את חדרו במלון בליל י"ד או לא? האם דינו של השוכר חדר במלון כשוכר בית או לא?
מדוע שיהיה הבדל ביניהם? כאשר מדובר בשכירות בתים- המשכיר אינו יכול להוציא את השוכר במשך תקופת השכירות. שונה הדבר בבית מלון, שם רשאי בעל המלון להעבירו גם בתוך משך תקופת השכירות מחדר לחדר[1]. ועל כן, גם אם נניח שבשכירות רגילה החיוב מוטל על שוכר, עדיין יתכן שבדיקת חדרי המלון תוטל על בעליו.
אחת משאלות היסוד שיש לברר בסוגיות אלו היא- האם שימוש בחדר בבית מלון מוגדר כ'שכירות', או שמא מוגדר רק כ'היתר שימוש' בלבד.
שאלה ב] תשלומי שכירות- פעמים, שאנשים מסכמים על אירוח בבית מלון בחדרים בעלי רמת אירוח מסוימת בסכום מסוים. לאחר הגעתם למלון טוענים שהחדרים אינם עומדים בסטנדרט שסוכם ועל כן אינם מעוניינים לשלם את מלא הסכום, בעוד שהמלון מצידו טוען שהעמיד את החדרים הראויים.
הלכה היא ש'אין אונאה לקרקעות'. נשאלת השאלה האם יש להתייחס לשכירות חדר בבית מלון כ'שכירות קרקע'- ואם כן הלכה היא (ב"מ נו.) ש'אין אונאה לקרקעות', או שמא אין זה מוגדר כשכירות קרקע (אלא היתר שימוש בלבד), ועל כן תתכן בזה אונאה
שאלה ג] ביטול הזמנת אירוח במלון- אדם הזמין חופשה במלון, ולאחר מכן מצא חופשה זולה יותר במלון אחר ועל כן ביטל את הזמנתו הראשונה. האם מבחינת ההלכה יכול הוא לבטל את הזמנתו או לא?
אם הזמנת חדר במלון מוגדרת כשכירות – מסתבר שלא יוכל לבטלה, אולם אם אינה מוגדרת כשכירות- יתכן ויוכל לבטלה.
שאלה ד] בירור אצל פקיד הקבלה- בהמשך הסוגיא בפסחים נאמר:
"בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחברו בארבעה עשר חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק? למאי נפקא מינה, לישייליה [את בעל הבית]? דליתיה להאי דלשיוליה לאטרוחי להאי מאי?...".
שאלתנו היא, האם אדם המגיע למלון בערב פסח מחויב לשאול את פקיד הקבלה האם חדרו נבדק, או לא?
שאלה ה] בדיקת חדר של אורח אינו שומר תו"מ שעזב- באחד המלונות התארח אורח שאינו שומר תורה ומצוות, ובאמצע פסח הסתיימה חופשתו והוא עזב את המלון. נשאלה השאלה, האם על בעל המלון לבדוק באופן מיידי את חדרו, או שמא רשאי ההוא להמתין עם הבדיקה לזמן שנח לו יותר לערוך אותה?
שאלה ו] בחורי ישיבה בפנימיה- האם בחורי ישיבה הדרים בפנימיה צריכים לבדוק את חדריהם או לא?
שאלה ז] ילדים בבית הוריהם- האם חובת הבדיקה חלה גם על ילדים בבית הוריהם, או שמא חובת הבדיקה מוטלת על אב הבית בלבד?
נשים לב, שדברינו עוסקים בשני נושאים: האחד- הגדרת 'שוכר', והשני- הגדרת המחייב בבדיקת חמץ. תשובה על ב' שאלות אלו, תסייע בידינו להשיב על כל השאלות הנזכרות.
תשובה
כאמור השאלות מורכבות משני חלקים- האחד: גדר שוכר חדר במלון, ותלמיד בפנימיה. האם מוגדרים הם כ'שוכרים' או לא? והשני- גדר הבעלות המחייבת בבדיקת חמץ.
נפתח דווקא בענין זה, האחרון- מהי הבעלות המחייבת בבדיקת חמץ, כששלושה כיוונים עיקריים לפנינו:
1] 'בית'- דעת הט"ז (או"ח תלו ס"ק ז) והחוק יעקב, שמצות בדיקת חמץ אינה חובת הגוף, אלא אם יש ברשותו של אדם בית, מחויב הוא לקיים את מצות הבדיקה.
לדבריהם, שחובת הבדיקה היא רק ב'בית', אם אכן נגיע למסקנה שפנימיה או מלון אינם מוגדרים כ'בית', לא יהיה ניתן לחייב בבדיקה. מסיבה זו, מסתבר שלדבריהם רכב יהיה פטור מבדיקה.
נדגיש שגם לשיטתם פשוט הדבר שלבטל חייב האדם בכל מקרה.
2] זכות שימוש- מדברי בעל שבט הלוי (י, סח) נראה שחובת הבדיקה היא נגזרת של זכות השימוש- גם אם אין מדובר ב'בית' דווקא. לדברים גם את חדר במלון או בפנימיה לא יוגדר כ'בית' ניתן לחייב את המשתמשים (האורח, התלמיד), מחמת זכות השימוש שיש לו במקום.
3] מצוי בידו- כיוון שלישי ומחודש כותב הרב אשר וייס שליט"א:
"ויסוד הדבר מה שביארתי שם דלאו דבל יראה ובל ימצא אינו תלוי בבעלות על החמץ ולא בבעלות על הרשות שהחמץ נמצא בו, אלא בגדר מחודש שלא מצינו לו חבר, והוא מה שהחמץ מצוי בידו.... וגדר זה למדו חז"ל מלישנא דקרא "לא ימצא בבתיכם". ויש בו להקל ולהחמיר. דמחד אמרו שעובר מהתורה אף בחמץ שאינו שלו כיון שהוא מצוי בידו, הרי לן להחמיר. ומאידך גיסא אמרו שאינו עובר אף על חמץ שלו שנמצא בבית שלו כל שאינו מצוי בידו, וכגון בבית המושכר לאחרים הרי לן להקל".
לדבריו איסור 'בל יראה ובל ימצא', וממילא גם חובת הבדיקה תלויה בשאלה האם החמץ מצוי בידו של האדם או לא.
לאור זאת חידש, שאדם הנוסע לחו"ל ויש חמץ בביתו, אינו עובר משום 'בל יראה ובל ימצא', הואיל והחמץ אינו מצוי בידו.
נציין, שגדר זה מחודש ואינו מופיע בפוסקים האחרים.
חובת ילד בבית הוריו- ההשלכה של הצדדים השונים, תהיה בשאלת חיוב ילד (שהגיע למצוות) בבית הוריו. אם חובה הבדיקה תלויה ב'בית'- החובה מוטלת על האב בלבד (ואכן, כך כותב שו"ע הרב). אולם אם חובת הבדיקה נגזרת מזכות השימוש א עובדת היותו של החמץ מצוי לו- יתכן בהחלט שגם ילגים בבית הואיהם יתחייבו בבדיקה.
עתה נבוא לשאלת הגדרת השכירות במלון; לפנינו שתי שיטות עיקריות בענין זה:
דעת הרב מבריסק והרב יוסף שלום אלישיב- שהואיל ובכוחו של בעל המלון לנייד את אורחיו מחדר לחדר, מוכח הדבר שיש להם זכות שימוש בלבד אולם אינם שוכרים. ועל כן במעשה הנ"ל, פסק הרב מבריסק לאחין שלו שאינו חייב לבדוק אפילו במקרה בו בעל המלון לא בדק.
בדיני מזוזה ההלכה היא (כן עולה מהגמ' במנחות מד) שהשוכר דירה בארץ ישראל אפילו לזמן קצר (שבוע) חייב במזוזה משום ישוב ארץ ישראל. לעומת זאת, השוהה פרק זמן זה במלון פטור מן המזוזה.
אם נאמר שהמחייב הוא זכות השימוש- בשני המקרים יש בידו זכות זו, ועל כן לא מובן החילוק. אולם במידה ונאמר שהמחייב הוא הגדרת 'בית' מובן מדוע במלון אינו מתחייב במזוזה- משום שעל אף זכות השימוש שיש בידו אינו מוגדר כ'בית'.
מנגד, דעת הרב משה שטרנבוך שליט"א בספרו תשובות והנהגות א, רפז), שהמתארח בבית מלון מוגדר כ'שוכר' של החדר. ואף שביכלתו של בעל המלון להעביר את האורח לחדר אחר, אין זה מפקיע את השכירות, אלא מגדירה כשכירות על תנאי.
מסיבה זו סבור הרב שטרנבוך שתלמיד המתגורר בפנימיה (והוריו משלמים שכר לימוד על שהותו שם) חייב בבדיקת חדרו לפני פסח.
הלכה למעשה ביחס לפנימיה- לדעת הרב מבריסק אינו חייב בבדיקה, כאמור יש שחלקו וסברו שחייב בבדיקה. החזון אי"ש פסק של התלמידים לבדוק בברכה אם בודק בי"ד, ואם בודק קודם י"ד יבדוק בלי ברכה. למעשה- במידה ובני הישיבה לא יהיו בי"ד בסביבת הישיבה טוב יעשו שיבדקו קודם נסיעתם הביתה בלי ברכה.
אולם במידה ונמצאים בישיבה בי"ד, יבדקו בברכה (כן פסק הרב שלמה זלמן אוירבך).
[1] כך על פי מידע של התאחדות המלונות בישראל.
