שאלה שבועית: הסרת מסכה לעידי קידושין
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
שאלה א] הסרת מסכה לעידי קידושין- כפי שהזכרנו בשיעורים בעבר, בתקופת הקורונה, בעת שהנהלים חייבו עטיית מסיכה, נשאלה השאלה האם רשאים עידי הקידושין לעטות מסכה בשעת העדות (נתינת הטבעת), או שמא עליהם להסירה כדי שהעדות תהיה עדות שאתה יכול להזימה[1].
דעת הרב מרדכי בונים זילברברג[2] שליט"א שעליהם להסיר את המסכה, ואילו הרב חיים פינשטיין שליט"א[3] סבור שאינם צריכים להסירה בעת העדות.
עלינו להבין מה עומד ביסוד מחלוקתם? כשהשאלה אותה צריך לברר היא- האם אכן בעת ראיית העדות יש צורך שניתן יהיה לזהות את העדים בכדי שהעדות תחשב 'עדות שאתה יכול להזימה', או לא?
שאלה ב] עידי שור שהרג אדם שהוזמו- במידה ובאים שני עדים ומעידים ששורו של פלוני הרג אדם, הדין הוא שהשור יהרג. מה יהיה הדין במידה ויוזמו אותם עדים?
דעת הרמב"ם (עדות כ, ח) שבמקרה זה לוקים ואינם משלמים. נשאלת השאלה, מדוע לוקים ואינם משלמים? הרי זממו להרוג את השור ולהפסיד את בעליו, ומדוע אם כן שלא נקיים בהם דין 'כאשר זמם' ונוציא מהם את הממון שזממו להפסיד?
תשובה
נקדים ונציין לפני התשובה פרט בסיסי בגדרי עדות שאי אתה יכול להזימה:
עדות שאי אתה יכול להזימה יכולה להיווצר באחד משני אופנים:
1] מצב בו העדים לא השיבו על שאלות מהותיות, ובכך מונעים את יכולת הזמתם בעתיד.
2] מצב בו אין אפשרות לקיים את עונש 'כאשר זמם' מסיבות חיצוניות.
דעת הרב פינשטיין שעיקר ההגדה היא בבית הדין, ובשעה זו צריך שעדותם תהיה ברת הזמה, אולם לשעת הראיה אין משמעות מבחינה זו. ועל כן סבר שאין חיוב שיוכלו להכירם בשעה זו.
לעומתו הרב זילברברג מחלק בין 'עידי בירור' לעידי קיום'. עדות רגילה היא עדות בירור, ועניינה להעביר לשקף את שקרה במציאות לבית הדין, בה אכן אין צורך שתהיה עדות ברת הזמה בשעת הראיה אלא בשעת ההגדה בבית הדין. לעומת עדות על מעשה חלותי כדוגמת קידושין ודומיה היא 'עדות קיום', נוכחות העדים היא שמקיימת ומחילה את המעשה.
מקורו של חילוק זה בדברי הריטב"א בקידושין (מג, א) האומר שעידי קידושין הם עידי קיום; ומוסיף, שמסיבה זו צריך לייחד עדים קודם מעשה הקידושין[4], ומסיבה זו, יש צורך שבעת ראיית העדות תהיה העדות עדות שאתה יכול להזימה, הואיל ושעה זו כמוה כשעת העדאה בבית הדין.
הרב פינשטיין דחה את טענותיו: 1] ראשית ניתן לומר, שאכן צריך שהעדות תהיה עדות שאתה יכול להזימה בשעת הקידושין, אולם סבר שכאשר מצד תוכן העדות, העדות ברת הזמה וכן מצד יכולת קיום 'כאשר זמם' אין חסרון, אף שיש גורם חיצוני (מסכה) שפוגע ביכולת ההזמה, עדיין מוגדרת העדות כעדות ברת הזמה.
2] בנוסף, דעת הנודע ביהודה (אה"ע סי' נח) שבעדי קידושין אין צורך בעדות שאתה יכול להזימה. זאת משום שבעדות קידושין אין צורך בדרישה וחקירה.
הדרישה והחקירה הינן תנאי בסיסי כדי לאפשר שהעדות תהיה ברת הזמה. על כרחנו אם כן, שבעדות קידושין אין צורך בעדות שאתה יכול להזימה.
אמנם, החתם סופר (ח"א סי' קג) חולק וסובר שמדין תורה יש צורך בעדות אתה יכול להזימה בדיני נפשות, אולם גם לפיו, חכמים ביטלו את דרישה זו.
נמצא, שלפי שניהם למעשה, בקידושין אין צורך בעדות שאתה יכול להזימה.
*מפאת קוצר הזמן, נשיב על השאלה הבאה בהזדמנות אחרת בעז"ה.
[1] שיוכלו לזהותם ולהזימם.
[2] רב שכונת שיכון ג' בבני ברק.
[3] ראש ישיבת עטרת שלמה.
[4] ובלשונו: "אבל הכא בקידושין אין העדות באה לאמת הדבר בלבד אלא אפילו ידעינן דהכי קושטא דמילתא שקידשה אינה מקודשת בלא עדות ואין לקדושין קיום בלא עדות וגזרת הכתוב הוא.. וכיון דכן שעת מעשה הוא שעת עדותן וכיון דאיכא צירוף פסולי עדות עמהן עדות כולן בטלה, דומיא דבעלמא כשיש צרוף פסולי עדות כשבאין להעיד בבית דין שעדות כולן בטלה".
