שאלה שבועית - היזק ראיה מול פאניקה

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

דלג לקבצי השמע

בס"ד

שאלת ראש הישיבה

 

השאלות

  1. התעוררה מחלוקת במקלט ציבורי בשדרות במבצע "צוק איתן", לרגל שהיו צריכים להישאר במקלט זמן רב. היו משפחות שדרשו שיותקנו וילונות בין משפחה למשפחה משום היזק ראיה. אולם היו משפחות שהתנגדו לכך כדי שלא שהוילונות לא יוסיפו לחץ לילדים במקלט. שני נתונים חשובים לשאלה: ראשית, אין במקלט כדי חלוקה לכל משפחה. ושנית, ברוב המקלטים אין וילונות. עם מי הדין?
  2. במשנה שלנו מבואר שמנהג המדינה הוא המכריע כיצד צריך לבנות את הכותל. מדוע בהקשר זה מנהג המדינה מחייב, ולא המינימום הנדרש?

 

תשובות

  1. רב העיר השדרות טוען שבנידון דידן אין משמעות לעובדה שאין כדי חלוקה במקלט. בחצר שאין בה כדי חלוקה לא כופין על החלוקה, כי החלק הקטן שיהיה לכל אחד לא מתאים לדברים שבצנעה, אך במקלט יש מקום לחלוקה ולמחיצות כי אופיו של מקלט (בניגוד לחצר) שגם במקום קטן עושין דברים שבצנעה. ויתירה מזאת, כאן כבר לפני שימת המחיצות הוכר חלקו של כל אחד, ולכן החלוקה כבר בעצם התבצעה-לכל אחד יש כבר חלק מסוים שהוא משתמש, לכן אין משמעות לזה שכל אחד יהיה פחות מ 4*4, כי כבר הוכר חלקו של כל אחד.
    לגבי העובדה שמנהג המדינה הוא לא לבנות מחיצות בין המשפחות, יש לדון על פי שתי דעות שהובאו ברא"ש בשאלה אם יש חובה לבנות מחיצה בחצר כאשר מנהג המדינה הוא לא לבנות. הרא"ש פוסק שכן בונים בחצר. הדעה הראשונה ברא"ש אומרת, שמכיון שבגינה כשהמנהג לא לבנות-לא בונים, וגינה חמורה מחצר-העבודה שמ"ד שאומר שהיזק ראיה לא שמיה היזק מודה בגינה, א"כ ק"ו שאם גינה חמורה יותר מחצר ובגינה במקום שנהגו שלא- לא בונים, אז ק"ו שגם בחצר לא. דעה שניה ברא"ש אומרת שאין ק"ו זה, מכיון שרק למ"ד שהיזק ראיה לא שמיה היזק גינה חמורה יותר מחצר. אך למ"ד שהיזק ראיה שמיה היזק, חצר חמורה יותר. וממילא אין ק"ו שלכן כן יבנו בחצר אפילו במקום שלא נהגו.

    הבאנו שני שורשי מחלוקת לשתי הדעות ברא"ש:
    א)דעה אחת סוברת שבניית הכותל הוא רק דרבנן, ותקנה זו תקפה בגלל מנהג המדינה, ולכן כשמנהג המדינה לא-לא יבנו כותל. ואילו הדעה השניה סוברת, שבניית הכותל מדין מזיק דאורייתא, ולכן תמיד יבנו, ואין כאן משמעות למנהג המדינה, וממילא מובן מדוע חצר חמורה יותר מגינה, שהרי חצר זה מדאורייתא וגינה רק בגלל עין הרע.
    ב) "קהילות יעקב" מביא שיש שתי הבנות במזיק או מזיק דגופו- שהשני ישתמש ויתבייש ואז הוי צערא דגופא ולא יועיל לא מחילה ולא מנהג המדינה לא לבנות, או הבנה שניה, שאכן השכן לא ישתמש בחצר, אך יש נזק, כי הופך ומשנה את ייעוד החצר שלא יעשו בה  דברים צנועים, ואז תועיל מחילה ומנהג המדינה כשלא בונים.
    רב העיר שדרות פוסק שצריך לעשות מחיצה לאור פסיקת הרא"ש המצריך לבנות מחיצה אף כשיש מנהג שלא לבנות.
    הרב זילברשטיין חלק על הפסק הנ"ל. לדעתו אין לדמות את הנידון דידן למשנתנו. במשנה ברור שהכותל הוא תוספת חיובית, וכל הדיון הוא האם וכיצד ניתן לכפות את השכן ולהוציא ממנו ממון כדי לבנות מחיצה. בנידון דידן, לעומת זאת, לא ברור בכלל אם המחיצות הן תוספת חיובית למקלט (יתכן שזה יגרום יותר נזק על ידי העלאת רמות החרדה). על כן פסק הרב זילברשטיין שיש לעשות משאל בין המשפחות במקלט ולהכריע על פי הרוב.
  2. שאלנו מדוע מנהג המדינה הוא זה שקובע. יש לכך שלוש תשובות:
    • הבסיס ההלכתי לתקנת חז"ל לבניית הכותל הוא מנהג המדינה. (לשיטה זו אם יש מנהג שלא לבנות לא בונים, כדעה הראשונה ברא"ש הנ"ל).
    • צריך לבנות כותל יציב, והשאלה מה ההגדרה של כותל יציב (האם כותל שיפול תוך שנה/עשר שנים/עשרים, הוא הוא הנחשב כותל יציב) ושאלה זו מוכרעת על פי מנהג המדינה.
    • החזו"א כתב שכאשר יש שני ערכים המתנגשים זה בזה צריך להכריע על פי מנהג המדינה. מצד אחד, רוצים לבנות כותל איכותי שיישאר שנים רבות. ומאידך, כותל טוב יותר מצריך הוצאות מרובות יותר וכפייה מהשכן להוצאות רבות, ואז כאשר יש שני ערכים סותרים מנהג המדינה מכריע על האיזון ביניהם (בדומה לחזו"א באמונה ובטחון, שמדבר על שני הערכים:בטחון בה', והשתדלות האדם. וכותב שהאיזון ביניהם ייקבע ע"י מנהג המדינה). יתכן שלפי דברי החזו"א הללו צריך לפסוק אחרת מהרב זילברשטיין במקרה הנ"ל – יתכן ומנהג המדינה הוא זה שצריך להכריע, כי גם אצלנו יש שני ערכים סותרים-פרטיות ומניעת חרדה, ואז מנהג המדינה יכריע על האיזון בין שני ערכים אלו. ולכן ייתכן ולפי דעת החזו"א, גם במקרה הזה ילכו לפי מנהג המדינה ולא יבנו מחיצות.
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר