שאלה שבועית-שורש החיוב של כותל

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

להדפסת השיעור

דלג לקבצי השמע

השאלות

רוב הספרדים בארץ נוהגים בשיעורי הגר"ח נאה. ארבע אמות לשיטתו הן 92 מטר. שני שכנים שבאו לגרי"ש אלישיב זצ"ל היו אחד בגובה 1.70 מטר והשני 2.10 מטר. הנמוך דרש משכנו להגביה את הכותל על חשבונו. מה יהיה הדין בזה?
בספר חוסן ישועות דן בעיר שמחציתה עושים לבנים, ומחציתה כפיסין. במה יבנו את הכותל.

תשובות

יש חקירה יסודית בסוגייתנו. מהו שורש החיוב לבניית הכותל? שתי אפשרויות להבין:

הפשט הפשוט לכאורה הוא שהחיוב נובע מההיזק – מאחר ויש היזק הראייה אדם מחוייב להימנע מלהזיק את חבירו, אחרת יעבור על האיסור להזיק את חבירו.
אולם אחרונים רבים אומרים שמאחר ואין כאן מעשה היזק בידיים , שהרי אדם חי כדרכו, וכן לא שם משהו בשדה של השני (כמו במקרה של אילן עם שורשים וכו'), אין החיוב נובע מגדרי מזיק אלא מדובר בתקנת חכמים מיוחדת שנועדה להסדיר יחסים בין שכנים.

יש נפקא מינות רבות לחקירה הזו, שמופיעים כבר בראשונים:

האם מועילה מחילה? האם זה דומה לקורע כסות שיכול לחזור בו ממחילה (דיון ברא"ש)
האם מועילה חזקה (אם לא בנו כותל במשך זמן רב)? (דיון ברמב"ן)
ישנה מחלוקת ראשונים אם אדם יכול להקים כותל בחצירו שלו מהוצא ודפנא.(דיון ברא"ש)

האם יכול לבנות ברשותו כותל של גויל (דיון ביד רמה)

החקירה זו נוגעת לכמה מחלוקות ראשונים בסוגייתנו. לאור החקירה הזו נשוב לשאלות ששאלנו לעיל. החוסן ישועות תלה בחקירה זו את השאלה אם צריך לעשות כותל לבנים או כפיסין בעיר שמחציתה עושים כך ומחציתה עושים כך – אם מדובר על גדרי איסור צריך להחמיר, אם נגיע למסקנה שאסור להזיק הוא מהתורה בבחינת ספיקא איסורא לחומרא. ואם מדובר על תקנה ממונית צריך להקל מכח חזקת ממון.

כידוע, ר' ירמיה הוצא מבית המדרש לאחר ששאל כיצד לדון גוזל שרגל אחת שלו בתוך השיעור ורגלו השניה מחוץ לשיעור (בדיון על דין "קרוב"). מפרשים רבים מבארים שהבעייה בשאלת ר' ירמיה היתה בכך שהוא סירב לקבל את ההנחה שתקנת חכמים צריכה להיות אחידה לכולם, הוא חשב שגם לגבי דין קרוב לא נלך לפי שיעור מסוים אלא כל גוזל כשלעצמו. הוא לא הבין שברגע שלא יהיה אחיד אז תקנת חכמים לא תישמר. אם כך, יש לומר שאם מדובר כאן בתקנת חכמים אין לחייב את השכן הגבוה (משאלה 1) לבנות כותל גבוה. אולם אם מדובר על גדרי מזיק, יש לחייב את הגבוה להגביה את הכותל על חשבונו.