שיחה לפר' וישלח: ערכה של התמודדות

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

הנני רוצה לשתף את הציבור במחשבות והרהורים שהיו לי אחרי הנסיעה לעמונה.

מדינת ישראל "ממלכת כהנים וגוי קדוש" "אור לגוים"- זכתה לניסים גדולים, התפתחות עצומה.בשבת בוגרים בין יוכ"פ לסוכות- נגיד בנק ישראל מר משה מנדלבאום דיבר על הנס הגדול שזכתה מדינת ישראל- לא רק על עצם קיומה מיד אחר השואה, אלא על הפיכתה ממדינה כושלת מבחינה כלכלית בתחילת דרכה, למעצמה כלכלית כיום, אפילו יותר ממדינות אירופה.

אבל מצד שני יש קשיים גדולים, מלחמות, פיגועים, רצח ג' הנערים. וצריך להבין מדוע אי אפשר להגיע להישגים בארץ ישראל בלי הקשיים? מה תפקיד הקשיים במדינת ישראל? הרי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו ויכול לברוא עולם על פי רצונו. מדוע ברא עולם עם קשיים- מחלות, תאונות דרכים, ועוד ועוד? מדוע הקב"ה לא יכול להחזיר את עם ישראל לארצו אחרי אלפי שנות גלות לארץ ללא מלחמות ופיגועים, ללא ארצות ערב שרוצות לכלות אותו מארצו.לפעמים נדמה לנו בראיה שטחית, שאם אנו היינו בוראים עולמות, היינו לכאורה בוראים עולם טוב. אז מדוע ה' לא ברא עולם לכאורה טוב יותר?

מדינת ישראל נמצאת גם במלחמת תרבות פנימית על אופיה של מדינת ישראל- מדינת התורה או מדינה ככל האומות. למה הקב"ה מביא את המדינה למלחמת תרבות. למה הוא לא מביא אותנו לצביון ברור על "מגש של כסף".

מה תפקיד של הקשיים אצל האדם הפרטי? למה שלא נראה את העולם יותר טוב. בלי קשיים, בלי מחלות. למה הקב"ה לא בורא את העולם טוב יותר?

יש צבורים שמחנכים לא להיכנס להתמודדויות. לעומתם הציבור הדתי לאומי לקח על עצמו התמודדות, ברגע שהחליט להיות מעורב בעם כדי להשפיע ולא להיבדל. החלטה זו טומנת התמודדות תמידית, איך כל אחד מציבור זה משפיע אך אינו מושפע. כמובן שגם הציבור שלנו שמחנך לכניסה להתמודדות, זה רק אחרי נתינת כלים והעצמת האדם, ובשלב שהאדם כבר בנוי. אך עדיין יש התמודדות תמידית. ואני מבקש בשיחתי היום לבדוק את ערך ההתמודדות-מה תפקידה בבניין אישיותו של האדם?

לאור דברים אלו אני מתנגד ל"ופרצת" של בנ"ע להכניס נער חילוני לתנועה, כי החניכים עדיין לא מעוצבים דיים שישפיעו ולא יהיו מושפעים.

חשוב מאד שנשפיע על הציבור החילוני, אך אלו שכבר מעוצבים ובנו את עצמם אחרת, יש סיכוי שגם החניכים שעדיין לא בנו את עצמם יושפעו לרעה מנורמות מסוימות, ואסור שזה יקרה.

נעיין בפרשיות שלנו. יעקב הוא בונה את עם ישראל שכולו זרע קודש לעומת אברהם יצחק. אבל יעקב מתמודד כל הזמן עם לבן,עשיו והצער של יוסף. מדוע דווקא יעקב שמקים את עם ישראל צריך להתמודד כל הזמן?

נסתכל על האמהות שכולן היו עקרות. מדוע צדיקות כאלו צריכות להיות עקרות? מדוע הקב"ה לא בראן עם ילדים מהתחלה, הרי קשה להן עם הדבר הזה?

יש פה מהלך עמוק מאד. המדרש אומר:

"באנו אל אחיך על עשו והנה הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. ר' פנחס בשם ר' ראובן שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו, הבחור שבאבות והבחור שבנביאים, הבחור שבאבות זה יעקב, שנאמר (שם /תהלים/ קלה) כי יעקב בחר לו יה, ואמר לו הקב"ה והנה אנכי עמך, ובסוף נתיירא שנאמר ויירא יעקב (בראשית רבה פרשת וישלח פרשה עו)

למה מתיירא הבחיר באבות, הרי הקב"ה הבטיחו "והנה אנכי עמך", ומדוע מדגישים שדווקא הבחיר באבות הוא צריך ליירא ולפחד?

זה הקב"ה שאהב את ישראל, דכתיב: אהבתי אתכם אמר ה'- הוא מרבה אותם בייסורים. אתה מוצא שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא .(ברכות ה.)

הייסורים של הקב"ה נובעים מאהבה. מדוע אי אפשר לתת מתנה בלי ייסורים? מדוע שלשת דברים חשובים אלו חייבים להינתן בייסורים?

הסבר הדברים: אדם יכול לקבל מתנה אבל היא אינה קנויה לו אם הוא לא עמל לקנותה. אם אדם מתגבר על הקשיים והייסורים, המתנה נהפכת להיות חלק ממנו.

אף חכמתי עמדה לי - א"ר אחא, אמר שלמה, כל תורה שלמדתי באף נתקיימה בי בזקנותי (קהלת רבה)

מה שלמדתי בקלות הלך בקלות. מה שלמדתי בקושי והתמודדות מתקיים. הייסורים באים מאהבה כדי לקנות את הקשר עם התורה ועם ארץ ישראל ועם עולם הבא. הכוונה, תפקידנו בעולם הזה ללמוד תורה ולקיים מצוות כל הזמן, כדי לקנות את מדרגתנו בעולם הבא.

ניגש אלי בחור בישיבה שבת דודתו מתחתנת בארה"ב, והוא מתלבט אם לטוס. הסברתי לו שצריך לשלם מחיר עבור התורה, ואם תחליט לא לטוס, חינכת את עצמך לשנים. כי זה לא מספיק ללמוד תורה כאשר אין התמודדות ונוח ונעים- זה עדיין לא גורם שהתורה תיהפך להיות חלק ממך. אך אם תוותר על הטיסה (בהנחה שמשפחת הכלה בארה"ב לא תיפגע), אז חינכת את עצמך שצריך כעין לשלם מחיר על לימוד תורה, וזה חינוך לכל החיים.

יש לי לפעמים הרגשה שאנו רוצים גם גם וגם,ואדם שבונה לעצמו שאיפות רוחניות-צריך לפעמים להתמקד בתורה ולוותר על דברים מסויימים (כגון הטיסה לחתונת קרובת המשפחה) כדי לגדול ולצמוח בתורה.

כל חיינו זה בחירה. לא רק בין טוב ורע, אלא גם בין טוב וטוב. ואם לא נחנך את עצמנו כאן בישיבה לבחור בין טוב וטוב כדי לצמוח ולהיות תלמיד חכם, לא נהיה מספיק מוכנים לחיים. גם מי שעובד יום שלם ובערב יש לו חברותא, גם הוא "משלם מחיר", שאינו נמצא עם אשתו וילדיו. אך אם לא "ישלם מחיר", זה לא יהיה קשור ללימוד תורה.

"וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית פרק כח פסוקים טז-יז)

יעקב אבינו זוכה לנבואה, חלומות. מדוע יעקב נרעש? אומר הזוהר:

"מאי ואנכי לא ידעתי כמה דאת אמר (שמואל א י"ג) ופני יי' לא חליתי, אמר וכי כל האי אתגלי לי ולא אסתכלנא למנדע אנכי ולמיעל תחות גדפי דשכינתא למהוי שלים" (זוהר כרך א ויצא דף קנ עמוד א )

יעקב חשב שהוא לא ראוי לגילוי במדרגה שלו, אלא הוא תלה זאת במקום שבו זה קרה. הטריד אותו שהוא מקבל מתנה בלי קנין. כי אדם שמקבל מתנה בלי עמל, המתנה אינה נשארת ואינה בר קיימא. לכן יעקב פחד מהפגישה עם עשיו וארבע מאות האיש אשר עימו, למרות הבטחת ה'. כי הבטחת ה' ניתנה ללא עמל של יעקב, ויעקב הרגיש שגם לפני ההבטחה וגם לאחריה הוא לא עמל ולא קנה אותה, ואם כן אין שום וודאות שהבטחה זו תתקיים. וכך כותב השפת אמת:

"ואיתא בשם הבעש"ט, כי צריך אדם לבקש, שיהיה מקודם מצדו התעוררות, כי אם ח"ו להיפוך, יש בו בחינת מידת הדין, ולכן כתיב "וירא", על ידי שראה שהיה לו התעוררות משמים יותר מכפי הכנה שלו כו', לכן ירא שלא יהיה דבר של קיימא חס ושלום, על ידי שלא היה בכח התעוררות שלו" (שפת אמת ויצא תרמ"ג)

מסופר שהגר"א התמודד עם קושי ברמב"ם לילה שלם ואליהו רצה לגלות לו את הפתרון והגר"א סירב כי הוא רצה בעמל לקנות את ההבנה ברמב"ם.

" אברהם נקרא עבדי כדכתיב (דברים ט, כז) זכור לעבדיך וסמוך ליה לאברהם. וכן ביעקב כתיב (ישעיה מד, א) יעקב עבדי, משאין כן ביצחק. לפי שאברהם ויעקב קיימו המצות בין בא"י בין בחו"ל משאין כן ביצחק. (בעל הטורים על ויקרא פרק כו פסוק מב)

אברם ויעקב נקראים עבדי. יצחק לא נקרא עבדי. כי שניהם התמודדו בחו'ל עם קיום מצוות,וכפי שאומר יעקב "עם לבן גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי", ולכן הם במדרגת עבדי. יצחק לא נסע לחו'ל, לכן הוא לא נקרא עבדי. כשאתה מתמודד ומצליח אתה נקרא עבד ה', וכשאתה לא מתמודד אתה לא נקרא עבד ה'. ההתמודדות האי שלב חשוב מאד בבנין האישיות. יצחק משום קדושתו ומשעלה על המזבח לא יוצא לחו"ל ויש לו את מעלה הקדושה, אבל חסר לו במעלת ה"עבדי".

מכאן ניתן להבין מדוע האמהות היו עקרות.

"שבע עקרות הן, שרה רבקה רחל ולאה ואשתו של מנוח וחנה וציון" (מדרש הגדול)

"תנו רבנן שאלו את הזקנים מפני מה אמהות עקרות הן. אמרו להם מפני שהן צדיקות וכשרות כדי שלא יהוא בטוחות בעצמן ויאמרו כדאי אנו שינתן לנו בנים. אמר הקב"ה הריני מנשים כוחן שלא יהיו בטוחות על עצמן ועוד מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, שנאמר יערב עלי שיחי.. ואומר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים (שם)

נבין שני הסברים אלו.

הקב"ה מתאווה לתפילת של צדיקים, אין הכוונה שהקב"ה זקוק לתפילתן, אלא שהקב"ה רוצה שהאמהות תגענה למדרגות רוחניות גבוהות מאד, כנשים הבונות את עם ישראל. התפילה מתוך צער וקושי מעלה את האדם, ולכן העקרות גרמה להן להגיע למדרגות רוחניות, שללא העקרות לא היו מגיעים אליהן.

וכן ההסבר הראשון שהקב"ה רצה שלא ייחסו את לידת ילדיהן לעצמם לצדקותן אלא לריבונו של עולם, כי אדם המייחס הכל לריבונו של עולם הוא אדם נעלה יותר, ולכן העקרות גרמה להן להיות נעלות יותר-רוחניות יותר.

כתוב בבת פרעה- ותשלח את אמתה ותקחהו- הנצי"ב אומר שבת פרעה רצתה להיות עצמה לא בת פרעה. היא שלחה את שפחתה לסדר משהו ולא להיות לידה כדי שתהיה לבד, ואז היא מתרוממת מתוך הבדידות, מתוך היותה היא ולא בת פרעה, ואז היא מסוגלת לעשות נגד רצון אביה ולמוש את משה מהיאור ולהחייתו. הבדידות אצל האדם יכולה להוציא ממנו כוחות, שלפעמים אין הוא מסוגל להוציא אותם כוחות כאשר הוא בחברה.

יש לנו בוגר אביחי פלד שהוזמן לישיבתנו לחנוכה. שאלתי אותו מה הדבר הגדול שלמדת מהשבי ממלחמת יום כיפור? אמר לי בחיים לא חשבתי שיש לי כוחות נפש כאלו שהתגלו בשבי. הייתי לבד והייתי צריך להתמודד בלי תמיכה. הוצאתי כוחות לפועל בתנאים לא תנאים.

האמהות היו צריכות להישען על תפילתן לקב"ה ולא ח"ו על כוחן. רחל אומרת "הבה לי בנים". יעקב אומר לה "התחת אלקים אנכי". מה כוונת הויכוח ביניהם? אלא ההסבר שרחל רוצה שיעקב יתפלל בשבילה, ויעקב אומר לה שהקשר שלו לקב"ה אינו יותר משלה. הוא מבקש ממנה להתפלל מתוך הכאב-מתוך העקרות, ואז התפילה תתקבל.

יש סיפור על ר' נחמן מברסלב, שאשה שבנה חלה מאד שלחה "קויטל" לרב נחמן שיתפלל לרפואתו. ר' נחמן הורה לשמש שיחזיר לה את ה"קויטל" וידרוש פדיון כמקובל 30 זוז. האשה הלכה מבית לבית לאסוף צדקה לפדיון ואספה 28 זוז. לאחר מכן נכנסה לר' נחמן והביאה לו את הכסף. ר' נחמן פנה אליה ואמר לה, בלי שאקבל 30 זוז לא אתפלל על בנך. אז האשה קמה ואמרה לו, אין צורך שתתפלל על בני, אני אתפלל. וכך בחדרו של ר' נחמן פתחה בבכי עצום והתפללה לריבונו של עולם. ואז פנה אליה ר' נחמן ואמר לה, זאת הייתה כוונתי. הרגשתי שאת באה אלי על מנת שאתפלל במקומך, וזה לא הסכמתי. לכן ביקשתי 30 זוז, כי ידעתי שלא תצליחי להביא סכום זה, וזה יגרום שתתפללי בעצמך על בנך.

לפעמים אנו מוקפים בכל מיני עוזרים שכולם טובים, אך לא גורמים לנו להוציא לפועל את הכוחות שטמונים בנו. ההתמודדות-הקושי-הבדידות, מטרתם שנמצה את עצמנו. כי רק כאשר האדם ממצה את עצמו, הוא קונה את הדבר, וזה יישאר איתו כל ימי חייו.