שיחה לפרשת שמות - שלח נא ביד תשלח
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
הגרי"ד סולובייצ'יק כותב שבפסוק "לכה ואשלחך אל פרעה" יש חידוש שכל יהודי ויהודי תפקידו להיות שליח ה'. וכך הוא כותב:
"ועתה לכה ואשלחך אל פרעה"... אמת שלימה נתגלתה בפסוק זה: ריבון העולמים, שהוא טמיר ונעלם, אדון הכל, אין סוף, אל חי העולמים, ממנה לשליחו בשר ודם, שהיום כאן ומחר בקבר. אלא מאי, הרי שלוחו של אדם כמותו (ברכות ה, ה) והאיך יוכל להבל דמה להיות שלוחו של ריבון העולמים? אמנם אין תשובה מלאה לקושיה זו, אולם אין עוררין על העובדה, כי משה רבנו היה לשלוחו של האל..... אם אפשרי היה הדבר לגבי משה להיבחר לשלוחו של הקב"ה, הרי אפשרי הדבר לגבי כל יהודי. האדם נברא בתור שליח. עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות.. השבועה שעליה מספרים לנו חז"ל.... היא בעצם הנוסחה שבה נעשה שימוש במהלך מינוי השליחות. לפני שמינה אברהם אבינו את אליעזר להיות שלוחו, השביע אותו, יעקב השביע את יוסף ויוסף אף הוא השביע את אחיו. את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט-היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו. בורא העולם פועל בהתאם להלכה.... משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו"
"אור החיים" כותב שהאדם צריך להסכים ולרצות את השליחות ואם הוא אינו מסכים אזי השליחות מתבטלת, ולכן כתובה המילה "לכה ואשלחך".
וכך כותב "אור החיים" הקדוש:
"עוד ירצה על דרך אומרם (מכות י ב) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, לזה אמר אליו 'לכה' פירוש אם אתה חפץ במצוה זו ללכת אז אני אשלים חפצך ואשלחך, ומזה אתה למד שאם הוא ימאס מהלוך לא ישלחנו. ואולי כי לזה היה משה משיב בטענות כיון שלא ראה דבר מלך שלטון, אלא אם ירצה היה מגלה דעתו כי יש לו טענות מונעות, והיה ה' משיבו על כל טענה וטענה כדי שילך מדעתו ורצונו" (אור החיים שמות פרק ג פסוק י)
ולכן הקב"ה משכנע את משה ללכת כדי שיסכים לשליחות.
כאשר משה מתווכח ואומר "שלח נא ביד תשלח", ה' כועס.
וכך כתוב בפס':
"שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא" (שמות פרק ד פסוקים יג-יד)
כותב רש"י:
"אמר לו רבי יוסי אף בזו נאמר בו רושם, הלא אהרן אחיך הלוי, שהיה עתיד להיות לוי ולא כהן, והכהונה הייתי אומר לצאת ממך, מעתה לא יהיה כן, אלא הוא יהיה כהן ואתה הלוי, שנאמר "ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי" (רש"י שמות פרק ד פסוק י"ד)
רש"י מביא שר' יוסי אומר שהעונש הוא שמשה לא יהיה כהן גודל אלא אהרן שתוכנן מראש שיהיה לוי יהיה כהן. כלומר, יש תוכנית ראשונית של הקב"ה שמשה יהיה כהן גדול ואהרן לוי והאדם יכול לשנות תוכנית זו, וסירובו של משה ללכת גרמה לתוכנית האלוקית להשתנות ומשה נהיה לוי ואהרן כהן גדול.
המדרש מוסיף עונש נוסף, וכך כותב המדרש:
"חייך, שאני צוררה לך בכנפיך. אימתי פרע לו? רבי ברכיה אמר ר' לוי ור' חלבו; ר' לוי אמר: כל ז' ימי אדר, היה משה מבקש תפלה ותחנונים שיכנס לא"י, ובשביעי אמר לו "כי לא תעבור את הירדן הזה". ר' חלבו אמר: כל ז' ימי המילואים, היה משה משמש בכהונה גדולה, וכסבור שלו היא. בז' אמר לו: "לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא", הה"ד "ויהי ביום השמיני" (ויקרא רבה פר' שמיני)
כלומר, לפי המדרש משה נענש בשני עונשים. גם לא להיות כהן גדול וגם לא להיכנס לארץ ישראל. מדוע נענש משה בשני עונשים אלו?
כותב המהר"ל:
"יש להקשות, משה שהיו לו כל המעלות, ואף שלמות הגוף היה לו, כמ"ש חז"ל על קומתו- איך היה זה, שלא היה איש דברים?דע, כי מפני שהיה משה רחוק מן החומר, ואין כוח בלתי נבדל מן החומרי (-הקשור לחומר), כמו הפה והלשון. ולכך לא היה למשה כוח הדיבור, שהוא גשמי. וכאשר משה היה נבדל (-רוחני) במעלתו, לא היה נוטה אל הגשמי, כי אם אל מעלה הנבדלת, על כן והיה חסר גמר פטיש זה" (מהר"ל גבורות ה' פרק כ"ח)
המהר"ל מסביר את כוונת התורה שמשה היה "כבד פה וכבד לשון". תפקיד הדיבור לקחת את מחשבות ופנימיות האדם ולשתף אותם עם בני אדם אחרים. הדיבור הוא בעצם מחבר בין הגוף (של האדם האחר)ובין הנפש (של המדבר). משה רבנו היה מלא ברוחניות, ולא היה מספיק מחובר אל האנשים האחרים וחסר היה לו חיבור החומר והרוח ולכן משה סירב, והקב"ה הסביר לו שדווקא בגלל רוחניותו הרבה הוא נבחר ללכת.
כל מהות ארץ ישראל ובית המקדש זה קידוש החומר. בבית המקדש מקדשים את הבהמה ומעלים אותה לקרבן. ארץ ישראל "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולכן כל חול שבה הינו קודש. והיות שבית המקדש וארץ ישראל מסמלים את קידוש החומר ומשה היה רחוק מן החומר, לכן לאור פירוש המהר"ל לא היה למשה רבינו את היכולת להיות כהן גדול ולהיכנס לארץ ישראל.
וכך כותב "שפת אמת" על תפקידה הראוי של ארץ ישראל:
"בוודאי כשעמדו על הר סיני היו כמו בלי גוף כמ"ש נפשי יצאה בדברו והם ממש דור דיעה בלי גוף ותיקון הגוף ניתן לבנ"י כשנכנסו לא"י. והכלל שהקב"ה נתן לבנ"י ב' אלו הדברים תורה הקדושה שמלמדת לאדם דעת איך לצאת מחומר הגוף והגשמיות. וא"י ובהמ"ק היא לקרב הגשמיות וחומר הגוף ג"כ אל הקדושה להיות חיבור הנשמה והגוף ביחד. כמ"ש כי תבאו ונטעתם כו' וזה תיקון הגוף הי' חסר להם קודם ביאת הארץ. וכן עתה בגלות שהשאיר לנו הקב"ה התורה הקדושה. ובהמ"ק אין לנו. לכן א"א להתקיים בקדושה רק כפי ביטול הגוף לצאת מהגשמיות ע"י הדעת מהתורה ותיקון" (שפת אמת פר' כי תבוא תרל"ד)
וכן מסביר "שפת אמת" את חטא המרגלים:
"בעניין המרגלים. כי הם היו הדור שקיבלו התורה מהר סיני. וכניסת ארץ ישראל היה תיקון הבריאה כעניין שאמרו חז"ל מ"ט פתח בבראשית 'כוח מעשיו הגיד לעמו'. והראיה שהרי היו מוכנים לקבלת התורה ברצון שלם שהקדימו נעשה לנשמע ולבחינת א"י היה קשה להם לבוא. ולכן נראה כי לא השיגו המרגלים לראות טוב הארץ כי בוודאי אמרו המרגלים אמת כי בהיותם היה טוב להם ונראה להם שח"ו יהיה ירידה בכניסתם לארץ. וזהו שסמך הכתוב מצוות חלה לנחמם שלא יקבלו תרעומת המרגלים כי בהיות שבמדבר היה להם לחם מן השמיים ובארץ היה להם לחם הארץ עכ"ז כתיב והיה באכלכם וכו' תרימו וכו'. וזה חלק שחל עליו דם שמיים מרים כל הלחם והוא חשיב לפניו יתברך " (שפת אמת, פרשת שלח תרמ"ה)
המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את החשיבות של קידוש החומר וחשבו שעדיף לעם ישראל להישאר במדבר, ולכן פרשת חלה מופיעה בסוף פרשת מרגלים שהרי פרשת חלה מהותה קידוש החומר.
כותב אמרי אמת:
"ויאמר משה אל ה' וגו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי, איתא בדרשות הר"ן שמה שבאמת היה משה רבינו ע"ה כבד פה הוא משום שהוא היה מיוחד ללמד תורה לישראל, וכדי שלא יחשבו שלשונו היתה מסייעת לו שיתקבלו דבריו על ידי שהסבירם היטב, לכן היה כבד פה לברר שהתורה נתקבלה מכח עצמה. ובודאי כן הוא, שהתורה היא תורת אמת ואינה צריכה לכל הכלים, וכדאיתא האמת עֵד לעצמו" (אמרי אמת פר' שמות)
ה"אמרי אמת" מסביר על פי הר"ן שמשה היה כבד פה וכבד לשון, כדי שכאשר ימסור תורה לבני ישראל והם ירגישו את מתיקות התורה הם ואנחנו נבין שקבלת התורה ע"י בני ישראל היא מכח התורה ולא בגלל יכולת דיבור מופלאה של משה.
יה"ר שנזכה כל חיינו, להתכונן לתפילה ולהגיד ולהרגיש, הכל ממך ובשבילך למען נתינה לעם ישראל. אמן כי"ר.
