שיחה: תורה ותשובה

הרב יחזקאל יעקבסון

אנו נמצאים בימים שבין כסה לעשור, ועומדים לקראת יום הכיפורים. יום כיפור הוא חסד גדול של הקב"ה, יום שבעיצומו של היום הוא מחילה על כל חטאי העבר. אך, עלינו לזכור כי חסד זה עלול גם להיות לאדם לרועץ ולשמש כטענה נגדו, שהרי בזמן כזה, אדם שלא יעשה את המצופה ממנו, ולא ישוב בתשובה, יידון בחומרה רבה יותר על כך שלא ניצל הזדמנות מיוחדת זו, והצטרף לשאר אחיו בני ישראל העוסקים בתשובה בזמן זה. רבינו יונה, בפתיחתו לשערי תשובה, מתאר את האדם אשר אינו מנצל הזדמנות ייחודית זו ואינו חוזר בתשובה בימים אלה, הוא מדמה אותו לאסיר בבית האסורים הממתין להוצאתו להורג, אשר אינו מנצל מנהרה שנחפרה מתחת לתאו בבית האסורים, ולאור זאת שומר בית האסורים חושב אותו לשוטה גמור, שבטיפשותו הרבה לא ניצל את ההזדמנות הבלעדית שנקרתה בדרכו, להינצל מדין מוות.

אך במקרה זה, האדם אשר אינו שב בתשובה אינו רק שוטה, כפי שמתואר האסיר, ייתכן כי אדם זה הוא רשע, שאינו מכיר במצבו כמצב שלילי, ועל כן אינו מנצל את ההזדמנות להינצל מן הדין. אדם זה, שאינו מבין את חומרת חטאיו ובטוח בצדקתו, ועל כן אינו שב בתשובה, מבטא את רשעותו ואת כסילותו בהחלטתו זו, ויידון בחומרה יתירה בדין.

על מנת לדעת כיצד נוכל גם אנחנו לשוב בתשובה שלמה, עלינו לדעת כי בין העניינים המרובים של יום הכיפורים, יש בו מצוות עשה מיוחדת לחזור בתשובה. אך הייחוד במצווה זו ביום הכיפורים, על פני שאר ימות השנה, הוא ההיבט הכללי שלה. ביום הכיפורים עם ישראל שב כולו יחדיו בתשובה. מסיבה זו, גם נוסח הווידוי שונה, והוא נעשה בניסוח כללי של "אנחנו ואבותינו חטאנו", ללא כל פירוט של חטאים פרטיים. ביום הכיפורים שבים כל ישראל יחדיו בתשובה.

מעיקרון זה, ניתן להסיק כי כאשר אנו תוהים באילו עניינים עלינו להשתפר, ועל מה מומלץ שנעבוד בכדי להכין את עצמינו לקראת יום הכיפורים, מומלץ כי נעשה מאמץ על מנת להתבטל ולהיפטר מכל עניין פרטי, ולנסות ככל הניתן לשאוף ולהיות חלק מהציבור, מכלל ישראל. אופיו של יום הכיפורים, הסליחה והכפרה על כלל ישראל, יבטיח לאדם המפקיע מעצמו את המימד האישי, המנסה והשואף להיות חלק בלתי נפרד מעם ישראל, והמבטל נטיות אישיות ו"אגואיסטיות", לחזור בתשובה שלמה באמת ולהיכלל בכפרה המיוחדת של יום הכיפורים. על מנת להצליח ולעמוד במשימה זו, אין צורך לצאת לפעילויות מיוחדות וחריגות או לשאוף לתפקידים ציבוריים רמי מעלה, ניתן לעשות זאת באתגרי היום יום, ביחס לחבר, בעזרה לבחור שמתקשה, בכבוד לעובדים הסובבים אותנו, ובנוסף, בהתגייסות הכללית והקבלה העקרונית לשאוף תמיד להיטיב עם כל עם ישראל.

מעבר לשאיפה להיטמעות בכלל ישראל, ישנו עניין חשוב נוסף בתהליך התשובה. יום הכיפורים הראשון היה, למעשה, יום מתן תורה. הלוחות השניים שניתנו למשה כשנסלח חטאם של בני ישאל, ניתנו ביום כיפור, ומאז נוסד קשר בל יינתק בין התורה ולימודה לבין סליחת העוונות.

את הקשר בין התורה לבין התשובה והכפרה, ניתן גם לראות בעובדה שהכהן הגדול היה נכנס פעם אחת בשנה לקודש הקודשים, ביום הכיפורים, יום מחילת העוונות, ובתוך קודש הקודשים שכן דרך קבע ארון הברית ובתוכו לוחות ושברי הלוחות, התורה שניתנה מסיני. מעבר לתוכן הלוחות, גם בעובדה ששברי הלוחות שכנו בארון יחד עם הלוחות ניתן לראות סמל. שברי הלוחות הן תוצר של חטא חמור שחטאו בני ישראל, חטא העגל, הלוחות השלמים, ששוכנים יחד איתם בארון מדגישים את המסר כי כל מה שנפגם בעקבות כל חטא, יכול להתכפר ולהיעשות שלם. כל זה, באמצעות התורה השוכנת בארון. בנוסף לכך, ניתן גם לראות בכרובים אשר על הכפורת המכסה את ארון הברית, סמל לתהליך הכפרה והמחילה. הכרובים הללו נזכרו לראשונה בספר בראשית, ותוארו כאלו השומרים את פתח גן העדן, על מנת שאדם לא ייכנס לשם לאחר חטאו. ייתכן שגם בכך מועבר המסר, כאשר הכהן הגדול נכנס מבינות לכרובים, כניסה המסמלת את היכולת למחול על חטאים, גם אם הם גדולים כחטא אדם הראשון. כל הסמלים הללו שבארון הברית ממחישים היטב את הקשר שבין התורה לבין התשובה.

נקודות השקה רבות נוספות בין התורה לבין התשובה ניתן למצוא במקומות שונים. הגמרא כורכת את התורה ואת התשובה ומספרת כי שניהם קדמו לעולם.  הגמרא אומרת: "מאור שבה מחזירם למוטב" , כלומר אור התורה מעורר את האדם לתשובה. חז"ל תיקנו בתפילת העמידה את ברכת "חונן הדעת", על הבינה והיכולת ללמוד תורה, מיד לפני ברכת "סלח לנו", המבקשת מחילה על חטאינו. גם הרמב"ם מיקם את הלכות תלמוד תורה ואת הלכות תשובה,תחת אותו הכותר בספר "המדע" בהלכות יסודי התורה.

פשר קשר עמוק זה שבין התשובה לתורה הינו העובדה שהתורה הינה מעין "מקווה טהרה גדול". יש כפרה שבה סולחים על העוונות בלבד, אבל ההיטהרות מכל שמץ חטא, השלמת תהליך התשובה במלואו, יכולה להיעשות רק באמצעות התורה. התורה מטהרת את האדם, ועל כן  כאשר אנו חוזרים בתשובה, מוטב שנעדיף לימוד תורה המהווה מעין "התחלה מחדש", נקייה מכל חטא, על פני עיסוק אובססיבי חסר תוחלת בשגיאות העבר, בלא כל מנוח ובלא הפסק.

אנו הנמצאים בישיבה, וזכינו ללמוד תורה, ועל כן הדרך המרכזית שלנו לחזור בתשובה היא להתחזק בלימוד התורה ככל הניתן, ובכך שנקבל על עצמנו להוסיף ולהעמיק בלימוד, ניכנס ב"מקווה הדעת" של התורה וכך נזכה לחזור בתשובה אמיתית.

לאור כל מה שאמרנו, בכדי לשוב בתשובה שלמה מומלץ לכולנו לשאוף להיות חלק מעם ישראל בכלליותו לבטל את פרטיונו, ובנוסף להתחזק בתורה ככל הניתן, ואף ניתן לשלבם, באמצעות "לימוד תורה כנגד כולם", לימוד שהוא לכבודו ולמען כלל ישראל. יהי רצון שנזכה לשוב בתשובה שלמה, ולגמר חתימה טובה!