ברכת שהחיינו
הרב יהודה שקלנובסקי
להדפסת השיעור ברכת שהחיינו – סימן רכה סעיפים ג - ז[1]
· כללים בברכת 'שהחיינו' (סעיף ג)
א. מדוע תקנו חכמים את ברכת 'שהחיינו'? מ"ב ס"ק י
ב. האם יש ענין לחזר אחרי אכילת פירות חד
ג.
ד. סדר הברכות – איזו ברכה יש לברך קודם, 'שהחיינו' או ברכת הפרי? מ"ב ס"ק יא ושעה"צ ס"ק יב. וע"ע בבאר היטב ס"ק ו בשם הלכות קטנות
מנהג העולם להקדים את ברכת הפרי לברכת 'שהחיינו' ואין חוש
ה. אכל בלא לברך 'שהחיינו', האם יברך בפעם הבאה
כל זמן שנמשכת אכילתו הראשונה יכול לברך אך אם כבר סיים את אכילתו הראשונה שוב אינו מברך.[3]
ו. מהי הכמות שצריכים לאכול בכדי לברך 'שהחיינו'? ביה"ל ד"ה 'פרי חדש'
· על איזה פרי מברך (סעיף ו)
על איזה פרי יש לברך 'שהחיינו'? שו"ע ורמ"א ובמ"ב ס"ק טז
דעת פוסקי ספרד, שעל פרי המתחדש פעמיים בשנה יש לברך רק פעם אחת. (כה"ח רכה, מב)
- יש לברך 'שהחיינו' גם על פרי שנאכל רק כאשר הוא מבושל, כגון חבוש.
- ברכת 'שהחיינו' על ירקות: ביה"ל לסעיף ג ד"ה 'פרי חדש'
כתבו הפוסקים שאין לברך על ירקות שאינן חשובים, כיון שאין בהם שמחה כ"כ. ולכן יש לברך רק על ירקות חשובים כגון: אבטיח, מלון, תות שדה ועוד.
הגר"מ אליהו כותב[4]: "ואנו מברכים על כל ירק חדש שנאכל בפני עצמו, ולא על עלי סלרי וכדומה שמתבטל בתוך האוכל".
· פירות וירקות המצויים בשוק כל השנה (סעיף ו)
האם יברכו על פירות וירקות המצויים בשוק כל השנה כי הם נשמרים בקרור, ומדוע? רמ"א ומ"ב ס"ק יח (לענין תפו"א).
לכן, יברכו 'שהחיינו' על תפוזים אף שמצויים כל השנה כיון שניכר מהם הפירות החד
אך על פירות המצויים בשוק[5] כל השנה ולא ניכר ההבדל בין החד
אדם הנוסע למדינה אחרת ואוכל בה פרי שלא אכל מעולם והוא מצוי באותה מדינה במשך כל השנה, האם יברך 'שהחיינו'? מ"ב ס"ק טז (מש"כ לענין הדגים)
וה"ה בפרי שמצוי במדינות מסוימות במשך כל השנה, אף שבמדינה זו הוא נחשב פרי עונתי כגון אגוז קוקוס, אין לברך 'שהחיינו'[7].
- כתבו הפוסקים[8], שהנוסע לארץ אחרת ושם התחדש פרי חדש, מברך עליו 'שהחיינו' אע"פ שטעם ממנו בארצו, אם לא נהנה מהפרי שלו
סיכום:[9]
א. פירות וירקות המצויים כל השנה בשוק, כגון: בננות, לימונים, חסה, עגבניות, פלפל, מלפפון וכו', וכן על פירות וירקות המאוחסנים כל השנה בבתי קירור ומשווקים לשוק בצורה "טריה" כגון תפו"א, גזר, כרוב, בצל, אגסים תמרים לחים ותפוחים. וכן על כל מיני פיצוחים המצויים כל השנה בשוק ולא ניכר ההבדל בין החד
ב. כמו"כ אין לברך 'שהחיינו' על פטריות הואיל ואין זמנם קבוע, וכן הן גדילות מאליהן ואינן נחשבות כגידולי קרקע (מ"ב ס"ק טז). וה"ה שאין מברכים על מיץ ענבים ויין, כיון שלא ניכר האם הם מיבול ישן או חדש.
ג. על רוב סוגי הפירות שאינם מצויים כל השנה בשוק כגון: אבוקדו, אבטיח, אפרסק, גוייאבה, דובדבן, חבוש, ליצ'י, מנגו, משמ
ד. תפוחים מסוג שניכר בחידושו (תפוחי ענה), יש שכתבו שאעפ"כ אין לברך עליהם משום שבכל הסוג אין שמחה בחידושו. ויש שכתבו שעדיף לפוטרם על ידי ברכה על מין אחר.
ה. בכל הפרטים המנויים לעיל, יש ל
ו. חרובים – יש שהורו שאין לברך 'שהחיינו' על חרובים אף בחידוש עונתם, משום שאינם פירות חשובים כ"כ ואין שמחה בחידושם.
· פרי מורכב
האם אפשר לברך על פרי מורכב? ביה"ל ד"ה 'פרי חדש'
יש שכתבו שאפשר לברך. ויש
למעשה, אפשר לברך על רוב העצים שבארץ כיון שאין הרכבתם הרכבה אסורה, ואף על פירות הדר נהגו לברך. (עי' בספר וזאת הברכה עמ' 163 בהערה)
ברכת שהחיינו והטוב והמטיב על לידה וקניית דברים חד
האם יש לברך ברכות אלו במקרים הנ"ל? רמ"א לסעיף א ומ"ב ס"ק ז וביה"ל ד"ה 'ויש שכתבו'
"מנהג בני ספרד שאין מברכים 'שהחיינו' על כלים חד
וכן המנהג שלוקחים פרי חדש ומכוונים לפטור את הכלי. למשל קנה תנור חשמלי או מקרר – מתחיל לאפות בו או מכניס מצרך למקרר – לוקח פרי חדש או בגד חדש ומברך שהחיינו ופוטר את הכלי, או בליל יו"ט כשמברך שהחיינו בקידוש פוטר את הכלי". (וזאת הברכה עמ' 169)
· לידה (סעיף א)
מה מברכים בלידת בן ומה בלידת בת ומדוע? מ"ב ס"ק ב-ג וביה"ל ד"ה 'ילדה אשתו'
· בנה בית חדש (סעיף ג)
באילו מקרים יש לברך? ומה מברך? מ"ב וביה"ל ד"ה 'בנה בית'
ה"ה אם הוסיף חדר לדירתו שמברך, אך אם רק
נכון לברך אחרי שהבית גמור ומוכן למגורים ויש בו רהיטים (בסיסיים) בשעת קביעת המזוזה. ואם לא בירך אז יכול לברך כל זמן ששמח בבית החדש.
מנהג הספרדים שלא לברך 'שהחיינו' על בית חדש אלא עו
· כלים ובגדים חד
על אילו בגדים יש לברך? מ"ב ס"ק יג ובסעיף ו ובמ"ב שם ס"ק כב – כד
הכלל היסודי בברכות אלו, שרק על כלים ובגדים חשובים הגורמים שמחה לאדם יש לברך. וכן אין מברכים על בגדים פשוטים וזולים כגון לבנים, גרביים, פיג'מה וכד'.
נעליים – לפי הרמ"א אין מברכים. וכתב הגרשז"א שאף על נעליים יקרות אין מברכים.
ויש הנוהגים לברך רק בשעת הלבישה (מאמר מרדכי רכג, ה)[12].
קנה בגדים לבני ביתו. מ"ב ס"ק יט
לבני ספרד הם יברכו 'שהחיינו' והוא יברך 'הטוב והמטיב' בלא שם ומלכות (כה"ח רכג לו).
· קבלת מתנה (סעיף ה)
מה הדין במקרה כזה? שו"ע ומ"ב ס"ק כא ובביה"ל ד"ה 'שהיא טובה'
[1] עיין בכל נושא זה בספר וזאת הברכה פרק יח.
[2] באג"מ (או"ח ח"ה מג, ה) כתב: "שאף שהוא רשות אין לזלזל ולהקל שודאי כיון שרשאי לברך יש לכל אדם לברך... כל שכן אנו דלי מצוות
[3] 'אכילה ראשונה' נחשב כל זמן שלא סיים לאכול את מה שמונח לפניו. ולכן אם יש לפניו צלחת שלימה של פרי חדש כל זמן שלא סיים לאכול את מה שבצלחת נחשב כ'אכילה ראשונה'. בכף החיים (לא) כתב: "מאחר
[4] וזאת הברכה עמ' 160.
[5] אף אם הם מצויים רק בחנויות מסוימות זה נחשב שהם מצויים כל השנה.
[6] ע"ע באג"מ ח"ג לד. וטוב לפטור את אותם פירות בברכת 'שהחיינו' שמברך על פרי אחר.
[7] יבוא הפרי לארץ אינו נחשב לחידוש העונה של הפרי, כיון שעיקר ברכת 'שהחיינו' אינה על האכילה הפרטית של האדם אלא על ידוש היבול הכללי, שמעתה הפירות יהיו מצויים (וזאת הברכה עמ' 161).
[8] תו"ה ח"ב קנא בשם הגר"נ קרליץ, והגרשז"א בהליכות שלמה כג, כא (וזאת הברכה שם).
[9] וזאת הברכה עמ' 161.
[10] ע"ע בביה"ל לסעיף ה ד"ה 'שהיא טובה', שברכת 'שהחיינו' היא בכלל ברכת 'הטוב והמטיב'.
[11] דעת הגר"מ אליהו שליט"א, מובאת בוזאת הברכה עמ' 166.
[12] וכ"כ בספר פסקי תשובות.
