האם בהמ"ז נחשבת ל'סילוק' מהאכילה
הרב יהודה שקלנובסקי
להדפסת השיעור
ü השלם את סימנים קפט – קצא העוסקים בברכה הרביעית של ברכת המזון, ובדין שתית היין של כוס ברכת המזון.
ü
האם בהמ"ז נחשבת ל'סילוק' מהאכילה – סימן קצ, ב
האם המברך ברכת המזון נחשב שסילק את עצמו מהאכילה? שו"ע
האם צריך לברך מיד 'ברכה אחת מעין ג'' על כוס היין של ברכת המזון, או שהוא רשאי לשתות עוד על סמך ברכת 'בורא פרי הגפן' שבירך? מ"ב ס"ק ח וביה"ל ד"ה 'אחר ששתה'
אדם האוכל ירקות ובירך בטעות 'בורא נפשות', האם הוא רשאי להמ
מג"א-
רע"א-
בגדי ישע ומאמר מרדכי-
מסקנת הביה"ל-
סיכום להלכה: [1]
א. אם בירך ברכה אחרונה בכוונה, שוב אינו יכול לאכול עוד על סמך הברכה הראשונה שבירך, ויצטרך לברך שוב ברכה ראשונה.
ב. אם אכל כמה מאכלים, שברכתם האחרונה שווה, כגון האוכל פירות וירקות, ומכוון לפטור בברכת 'בורא נפשות' רק את הירקות – לדעת פוסקים רבים גם הפירות נפטרו בברכה האחרונה ואינו יכול לאכול מהם עוד בלא ברכה ראשונה שוב. אמנם
ולכן במקרה כזה ראוי לעשות הפסק ויציאה ממקומו כך
ג. אם ממ
ד. אם בירך ברכה אחרונה בטעות, יש בזה ספק (ביה"ל) ולכן טוב במקרה כזה לעשות הפסק ויציאה ממקומו כך
[1] וזאת הברכה בבירור הלכה סי' לז-ב, עמ' 299.
[2] שו"ת הר צבי ח"א ס' צו בשם שו"ת רב פעלים ח"ב סי' לב.
[3] בספר פסקי תשובות (סימן קעט אות ה, בהערה 26) כתב שאם אינו יכול לעשות כן – לא יברך שוב ברכה ראשונה על הפירות, משום סב"ל (וכ"כ בספר וזאת הברכה עמ' 190). ובפרט אם הטעות לא היתה בכך ששכח
אמנם אין היתר לעשות כן לכתחילה משום חשש של 'ברכה שאינה צריכה' (לגבי הברכה האחרונה). אך אם ימ
