ברכת היין
הרב יהודה שקלנובסקי
להדפסת השיעור ברכת היין
בדפים הקרובים נעסוק בעז"ה, בכמה נושאים הקשורים לברכת היין:
- מהי ברכת היין במצבים שונים? - יין מבושל ומפוסטר, מיץ ענבים, יין מהול במים או במשקים אחרים.
- "יין פוטר כל מיני משקים".
- ברכת 'הטוב והמטיב' על
שי נוי יין.
1. ברכת היין במצבים שונים (סימן רב סעיף א, סימן רד סעיפים ה – ו)
"כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין, שעל היין אומר בורא פרי הגפן". (משנה בברכות לה.)
מדוע קבעו ברכה מיוחדת על היין? סי' רב במ"ב ס"ק ב
מה הדין אם טעה ובירך 'בורא פרי העץ' על היין? סי' רח במ"ב ס"ק ע
יין מבושל ומפוסטר (סימן רב סעיף א)
"אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב: אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח". (בבא בתרא צז.)
והובאו בראשונים ג'
א.
ב.
ג.
ב"י – 'הגפן'.
ובשו"ע סי' ערב, ח כתב: "מקדשי ן על יין מבושל ועל יין שי ש בו דבש וי"א שאין מקדשי ן עליהם. הג"ה: והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל או שי ש בו דבש".
מהי דעת השו"ע לענין קידוש ולענין ברכה? שם בשו"ע ובסי' רב, א ומ"ב ס"ק ד[1]
מיץ ענבים מפוסטר ומשומר
פוסק השו"ע[2] "יין מגיתו (מיץ ענבים) מקד
ובספר וזאת הברכה[3] כתב שדעת המנחת שלמה (סי' ד) והמנחת יצחק (ח"ח סי' יד) שמברכים על מיץ ענבים בפה"ג, משום שהוא ראוי להיות יין (שראוי לתסוס ולהפוך ליין). ואף אם התבשל או שהוכנס בו חומר משמר המונע את תסיסתו לא תשתנה ברכתו, משום שבשעת סחיטתו היה ראוי להיות יין.
ולדעת הרב אלי
ובילקוט יוסף[4] פסק "מיץ ענבים ויין שעוברים תהליך של פיסטור, מברכים עליהם תחילה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכה 'מעין שלש' – על הגפן ועל פרי הגפן. ומקד
תערובת יין במשקים שונים
יין מעורב בדבש- מה דינו, ועד כמה דבש ניתן להוסיף ליין ועדין הוא יחשב ליין?
שו"ע סי' רב ובמ"ב ס"ק ה – ו
יין מר- ביה"ל שם ד"ה 'שהוא עשוי'
יין מהול במים- למד את סעיף ה בסימן רד עם המ"ב.
כמה מים ניתן להוסיף על הדברים הבאים והם עדין יחשבו ליין, שברכתו בפה"ג?
- שמרי יין - שו"ע
- יין חי - שו"ע, רמ"א ומ"ב בס"ק כט[5] - לב
- יין צימוקים (יין שכבר מעורב במים) – מ"ב בס"ק כח, לב
מהם שני התנאים הנדר
הלכה למעשה:
הרמ"א כתב שאף אם יש בתערובת רק
מאידך, ישנם פוסקים רבים[7] שסוברים שבזמננו צריך להיות רוב יין ביחס למים ואם לא יהיה כך ברכתו 'שהכל'.
השו"ע כתב שהיינות שלנו חל
מזיגה במיץ ענבים – לדעת הגרשז"א זצ"ל והרב אלי
חשוב לדעת, שכיום רוב היינות הנמכרים בחנויות מכילים כבר מים ולכן כל תוספת של מים עלולה לשנות את ברכתו. ואי אפשר לבדוק אותו ע"י טעימה, משום שמוסיפים להם אלכוהול ושאר חומרים ואי אפשר להכי בהם את חוזק היין. ולכן נכון שלא למוזגם כלל. וממילא הדברים דלעיל נכונים רק ביחס ליין טבעי המוכן בבית ללא שום תוספת מים.
יין מעורב בשכר ובמשקאות אחרים (רמ"א לסעיף א בסי' רב)
- למד את הרמ"א יחד עם המ"ב והביה"ל.
- האם ישנו הבדל אם מעורב היין בשכר או בשאר משקים (ל
- האם מזיגת היין בשכר שווה למזיגתו במים? מח' רמ"א וגר"א (מ"ב ס"ק י ובביה"ל ד"ה 'מברך שהכל')
- כיצד פוסק להלכה המ"ב במח' הרמ"א והגר"א? ביה"ל שם
- במקרה שבו טעם היין חלש או שאין דרך למוזגו במים, כיצד יברכו עליו אם ערבו בשכר?
ביה"ל שם בסופו
סיכום ה
טעם הדין | אחוז מינימלי של היין בתערובת הדרוש לברכת הגפן** | יין שנתערב ב.. |
כיון שבא להטעימו ולהשביחו הוי טפל ליין אפילו היין מיעוט ואפילו שמשנה טעמו וריחו הואיל ואינו מבטל טעם היין. | דבש | |
מפני שאין דרך למזוג בו יין ח | רוב (רמ"א) | שכר* |
אף אם השכר רוב אינו עיקר הואיל ונידון כמים [ביה"ל ד"ה 'מברך שהכל']. | ||
ע"פ ר' יונה שהיינות שלנו חל | רוב (אחרונים בדעת מרן) | מים ( |
כי דרך העולם למזוג יין במים וח | ||
כי יין מזוג שמיה יין, והוא הרוב. | רוב יין מזוג מול השכר בתנאי (תירוץ ראשון בביה"ל) | שכר ומים (ע"פ הרמ"א) |
השכר נידון כמים (ע"פ הגר"א) ולכן המים מצטרפים לשכר מול היין (הגר"ח קנייבסקי הכריע כך להלכה). | רוב יין חי מול שכר ומים (תירוץ שני בביה"ל) | |
כיון שבא להטעימו ולהשביחו הוי טפל ליין אפילו היין מיעוט ואפילו שמשנה טעמו וריחו הואיל ואינו מבטל טעם היין (כמו הטעם בדבש). | כשדרך העולם למזוג בהם: כדין דבש ( | שאר משקין (ע"פ המ"ב) |
כיון שפוגמים טעם היין ומפסידים אותו. | כשאין דרך העולם למזוג בהם: רוב יין בתערובת ובתנאי שלא נפסד טעם היין. |
* המג"א והט"ז נחלקו האם מדובר בשכר תאנים בלבד (ודין שאר שכר כדין שאר משקין) או שכל מיני השכר שווים. והמ"ב [רב ס"ק ז] הכריע כדעת הט"ז (שלא חילק ביניהם, ולכל סוגי השכר דין אחד).
**במקרים בהם יברך שהכל על תערובות אלו ממילא יברך בורא נפשות בסוף [מ"ב רד סק"ל]
*** המ"ב פוסק להלכה ולמעשה שבכהאי גוונא מברך ברכה ראשונה 'שהכל', ולענין ברכה אחרונה יקח יין אחר ויפטור גם את זה [ביה"ל ד"ה מברך שהכל].
שתי הוספות לנלמד לעיל:
א. ברכה על מיץ ענבים משוחזר (מיץ ענבים שהופך לתמצית ע"י בישול ואידוי ואח"כ מוסיפים מים לרכז שנוצר) – הרבה פוסקים לברך עליו 'שהכל' (ובמיוחד ל
ב. אף לספרדים המקפידים
2. "יין פוטר כל מיני משקים" (סימן קעד סעיף ב וסימן רח סעיף טז)
"אמר רב חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים" (ברכות מא:)
א. פטור מברכה ראשונה (סימן קעד סעיף ב)[13]
למד את הסעיף עם המ"ב וביה"ל.
- האם שאר המשקים צריכים להיות לפניו בשעה שמברך על היין? (הבחן בין 'קבע' או לא).
וכיצד יש לנהוג לכתחילה, ומדוע? מ"ב בס"ק ג ובשעה"צ ס"ק ה, ח
- האם צריך לכוון במפורש לפטור את המשקים או שהם נפטרים מסתמא? ביה"ל
- אנ
- כמה יין צריך לשתות בכדי שברכת היין תפטור את שאר המשקים? ביה"ל ד"ה 'יין פוטר'
הלכה למעשה:
אדם השותה יין[14] או השומע קידוש מאחר ושותה מהיין (אפי' שלא מכוס הקידוש) אינו צריך לברך על שאר המשקים ששותה אח"כ, ובתנאי שהם היו לפניו בשעת הברכה או שהיה בדעתו לשתותם אף שלא היו לפניו בשעת הברכה[15].
לכתחילה יש לשתות
בשמירת שבת כהלכתה[17] כתב שבמקרה ששותה פחות מ'כמלא לוגמיו'
פתרון נוסף שמביאים הפוסקים, הוא לשנות את מקומו אחר שתית היין וכך יצטרך לברך על המשקים ששותה (וכ"כ הרב מרדכי אליהו שליט"א).
ב. פטור מברכה אחרונה (סימן רח סעיף טז)
- למד את הסעיף יחד עם המ"ב ושעה"צ.
כיצד יש לנהוג אם רק טעם מן היין ולא שתה רביעית יין? שעה"צ ס"ק ע
להלכה:
בכל אותם המקרים שבהם למדנו שהיין פוטר את שאר המשקים מברכה ראשונה הוא פוטרם גם מברכה אחרונה.
אם שאר המשקים לא היו לפניו בשעת הברכה וגם לא היתה דעתו עליהם, יש לברך תחילה 'בורא נפשות' ואח"כ 'על הגפן' (כי אם יקדים את ברכת 'על הגפן' יתכן
שתה יין פחות מה
שתה מים ואח"כ שתה יין, האם ברכת 'על הגפן' תפטור גם את המים? בדבר זה נחלקו הפוסקים. ולכן כתב בספר וזאת הברכה (עמ' 99),
3. ברכת "הטוב והמטיב" על
"ת"ש
למד את סימן קעה עם המ"ב ושעה"צ.(בעז"ה בדף הבא יהיו מראי המקומות)
- מהם התנאים הנצרכים בכדי
שי ברכו 'הטוב והמטיב'. - האם יברכו 'הטוב והמטיב' כאשר שאר היינות נמצאים בבית.
- מקרים שבהם לא מברכים הטוב והמטיב או שרצוי לא לשנות יין.
- כמה צריך לשתות מכל יין בכדי לברך 'הטוב והמטיב'.
3. ברכת "הטוב והמטיב" על
- מדוע תקנו ברכת 'הטוב והמטיב' על
התנאים הדרו
א. האם ישנו הבדל אם מביאים את היין השני אחר שנגמר הראשון או שלא? מ"ב ס"ק ג
ב. האם אדם השותה לבדו יברך 'הטוב והמטיב'? שו"ע בסעיף ד
ג. מהם התנאים הדרו
- האם במקרה שבו צריך לברך 'בורא פרי הגפן' על היין השני אפשר לברך עליו 'הטוב והמטיב'? (נכון גם ביחס לכוס של ברכת המזון) מ"ב בס"ק ב ובשעה"צ ס"ק ב[20]
- מה הדין במקרה שבו היין השני נמצא לפניו או בביתו, האם יוכל לברך עליו 'הטוב והמטיב' כאשר ירצה לשתותו? רמ"א לסעיף א ובשו"ע סעיף ג ובמ"ב ס"ק ד – ו (ובשעה"צ ס"ק ו), יד [21]
- איזה יין נוכל להגדירו כמין שני ביחס לראשון? שו"ע בסעיף ו ומ"ב בס"ק טז
- יין אדום ולבן. רמ"א בסעיף ב ומ"ב בס"ק יב – יג
הלכה למעשה:[22]
"בירך בורא פרי הגפן על יין[23] בעת סעודת פת, שסועד עם בני ביתו או אורחים, או בקדוש שלפני הסעודה, ושתה ממנו רביעית וגם המסובים על שולחנו שתו מיין זה (ולכל הפחות אחד מהם). ובשעה זו עדיין לא היה היין השני על השולחן, ואף לא בבית, אבל ידעו
ובמשך הסעודה, בעוד שהיין הראשון לפניהם על השולחן (ולא נגמרה כל תכולתו) הביאו לפניהם יין משובח יותר מאשר זה ששתו ממנו קודם[24], ויש בו כדי שתיית רביעית לכל הפחות לשניים מן המסובים, ובדעתם לשתות
וכיון שצירוף כל התנאים הללו אינו מצוי, וגם להמוני עם קשה לזכור כל פרטי הדינים, ממילא לא שכיח לברך ברכה זו. ובנוסף יש להקפיד שהיין המשובח שעליו מברכים 'הטוב והמטיב' צריך להיות משובח מצד טבעו ולא עקב תחבולות שונות של תערובת תבלינים וכימיקלים שונים המשבחים את היין, וכיון שבזמננו היין הנקנה מהיקבים למיניהם מצוי
הרב מרדכי אליהו שליט"א[25] מונה שמונה תנאים בכדי
א. רק בתוך הסעודה.
ב. שתה מתחילה יין וברך הגפן.
ג. נשאר מן היין שבירך עליו הגפן.
ד. לא נמלך לא לשתות.
ה. שתה מהראשון רביעית וחושב מהחדש לשתות רביעית.
ו. מחמירים שהיין החדש יהיה יותר משובח.
ז. צריך שהיין החדש לא היה על השולחן בעת ברכת הגפן. ויש מחמירים שלא יהיה בחדר. הטוב הוא
ח. בעה"ב מברך הטוב והמטיב. ואח"כ נותן למסובין כוס מהיין החדש ומקנה להם במתנה, או שמעמיד על השולחן בקבוק ואומר זה במתנה לכל מי שלוקח.
[1] בילקוט יוסף (סימן רב סעיף ז ובסימן רעב סעיף ב והערה יא) כתב שמרן פסק לברך בפה"ג ולא 'שהכל' מדין סב"ל, משום שהרבה ראשונים נוקטים כן להלכה ואף החולקים מודים שבדיעבד אם בירך בפה"ג יצא ידי חובה.
ולענין קידוש יש כאן 'ספק ספיקא': שמא הלכה כפוסקים שאפשר לקדש על יין מבושל, ואת"ל שלא, שמא דוקא כאשר השתנה לגמרי מחמת הבישול אמרינן שא"א לקדש עליו.
[2] סימן ערב סעיף ב.
[3] בירור הלכה סימן לד.
[4] סימן רב סעיף ז.
[5]
[6] מובא במקראי קודש לרב הררי (הל' ליל הסדר פרק ד סעיף טו והערה מט שם).
[7] בספר וזאת הברכה (עמ' 115) כתב כן בשם הפרי מגדים, כף החיים, אור לציון ובש"ות חזון עובדיה. והביא
[8] ילקוט יוסף סי' רד (רג) סעיף ח. והביא שם משו"ת חזון עובדיה
אמנם במקראי קודש (שם) כתב שנכון לשנת תשנ"ב כל היינות
[9] "יש לדעת שמיץ ענבים הנמכר בשוק, שלא כתוב עליו "100% מיץ ענבים", פעמים שהוא כבר מהול במים". (וזאת הברכה עמ' 116).
[10] מתוך דפי סיכום של הר' דניאל אלול והר' אילן סעדה.
[11] וזאת הברכה עמ' 117.
[12] ילקוט יוסף סימן רד (רג) סעיף ח.
[13] הסברא בכך היא, שהיין נחשב לעיקר וראש ביחס לשאר המשקים וממילא הם נפטרים בברכתו כדין 'עיקר וטפל'.
[14] הרב אלי
[15] לא כתבתי לענין אדם הקובע על היין כיון שאינו מצוי. אף שהמ"ב הביא
[16] כן פסקו בש"ות יחוה דעת (ח"ה סי' כ) ובילקוט יוסף (סי' קעד סעיף א) ובספר פסקי תשובות (עמ' תקח), משום סב"ל. ואף שבספר וזאת הברכה (עמ' 100 בהערה 7) כתב שאשכנזים יברכו על שאר המשקים, הורה לי הרב גדעון בנימין שליט"א שאין הדין כן ולא יברך על שאר המשקים משום סב"ל.
[17] חלק ב פרק נד בהערה קד.
[18] אף שהמ"ב בשעה"צ הסתפק בדבר, נקטו אחרונים רבים להלכה (הובאו בספר וזאת הברכה בבירור הלכה סי' כ – ב, עמ' 254 וכן בילקוט יוסף סי' רח סעיף יא)
[19] ע"פ הספר וזאת הברכה עמ' 170. ושם הביא שלשה תנאים: 'נשאר', 'אחר', 'שותף' (וסימנך נא"ש).
[20] בספר פסקי תשובות (סי' קעה הערה מס' 25) העיר שהמ"ב סותר את עצמו מכאן למש"כ בשעה"צ ס"ק ג,
[21] הלומד היטב את דברי המ"ב בשני המקומות שם לב בודאי לסתירה שבדבריו. בתחילה כתב שאם היין השני נמצא לפניו או אפילו בביתו כבר אינו יכול לברך 'הטוב והמטיב' ויש בכך אף חשש ברכה לבטלה. ובס"ק יד כתב שבמקרה שבו מסתפק איזה יין יותר טוב יסיר מהשולחן את היין השני ויברך 'הגפן' על הראשון ואח"כ יקח את השני ויברך עליו 'הטוב והמטיב'! וציין לסתירה זאת בפסקי תשובות (שם בהערה מס' 27).
ובספר וזאת הברכה (בבירור הלכה סי' לח) דן בסתירה זו והעלה שם לחלק בין שני מקרים, שבהם יש לברך 'הטוב והמטיב':
א. על ריבוי יין – אדם השותה שני מיני יין משתי חביות מסוג אחד , אף שאין האחד טוב מהשני יוכל לברך 'הטוב והמטיב' על היין השני רק אם הוא לא היה לפניו ואף לא בביתו (וכגון שנמצא במחסן) – וזו כוונת המ"ב בס"ק ד.
ב. על יין אחר טוב ומשובח מן הראשון – כאשר יש ליין השני עדיפות מבחינה מסוימת (וכגון שהם שני סוגים שונים, וכגון שקידש על 'יין קונקורד' ואח"כ רוצה לשתות יין 'שתו אדום'), כאן יוכל לברך 'הטוב והמטיב' על השני אף שהוא נמצא בביתו – וזו כוונת המ"ב בס"ק ה, יד.
[22] מתוך הספר פסקי תשובות. ושם כתב שאף שנראה
ומש"כ בספר וזאת הברכה עי' לעיל בהערה הקודמת.
[23] לגבי מיץ ענבים יש שכתבו שאינו חשוב כ"כ לענין ברכת 'הטוב והמטיב'. ולכן הציע בספר וזאת הברכה לערבב מעט יין יחד עם המיץ ענבים וכך לא יצטרך לברך אח"כ 'הטוב והמטיב'.
[24] אף שבשו"ע (סעיף ב) לא נזכר שצריך שהיין השני יהיה משובח יותר, נקטו כן להלכה ארבעה ראשונים (בה"ג, רש"י, רמב"ם ורשב"ם) ולכן יש סב"ל.
[25] מובא בהערות בסוף הספר וזאת הברכה עמ' 361.
