ברכת המזון במקום שאכל
הרב יהודה שקלנובסקי
ברכת המזון במקום שאכל – סימן קפד
"מי שאכל ושכח ולא בירך, בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך ובית הלל אומרים עברך במקום שנזכר.
"מחלוקת בשכח אבל במזיד יחזור למקומו ויברך" (ברכות נא)
נחלקו הראשונים האם הלכה כב"ש או כב"ה, וממילא מה הדין בשוגג ובמזיד.
| הלכה כ | שוגג | מזיד |
רא"ש, טור | ב"ש | צריך לחזור למקומו | אם לא חזר לא יצא י"ח אף בדיעבד |
רמב"ם | ב"ה | א"צ לחזור למקומו | לכתחילה יחזור ובדיעבד יצא י"ח אף אם לא חזר[1] |
למד את השו"ע בסעיף א שהביא את שתי ה
כיצד נפסק להלכה? מ"ב ס"ק ד, ה
כיצד ראוי לנהוג בשוגג? מ"ב ס"ק ז
מה הדין אם יש לו עוד פת במקום השני? סעיף ב ומ"ב ס"ק ח
איזו כמות צריך לאכול במקום השני, ומה צריך לאכול? מ"ב ס"ק ט
באילו מאכלים צריך לחזור לכתחילה למקומו הראשון ולברך שם? סעיף ג ומ"ב ס"ק יב (וע"ע בסי' קסח, ה ובמ"ב שם)
סיכום:[2]
א. חז"ל חייבו לברך ברכת המזון במקום שבו אכל (וה"ה לאוכל ה' מיני דגן וי"א שאף בז' המינים).
ב. מקום אכילתו נחשב כל החדר שבו אכל, אף אם אינו רואה ממקום הברכה את המקום המדויק שבו אכל, וכגון שמוסתר ע"י וילון, עמוד וכיו"ב. ובחדר אחר רשאי לברך אם רואה משם את מקומו הראשון ובשעת הדחק אם התכוון מראש לברך שם, רשאי לברך אף אם אינו רואה את מקום אכילתו.
ובמקום שאנו מוקף מחיצות צריך לברך ממש במקום שאכל. ותוך ד"א לאותו מקום נחשב כמקום אחד. (מ"ב ס"ק א – ב)
לבני ספרד, לכתחילה לא ישנו את מקומם אפילו לא בחדר אחד או בחצר מוקפת.
ג. לכתחילה לא יעקור ממקומו לפני שמברך ברכת המזון, שמא ישכח לברך, אפילו אם בדעתו לחזור אח"כ למקומו הראשון ולברך שם. אך מותר לצאת אם יוצא לצורך מצוה עוברת כתפילה במנין וכיו"ב. (רמ"א קעח, ס"ס ב, וביה"ל שם[3])
ד. אם יצא ממקומו, בשוגג, שלא ידע שצריך לברך דוקא במקומו – לכתחילה צריך לחזור למקומו ולברך. ובשעת הדחק אפשר להקל. אם יצא במזיד חייב לחזור למקומו בכל מקרה אך אם התעצל ובירך במקומו הראשון יצא ידי חובה.
ה. אם מתכנן להמ
ל
ו. הנוסע במכונית וסיים אכילתו במקום מסוים, אף שהמכונית נוסעת למקום אחר – יכול לברך, משום שהמכונית נחשבת כמקום אכילתו וכל שלא יצא מהמכונית יכול לברך אף שהיא ממ
[1] מזיד חמור בדרגה אחת יותר מאשר שוגג. לכן ל
[2] ע"פ וזאת הברכה עמ' 141.
[3] עיי"ש בשעה"צ ס"ק מב, שחשש ל