שיחת לפרשת יתרו - 'למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו'
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
כתוב במדרש:
לוחות הראשונות על שניתנו בפומבי, שלטה בהם עין הרע ונשתברו (מדרש תנחומא)
צריך להבין לפי המדרש א"כ, מדוע נתן הקב"ה את הלוחות הראשונים בפרהסיא, הרי הקב"ה ידע מראש שנתינה זו תגרום שישתברו הלוחות?
נביא מספר הסברים לשאלה זו.
הסבר ראשון
הנצי"ב כותב
"פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. ע"י עסק פלפולה ש"ת יכול להגיע לפעמים שנהפך לו לרועץ ח"ו.... והנה הקב"ה רצה להשריש בשעת מ"ת יראת ה' בלב ישראל ע"כ נתן התורה בקולות וברקים. וכמאמר משה רבינו לישראל ובעבור תהיה יראתו על פניכם וגו'. ונתבאר שם כדי שיהא המעמד הנפלא מצויר בנפש לעולם כדי להיות מזה יראת ה'" (העמק דבר דברים פרק ד פסוק ט)
מטרת הפומביות של מתן תורה קול השופר ושמיעה ישירה מאת ה' היתה במטרה להשריש בלב ישראל יראת שמים ואהבת ה'.
בחור בישיבה צריך לעבוד את ה' לא רק מתוך אתגר שכלי אלא גם לפתח בתוכו יראת שמים. הדרכים לעשות זאת בישיבה: ראשית ע"י שישאל את עצמו בכל החלטה מה הקב"ה רוצה היה שאחליט? ואם הייתי יכול לשאול את ה' מה הוא היה אומר לי? ככל שה' יהיה נוכח יותר בחיי האדם כך תגבר יראת השמים.
כמו כן ישנה חשיבות של השתפכות לה' בתפילה ודיבור ישיר מהלב אליו. זה גורם לנוכחות ה' בחיי האדם ומגביר את יראת השמיים.
בנוסף צריך לקבל עלינו קבלות אישיות בעבודת ה' ובפרט בתקופה זו שבה אנו נמצאים, ועלינו להטות את מידת ה' ממידת הדין למידת הרחמים.
לפני שנים רבות בישיבה יונברסיטי בארה"ב רבים למדו תורה אך רק מעטים עלו ארצה. כיום ב"ה המצב שונה בהרבה ורבים עולים ארצה. רבים מבוגרנו בני חו"ל ב"ה עולים ארצה, אך אז מעט מאד עלו. ושאלו את הגרי"ד סולובייצ'יק, מדוע רבים מהיהודים לא עולים ארצה? והוא ענה:
"הנוער....הצליח בתחום המאמץ השכלי. ניצוצות "גדלות המוחין" נקלטו בו. רכש לו ידיעות, סברות ופסקי דינים. נהנה הוא משיעורים יפים ומהתעמקות בסוגיה מסובכת. ברם, עדיין אין הלב משתתף בפעולה זו. לא זכה עוד ל"קטנות המוחין ". אין ההלכה נעשית לו מציאות נפשית. ההתוודעות הממשית עם השכינה חסרה. זיקת הנוער התורני לארץ-ישראל, שבמהותה דתית היא, משתקפת בראי זה. יודעים הצעירים את כל הערך שההלכה מייחסת לארץ-ישראל, אבל הכרה זו, כיתר ידיעותיהם, מובעת בניבים עיוניים היונקים מ"גדלות המוחין", ואינה משתלבת בחוויה דינמית שיש בה מגעגועי הדורות. לכן חסר הרטט הפנימי. ואין מקום להתלהבות ולהקרבה עצמית. הכל מחופה בשקט ובשאננות. במצב כזה התקווה לעלייה היא בבחינת חלום יפה" (הגרי"ד סולובייצ'יק)
הצורך בויתור והקרבה אינו קיים רק לגבי עלייה לארץ, אלא כל מסירות נפש ללימוד התורה מצריכה ויתור והקרבה, ולכן ברגע שחסר יראת שמיים וה' איננו בראש הפירמידה אזי אין ויתור והקרבה והאדם איננו זוכה להתעלות ולהתרומם.
הסבר שני
הכוזרי כותב:
"שבא בו משה אחר המופתים האלה, נשאר בנפשותם ספק, איך ידבר האלקים עם האדם... מפני שהיה רחוק הדבור בעיניהם מזולת אדם, בעבור שהדבור גשמי. ורצה ה' להסיר הספק הזה מלבותם וצוה אותם להתקדש... והתקדש העם, ונזדמן למדרגת הנבואה, אף לשמוע דברי האלקים פנים בפנים" (מאמר א)
בני ישראל לא הבינו איך זה אפשרי שה' דיבר עם משה, הרי אין לה' פה? היה ברור להם שמשה דיבר אמת אך עדיין היו מוטרדים כיצד אפשרי שה' דיבר עם משה, ולכן היה חשוב שישמעו את ה' בעצמם כדי ששאלה זו שיצרה ספק באמונה לא תטריד אותם. היתה חשיבות שנתינת התורה תהיה בפומבי כדי שהם ישמעו "אנכי ה' אלקיך", כדי להסיר כל ספק מליבם ואמונתם תהיה שלמה. והיות והם חוו בעצמם את דיבור ה' אזי שאלה זו כבר לא הטרידה אותם ולא גרמה חוסר באמונתם בה'.
חובה עלינו לברר ולהתעמק בכל ספק המטריד אותנו, ולא להתעצל לברר. אין להישאר עם ספקות באמונה. מותר שיהיו לאדם שאלות ועל חלקן יקבל תשובות ועל חלקן לא יקבל, אך אסור שישאר עם ספקות. ספקות זה כאשר השאלות מחלישות את אמונת האדם בה' וכאשר יש שאלות מסוג זה האדם חייב למצוא תשובה הן ע"י עיון ספרים והן ע"י "עשה לך רב".
הסבר שלישי
כותב הגרי"ד:
"ובפשוטו היה נראה לומר שזאת היתה הכונה במתן הלוחות הראשונות בפרהסיא, דאיתא בילקוט שמעוני לספר שופטים סימן מ"ח על הפסוק בשירת דבורה הרים נזלו מפני ה', שכשעמד המקום ואמר אנכי ה' אלקיך היתה הארץ חלה, וזעו כל מלכי האדמה בהיכליהם שנאמר קול ה' בכח וכו'. באותה שעה נתכנסו כל אומות העולם ובאו להם אצל בלעם, אמרו לו שמא המקום מחריב את עולמו במבול? אמר להם אלא המקום נותן תורה לעמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן וכו'. ונראה שתכלית כל ענין הפומביות שבמתן לוחות ראשונות היתה בכדי שבחירת ישראל תהיה בבחינה של הבדלה גלויה, שהכל יוכלו להכיר תיכף ומיד שזה האדם יהודי הוא, וכדאי היה להקב"ה ליתן את הלוחות הראשונות בפרהסיא, אף על פי שבגלל כן נשתברו, על מנת שתצא מזה, התועלת הזאת שבחירת ישראל והבדלתם יהיו גלויים לכל" (הגרי"ד סולובייצ'יק)
אנחנו צריכים להכיר בייחודיות שלנו, אנו בניו של ה'. ולכן תפקידנו להיות שגרירי ה' בעולם ולקדש שם שמים.
הסבר רביעי
כך כותב הכוזרי:
"אנחנו מאמינים באלקי אברהם יצחק ויעקב המוציא את בני ישראל ממצרים באותות ובמופתים ובמסות, והמכלכלם במדבר, והמנחילם את ארץ כנען, אחר אשר העבירם את הים והירדן במופתים גדולים, ושלח משה בתורתו, ואחר כך כמה אלפי נביאים אחריו מזהירים על תורתו..מסכים הייתי שלא אשאל יהודי מפני שידעתי אבוד זכרם וחסרון עצתם, כי השפלות והדלות לא עזבו להם מדה טובה. והלא היה לך לומר היהודי, כי אתה מאמין בבורא העולם, ומסדרו ומנהיגו, ובמי שבראך והטריפך והדומה לספורים האלה, אשר הם טענת כל מי שיש לו דת..זה שאתה אומר היא הדת ההקשית המנהגית, מביא אליה העיון, ונכנסים בה ספקות רבות" (הקדמת הכוזרי)
אם נסכם את ארבעת הסיבות מהו תפקיד של מתן תורה ברבים:
א.הנצי"ב-כדי להעצים את יראת השמים ואהבת ה' של עם ישראל.
ב.הכוזרי-כדי להסיר ספק מלב עם ישראל איך ייתכן שמשה דיבר עם ה' לעיתים תכופות.
ג.הגרי"ד סולובייצ'יק-כדי שהעולם כולו יכיר בייחוד וסגולת עם ישראל.
ד.הקדמת הכוזרי-להראות שהאמונה בה' היא מתוך הוכחה ודאית ולא מתוך השערות.
יה"ר שנזכה שאמונתנו בה' תהיה ברורה כשמש בשכלנו ועל גבי ידיעה זו נעצים את יראת השמים. נזכה לעמול בתורה מתוך בירור שכלי וכן מתוך יראת שמים ושאיפה לדביקות בו יתברך. אמן כי"ר.
