שיחה לפרשת ויחי-יהי רצון שנזכה בקרוב להגיד בקול רם בשכמל"ו
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
"דריש ר' שמעון בן לקיש: ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו לא נאמרוהו אמרו יעקב התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי" (פסחים נו.)
יעקב רוצה לגלות את הקץ, הוא רוצה להגיד לבניו מתי תבוא הגאולה ומסתלקת ממנו שכינה, והוא חשב שזה בגלל שאחד מבניו לא ממשיך את הדרך,וחשש כי אולי לא כל שנים עשר השבטים עובדים את ה', כמו שאצל אברהם היה ישמעאל, וכמו שאצל יצחק היה עשו. אז הוא חרד, ואומר שמא חס ושלום יש במיטתי פסול. אמרו לו כל בניו: "שמע ישראל", שמע אבינו ישראל, אל תדאג. אין בבניך פסול. אז מיד יעקב מודה ואומר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"- תודה לך ריבונו של עולם.
נביא לכך מספר הסברים.
ההסבר הראשון לפי המדרש שאומר:
"בשעה שעלה משה למרום, שמע למלאכי השרת שהיו עונים לקב"ה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", והוריד אותה לישראל. ולמה אין ישראל אומרים אותו בפרהסיא? אמר ר' אסי: למה הדבר דומה? לאחד שגנב קוזמין מתוך פלטין של מלך, נתנה לה לאשתו ואמה לה: אל תתקשטי בה בפרהסיא, אלא בתוך ביתך. אבל ביום הכיפורים, שהן נקיין כמלאכי השרת. הן אומרין אותו בפרהסיא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (מדרש רבה דברים)
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" קשור למלאכים. משה רבנו עולה למרום ושומע את המלאכים אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אבל אנו אומרים זאת בלחש, כי זה לא טבעי לאדם לומר זאת כי האדם אינו מבין ברגש את השגחת ה' ושהכל לטובה. האדם צריך להבין בשכל שהכל לטובה אך לא ברגש. המלאכים מבינים את האמת לכן הם יכולים לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם כי הם מבינים גם ברגש. היות ואיננו מבינים ברגש שהכל לטובה אך בשכל אנו כן מבינים, לכן מודים אנו לה' בלחש ולא בקול רם, בניגוד למלאכים שמבינים לגמרי את השגחת ה' בעולם וכן אומרים זאת בקול רם. ביום כיפור אנחנו מתנהגים כמלאכים לכן יכולים אנו לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם.
אני מדגיש לכל תלמידנו הנמצאים בעזה, את החשיבות בימים אלו להשליט את השכל על הרגש, ולהבין את הזכות הגדולה שנפלה בחלקם להיות בעזה במלחמת מצווה ויחד עם זאת לתת מקום מסוים לרגש.
אומרת הגמ':
"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" – מה זה "ביום ההוא"? האידנא לאו שמו אחד? אמר רב נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה – נכתב ביו"ד-ה"א, ונקרא באל"ף-דל"ת; אבל לעולם הבא, כולו אחד – נקרא ביו"ד-ה"א, ונכתב ביו"ד-ה"א" (פסחים נ.)
והגמ' ממשיכה:
"בעולם הזה על בשורות טובות מברך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות מברך ברוך דיין האמת. בעולם הבא על הכל מברך הטוב והמטיב" (פסחים נ.)
שני שמות לה', השם המפורש והשם שאנו אומרים א-ד-נ-י. השם המפורש מסמל את השלמות של הבריאה שה' יוצר ובורא הכל לטובה. אך אנו לא מרגישים כך תמיד בעניינם המצומצמים שלנו, ולכן אנו כותבים זאת אך אומרים א-ד-נ-י, שמסמל גבורה ואדנות, שכביכול ה' גוזר גזירות על העולם.
הסבר השני של אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש הוא לפי הגמ' בפסחים נו. , ר' שמעון בן לקיש מסביר שהייתה לחכמים התלבטות. אמרו רבנן: הכי נעביד? נאמרהו –אם נחליט שיגידו את זה הרי משה כאשר מכנס את העם לפני הכניסה לארץ ואומר להם "שמע ישראל" ולא אמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", לא נימרינהו, אם נחליט לא להגיד כמו משה, הרי יעקב אמרו. התלבטות, מה עושים? התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי, בלחש, פשרה בין משה ובין יעקב.
הגמרא זו דורשת ביאור; מה ההתלבטות? מה הפשט? יעקב אמר, משה לא אמר, נלך לפי משה, נלך לפי יעקב. מה ההתלבטות, ומה התשובה? איזו מין תשובה זאת לומר זאת בלחש כפשרה?
הסבר הדברים. "שמע ישראל" נאמר פעמיים: במשה בפרשת ואתחנן ואצלנו בפרשה ע"י יעקב. משה אומר להם מה לעשות ומצווה אותם בשם ה'. שם "שמע ישראל" זה לא שמע אבינו ישראל, אלא שמע עם ישראל, אתם מצווים להאמין ב"ה' אלוהינו ה' אחד". זהו מיקוד אמונה, והכוונה שכעת ה' הוא אלקינו ובעתיד לבוא כאשר כל העולם יכיר בגדלות ה' אז כל העולם יבין שה' מלך ואז ה' יהיה אחד בכל העולם. לעומתו בני יעקב כשקראו "שמע ישראל" הם התכוונו לומר לאביהם שמע אבינו ישראל, אין לך לדאוג, כולנו עבדי ה'. זו הצהרה של זהות מי אנו בני יעקב.
כשחכמים תיקנו לומר קריאת שמע בתפילה הם התלבטו האם כמשה-מיקוד או לכלול באותה אמירה גם את ההצהרה של זהות שאנו עבדי ה' כבני יעקב. וזהו הספק של הגמרא. ותשובת הגמרא ש"שמע ישראל" יכלול את שתי ההבנות יחד, אך העיקר הוא מיקוד האמונה והשניה היא ההצהרה, ולכן אנו אומרים את תשובת יעקב על הצהרת הזהות בלחש כי זה חשוב פחות. חשוב לחכמים להדגיש שהעיקר הוא מיקוד האמונה והטפל זו ההצהרה. חכמים רוצים ללמד אותנו מה העיקר ומה הטפל, ולכן אומרים אנו בלחש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כדי שנבין שזה חשוב, אבל זה בחשיבות שניה מול מיקוד האמונה. ביום כיפור אומרים בקול כי שם אנו נדונים ולכן הזהות שאנו רוצים לעבוד את ה' והחטאים הם רק קליפה וחיצוניות של האדם, זה חשוב ומרכזי ולכן אנו מצהירים זאת בקול רם.
ההסבר השלישי:
כתוב במדרש:
"בשעה שהגיע זמנו למות שנאמר: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם, הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם". האספו ממצרים והקבצו למיטתי.. כינסם למיטתו התחיל תוהא בהם והם תוהים בו..אמרו לו את תוהא בנו... אמר להם שאני מתיירא שמא תניחו את ה' אלוקי אברהם ויצחק ותעבדו לאלהים אחרים.. באותה שעה ענו כולם בלב אחד ובפה אחד ואמרו לו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (מדרש תנחומא)
החשש של יעקב הוא לא כעת אולי יש לו בן פסול אלא הפחד מהשפעה ממצרים כאשר לא יהיו בגושן ולא יהיו בחממה. האם יוכלו להתנתק מהחומריות ולא להידרדר, האם יהיו גם אז חזקים רוחנית? באותה שעה ענו כולם בפה אחד ולב אחד: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". אין מה לדאוג, בעזרת ה' נהיה מחוברים לקב"ה לתמיד כי זה חלק מהזהות שלנו, כבר קנינו את אהבת ה' ויראת שמים.
גם בחור ישיבה צריך לקנות אהבת ה' ויראת שמים בצורה כזו שהוא לא יהיה תלוי בחממה ובסביבה אלא זה יהיה זהותו וקניינו בכל מקום בו יהיה.
כותב המדרש:
"בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם, קרא לשנים עשר בניו. אמר להם: שמעו אל ישראל שבשמים אביכם שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה" (בראשית רבה)
מה הכוונה? איך אפשר לחלוק על ה'? אחד ממפרשי המדרש מסביר, שיעקב חשש שמא המתח בין יוסף לאחים עוד ממשיך, שמא הם לא מאוחדים. וכשעם ישראל לא מאוחד – אז גם יש לו מתח ומחלוקת עם הקב"ה. אמרו לו כשם שבליבך אין מחלוקת על הקב"ה, כך אין בליבנו מחלוקת . ואז הוא מודה ואומר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
בימים אלו האדם צריך בשכלו לומר שהכל לטובה וברגש לכאוב ולבכות. אך אסור שברגש הוא יהיה חלוק עם ה'. צריך שאהבת ה' לא תיפגע כלל גם כאשר איננו מבינים דברים ויש לנו שאלות לבורא עולם.
בראש השנה אנו מברכים איש את רעהו בשנה טובה ומתוקה. אם טובה מדוע צריך גם מתוקה? אלא שאנו מברכים איש את רעהו שלא רק שהשנה תהיה לטובה אלא שנרגיש את המתיקות ונרגיש שזה לטובה.
גם אנו מבקשים מבורא עולם שלא רק שנבין בשכל שכל מה שקורה כעת זה לטובה אלא שבמהרה נראה ישועות ונוכל להגיד בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אמן כן יהי רצון.
