הלימוד מפרשת שליחות אליעזר-חשיבות החינוך למידות וחשיבות עשיית שליחות ה'
ראש הישיבה הרב מיכאל ימר
להדפסת השיעור
התורה כותבת באריכות על שליחותו של אליעזר. המפרשים שואלים מדוע צריך אריכות כה גדולה-גם סיפור הדברים שאברהם אומר לאליעזר ולאחר מכן מה שקרה בבאר ואז הסיפור שסיפר אליעזר למשפחת בתואל ולבן? מה חזרה זו מלמדת אותנו?
כתוב במדרש:
"א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלושה דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא" (בראשית רבה פרשה ס)
נביא שני הסברים.
ההסבר הראשון: הדגש על מידת החסד שבה נבחנה רבקה.
בחברה היום יש דגש רב על צבירת ידע ואין דגש מספיק על חינוך לעבודת המידות, לחשיבה על השני ולא עלי. הפרשה שלנו באה להדגיש את החשיבות של חסד.
שלום בית דורש עמל, עבודה על המידות, על ההקשבה. זה דורש כח נפשי וזמן איכות. אחוז הגירושין עולה משנה לשנה. טיפלתי במקרים של שלום בית וכמעט בכולם הבעיה היתה מחוסר התחשבות ומגאווה. התורה חוזרת על הסיפור 3 פעמים כדי להדגיש את החינוך למידות. הבסיס לשלום בית הוא עבודת המידות. כאשר עובדים על המידות לא מגיעים לידי כעס. עבודת המידות מקנה לאדם את מידת הסבלנות.
כותב האברבנאל:
"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני".... והר"ן בדרשותיו כתב בזה ענין אחר, ישר ונכון הוא. כי המצוות והעבירות אשר בתורה, הם על שני פנים: מהם שיעשו רושם בגוף ובנפש, כמידות וכמעשים; ומהם אשר יעשו רושם בנפש בלבד, כאמונות. והנה אותם שיעשו רושם בגוף ובנפש, הם אשר יעשו רישומם אל הבנים המשתלשלים מהם, כשנאה והנקמה והאכזריות והזימה והכילות ודומיהן. שהן יעשו רושם בנפש - מהצד שהן עבירות ובגוף - לפי שהמידות יפעלו בליחות... אמנם הדברים שעושים רושם בנפש בלבד והם האמונות, עם היותן כוזבות ורעות, לא יתפשטו בבנים. לכן לבן ובתואל, עם היותם עובדי עבודת אלילים, לא היה מחוייב שיעבור רישומם לבניהם. ולכן בחר בהם אברהם והרחיק בנות הכנעני" (אברבנאל בראשית פרק כד פסוק לז)
אברהם לא מסכים לקחת ליצחק אשה מבנות הכנעני כי אין להם מידות טובות.
כותב השל"ה:
"ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב ותשאב לכל גמליו. ראה והתבונן בחכמת המוסר שהיה ברבקה לנהוג כבוד הבריות, כי מתחילה שתה אליעזר ונשארו מים בכדה, ולא ידעה רבקה מה לעשות, אם תתן אלו מים הנותרים לגמלים אז יהיה נראה כאלו היא משווה הבהמה לאדם להשקותם מכלי אחד, ואם תשפוך המים הנותרים לחוץ הוא גם כן העדר כבוד להיות המים הנותרים משתייתו נידונין כשופכין. נתחכמה ותרץ להשקות, ומכח הריצה הגדולה עשתה כאלו נפל הכד מאליו מידיה ונשפך, והיתה ממלאה בו מים, ובזה נשאר אליעזר בכבודו" (השל"ה הקדוש פר' חיי שרה)
רבקה מכבדת את אליעזר ולכן יוזמת את הפלת הכד כדי לכבד את אליעזר. רואים מהשל"ה עד היכן מגיע עבודת המידות.
אנחנו צריכים להיות רגישים בין אדם לשני כמו רבקה שהיתה רגישה לאליעזר.
שלש שיטות איך קונים מידות טובות:
ספר החינוך- אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אדם שירבה בחסד יקנה בסופו של דבר את מידת הנדיבות.
המהר"ל, והרמח"ל – הבנה שכלית. לעיין בכל מידה ולהבין בכל מידה כמה המידה הטובה בונה את האדם וכמה המידה הרעה משפילה את האדם. כאשר אדם יבין זאת בעומק שכלו יהיה לו קל יותר ללכת אחר המידות הטובות ולדבוק בהן.
ר' ישראל מסלנט- הרגש. אדם צריך להרגיש רע כאשר שולטת עליו מידה רעה ולהרגיש טוב כאשר שולטת עליו המידה הטובה.
כותב הרב וולבה:
"נתבוננה רגע, מה מחייב אותנו להיות בעלי מידות טובות? כמה תשובות יש בדבר. יש שאמרו שהאדם הוא יצור חברתי והנה אין החברת האנושית יכולה להתקיים אם כל אחד יחיה כפי העולה על רוחו בלי התחשבות עם זולתו לכן מוכרח האדם להיות טוב. האפיקורוסים טענו כי מידות רעות מפריעות להנאה מלאה מן העולם וכיון שראו בתענוג בלתי מופרע תכלית החיים דרשו מהאדם מידות טובות. תורתנו הקדושה מחייבת אותנו "ללכת בדרכיו" וציווי זה כולל כל מידה טובה. מצוה זו כוללת כל דרכי החסד וההטבה ולפנים משורת הדין שהאדם מטבעו מסוגל לעשות מעשי חסד.. הרי גם לגויים יש ''צלם אלוקים'' ''שכל ודיבור'' אך אצלם ההשגות נפרדות מהמידות שבלב, שכל לחוד - ומידות לחוד, אך בישראל יש איחוד בין השכל למידות, כאשר ההשגה שכלית מביאה ליד ענוה מבינים שהשכל הוא כלי להשראה עילאית ואין זה סתם אינטליגנציה ואדם מגיע לידי הכנעה והבנה שאין הוא אלא כלי לקבלת אותם השגות, ואין כוחו ועוצם ידו עושים לו את החיל" (עלי שור)
"ללכת בדרכיו" זה ללכת בדרך ה' וכמו שהוא מעביר על מידותיו כך אנו צריכים להעביר על מידותינו. ה' ברא את העולם עבורנו והוא הסמל של הטוב והמטיב ועלינו להידמות אליו.
ברצוננו להצביע על הגורמים לגירושין. ברגע שנבין את המניעים אז נדע במה לעבוד ולהקטין בהרבה את אחוז הגירושין.
א. הגירושין נובעים מ: חוסר מידות-כעס/חוסר סבלנות/אין חינוך למידות/אין הכלה של השני.
ב. הגירושין גם נובעים כי אין פרופורציה בין העיקר והטפל. צריך להתחנך שכסף זה אמצעי אך לא המטרה והייעוד. רמה כלכלית גבוהה מעבר למה שהאדם יכול להשיג גורמת ללחצים גדולים ולכך שאין פניות הנפש אחד לשני .
ג. הגירושין גם נובעים כי אין חינוך לתהליכים וגם אם יש קשיים ניתן לפותרם. האדם רוצה שהכל ייפתר מידית ואם זה לא קורה אז מפרקים את החבילה. אין תהליכי עומק. צריך לחנך לתהליכי עומק בחברה.
כותב שפתי חיים:
"ואברהם זקן בא בימים כו' בא וראה אברהם התקרב אליו, ותשוקתו הייתה כל יום בזה ולא התקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת אלא מעשיו קרבוהו בכל ימיו מדרגה לדרגה עד שהתעלה בדרגתו...... כל יום היתה לו התקרבות חדשה להקב"ה, כל יום זה היה מדרגה חדשה בעבודת ה', והיינו "בא בימים" בא עם כל הימים בשלימות לעוה"ב, כי ניצל את כל הימים לעבודת ה' " (שפתי חיים על התורה)
אברהם אבינו עבד את ה' כל יום ובכל יום התקרב יותר לה'. כך אברהם אבינו מתקדם מיום ליום, כל יום הוא עמל. זה "בא בימים".
ד. סיבה נוספת לגירושין היא ריגושים. בני הדור מתקשים להתפעל מהחיים היום יומיומיים ומחפשים כל הזמן התחדשות וריגושים וכאשר זה חסר מתגרשים ולא מבינים שאין צורך בריגושים חיצוניים.
אדם צריך ליהנות מהשגרה ולא לחפש ריגושים. אם השגרה היא שליחות האדם ומהות חייו, אזי השגרה תמלא את האדם ואין הוא זקוק לריגושים חיצונים.
ה. סיבה נוספת לגירושין שאין עין טובה מספיק. בזוג כל אחד צריך לחפש מה טוב בשני.
כתוב בפרשתנו:
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית פרק כד פסוק א)
וכותב הרמב"ן:
"אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב הזה ענין עמוק מאד ודרשו בזה סוד מסודות התורה, ואמרו כי "בכל" תרמוז על ענין גדול, והוא שיש להקב"ה מדה תקרא "כל", מפני שהיא יסוד הכל, ובה נאמר (ישעיה מד כד) אנכי ה' עושה כל... אין הברכה הזאת שנתברך בכל רומזת על שהוליד בת משרה אשתו, או שלא הוליד, אבל היא רומזת ענין גדול שברך אותו במדה שהיא בתוך מדת הכל" (רמב"ן בראשית פרק כד פסוק א)
עשיו אומר "יש לי רב" יעקב אומר "יש לי כל" כי הוא מסתפק במה שיש לו. "איזו הוא עשיר השמח בחלקו".
סיבה נוספת לאריכות הגדולה בפרשתנו היא, להרגיש את החשיבות של דביקות במטרה.
כותב אמרי אמת:
"כל אדם צריך לידע כי הוא שליח השי"ת בעולם הזה, כל אדם נברא בשליחות לדבר מיוחד וצריך להתפלל שימצא על מה נשתלח ושיצליח בשליחותו" (אמרי אמת פר' חיי שרה)
לדעת ה"אמרי אמת" התורה האריכה בסיפור אליעזר העבד כי אנו שליחים ועבדים של הקב"ה, ועלינו ללמוד את הדבקות במטרה מעבדו של אברהם ולחיות בתודעת שליחות תמידית.
חשוב מאד שבישיבה כל אחד ימצא את שליחותו בעולם בהתאם לאישיותו ולצורכי הציבור ויכין תוכנית כיצד בפועל הוא מיישם את שליחותו בעולם.
ודומה לכך כותב הגרי"ד סולובייצ'יק:
"שליחותו של הקב"ה לאדם היא בבחינת דבר שאינו קצוב בזמן- היא שליחות מתמדת. מזמן לזמן מקבל האדם תפקידים חדשים ומעשים חדשים. זוהי שליחות לכל החיים והיא מסתיימת עם המוות"
מי שבאמת "חי" את השליחות מגיע לשמחה והנאה מהשגרה, ומי שלא "חי" את השליחות הזו יש לו ואקום בחיים, ואז הוא זקוק לריגושים והוא אינו מרוצה אף פעם, ונהנה הנאות רגעיות בלבד.
יה"ר שנזכה לעבוד על מידותינו ולהבין שאנו שליחי ה' ויש לנו תפקיד בעולם. אמן כי"ר.
