ברכה אחרונה על מאכלים הנאכלים לפני הסעודה
הרב יהודה שקלנובסקי
להדפסת השיעור ברכה אחרונה על מאכלים הנאכלים לפני הסעודה – מ"ב בסימן קעו
למד את השו"ע והמ"ב בסימן קעו ( ובעיקר את המ"ב מד"ה 'עד הנה כתבנו' – סוף הסימן).
כתבו הפוסקים שהמתנה של רבע שעה – חצי שעה נחשבת להפסק בין האכילה לסעודה ואין בכך בעיה של 'ברכה שאינה צריכה'[1].
אדם האוכל מאכל קודם לסעודה צריך לברך עליו ברכה אחרונה ולא יכול לסמוך על ברכת המזון
א. קשר "פטור ברכה"[2]- מ"ב שם באותיות א - ב
- אוכל פירות קודם לסעודה ומתכוון לאכול אף בתוך הסעודה
- אוכל פירות קודם לסעודה ואינו מתכוון לאכול אף בתוך הסעודה[3]
- האוכל קודם לסעודה מאכלים שאינם טעונים ברכה בתוך הסעודה
- האם במקרה האחרון יש מקום להחמיר ושלא לאכול יותר מכזית? שעה"צ ס"ק ח
בילקוט יוסף[4] כתב שלכתחילה יש להימנע מאכילת פירות קודם הסעודה אף אם דעתו להמ
ב. קשר "גרירת תיאבון" – מ"ב שם באות ג
- מה הדין במאכלים כאלו?
- מהי הכמות
-
האוכל פירות טו' בשבט קודם הסעודה אי אפשר להח
ג. קשר "שתיה אחת"
עי' במ"ב לסימן קעד ס"ק כה ובביה"ל שם ד"ה 'ואפילו' ב
האם השותה משקים לפני הסעודה (חוץ מיין) צריך לברך עליהם ברכה אחרונה לפני הסעודה? ומה הדין אם כוונתו להמ
סיכום הקשרים:
האוכל או שותה לפני הסעודה צריך לברך על מה שאוכל או שותה ברכה אחרונה ולא לסמוך על ברכת המזון
א. המאכלים באים לפטור מברכה מאכלים אחרים הנאכלים בתוך הסעודה. ב. המאכלים באים לגרור את התיאבון. ג. שותה משקה לפני הסעודה ומתכוון להמ
בקשר הראשון אין הגבלה לכמות הפירות שאוכל לפני הסעודה ובשני "הקשרים" האחרים ראוי להקפיד שלא לאכול או לשתות כ
לספרדים, לכתחילה אין לאכול פירות עמ"נ לפטור פירות אחרים בסעודה מדין "פטור ברכה". כמו כן המנהג שלא לברך על משקים ששותה לפני הסעודה אף אם מתכוון להמ
והוסיף עוד בילקוט יוסף[6]
ד. ברכה אחרונה על עוגה הנאכלת לפני הסעודה – מ"ב ס"ק ב
עי' במ"ב ס"ק ב ובביה"ל ד"ה 'ברך על הפרפרת'.
מהן שתי ה
ע"פ הביה"ל לגבי אילו עוגות אמרינן שנפטרות בברכת המזון לכו"ע?
לגבי עוגות שאוכל קודם הסעודה יש סברא טובה לפטור אותם ע"י ברכת המזון ולא יצטרך לברך עליהם "על המחיה" לפני הסעודה משום שהם בגדר ספק פת. וטוב לכוון במפורש לפוטרם בברכת המזון. אמנם מאכלים שאינם בכלל ספק פת (דיסה, אטריות וקוגל[8]) - יש לו לברך ב"א עליהם קודם הסעודה[9]. אך אם לא בירך עד שהתחיל לאכול הם נפטרים בברכת המזון. ולכן האוכל בקידוש עוגות ומתכוון ליטול ידיים תוך זמן קצר אין לו לברך עליהם ב"א ויסמוך על ברכת המזון.
ולספרדים, כתב האור לציון
ה. שתיית יין לפני הסעודה- סימן קעד סעיף ו'
מדוע ברכת המזון פוטרת את היין שלפני המזון? מ"ב שם בס'ק כג
ביין של קידוש הוסיפו הפוסקים סברא נוספת שלא לברך, משום שאין קידוש אלא במקום סעודה וא"כ היין נחשב לחלק מן הסעודה. ועפי"ז אף במיץ ענבים שלא
ועי' בביה"ל שם בד"ה 'וכן פוטרת יין לפני המזון'. כיצד ראוי לנהוג לכתחילה בשתיית כוס הקידוש (שתי דיעות)
פתרון נוסף הוא לשתות יין נוסף בתוך הסעודה, ואז היין ששתה בקידוש פוטר את היין שבתוך הסעודה ואז לא יצטרך לברך ב"א משום "קשר פטור ברכה" ( קשר א לעיל). ועל פי זה יוכל אף לשתות יותר מרביעית בלא בעיה.
ובאור לציון כתב, שאין אפשרות לנהוג ע"פ עצה א', כיון שצריך להקפיד לשתות בקידוש רביעית וע"פ זה נשארת אפשרות לעשות רק את עיצות ב' או ג'.
[1] כן נראה מלשון החיי אדם (מא, ד) שכתב שרק אם דעתו לסעוד תיכף אסור לאכול קודם לסעודה.
[2] ההגדרות הינן ע"פ הספר וזאת הברכה פרק ט.
[3] לענין תמרים – אם כיון במפורש בברכת המזון לפטור את אלו שאכל לפני הסעודה הם נפטרים, כיון שהתמרים נחשבים כמזון (עי' בסימן רח סעיף יז).
[4] סימן קעז, יא.
[5] ילקוט יוסף סימן קעד, ו ובהערה.
[6] סימן קעז, ה – ו. ועיי"ש בהערה ה' שהאריך לדון בחיוב נ
[7] ובשעה"צ ס"ק ה נראה שדחה את
[8] לדעת הרב אלי
[9] אף אם ממ
[10] הרב מרדכי אליהו כתב ע"פ הבא"ח
