שיחה לפר' וישלח - נאבקים ומנצחים
הרב יחזקאל יעקבסון
להדפסת השיעור לא להישבר
לדאבוננו, שוב נאלצים אנו להתמודד עם גל טרור כואב ורצחני. אויבנו מנסים לשבור את רוחנו בפיגועים ובסכינים והלב נקרע על כל אחד ואחד מן הקורבנות היקרים הללו הי"ד. אנו זועקים מנהמת ליבנו, ריבונו של עולם הרם קרן ישראל עמך ונקום נקמת דם עבדיך השפוך.
יחד עם זאת, בשום פנים ואופן אין אנו נשברים. אנחנו נתמודד וננצח, כי ישראלים אנחנו. השם המיוחד הזה – ישראל – הוענק לנו דווקא לאחר מאבק לילי ארוך וממושך. מאבק שנסתיים רק עם עלות השחר, ככתוב:
כד) וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ:
(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:
(כו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
(כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:
(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:(בראשית פרק ל"ב)
יעקב אבינו, למוד המאבקים, נאבק מאבק ממושך וקשה במהלך לילה שלם.
לרגעים נדמה שמצליחים לגבור עליו, אבל בסוף הוא מנצח. לא היה כאן ניצחון ב"נוק אאוט". הניצחון הוא עצם היכולת להחזיק מעמד כל הלילה עד עלות השחר. כאן בנקודה זו זוכה יעקב ובעצם זוכים אנו כולנו לקבל את שמנו "ישראל".
להתמודד כאן ועכשיו
ו"מעשה אבות סימן לבנים".דברים אלו נכונים הן במישור הלאומי הכללי והן במישור הפרטי. לעם ישראל ולמדינת ישראל מובטח כי ינצחו בכל מאבקיהם במידה ויתעקשו ויילחמו, אך בנוסף טמונה כאן גם הבטחה לכל אחד ואחד מעם ישראל, שאם ייאבק ויתמודד, בסופו של דבר ינצח.
על פי הרשב"ם בפירושו לפרשתנו, יעקב עצמו ניסה לברוח ולהתחמק מהתמודדות זו, אך הקב"ה סיבב את הדברים כך שיעקב נאלץ לעמוד מול המלאך ולהיאבק עימו. ומסתבר כי המסר המסתתר בדבריו כאן הוא, שזהו גורלנו ויעודנו כישראלים, להתמודד, להיאבק ולנצח.
יעקב אבינו קרוי בפי חז"ל "בחור שבאבות",כלומר, האב הנבחר והמובחר. ואכן,יעקב אבינו הוא היחיד בין האבות ש"מיטתו שלימה" וכל בניו צדיקים שבטי יה,הוא שבנה את בית ישראל והוא שהעניק לנו לנצח נצחים את שמנו "עם ישראל."
אך מנגד, דווקא גורלו של יעקב לא שפר עליו. חייו רצופים מכשולים מתמשכים, סביבו וכנגדו נערכים כל העת מאבקים קשים ומרים, וחייו עמוסים אסונות ואכזבות לרוב.
מדוע ולמה?
משום ש"מעשה אבות סימן לבנים", ותפקידו של יעקב אבינו לתת לנו הבנים את הכוח להילחם. להתגבר ולשרוד בכל מצב. יעקב אבינו מעניק לנו, בניו אחריו בכל הדורות את מתנת "כי שרית"- את הישראליות. יעקב -ישראל נטע בנו את הסגולה המיוחדת להתרומם מעפר ולאסוף כוחות להמשיך הלאה. ממנו קיבלנו את המסוגלות להמשיך ללכת אף אם אנו קצת צולעים,להרים ראש גם לאחר מכה כואבת. חייו של יעקב סללו לנו את הדרך והחדירו בנו אמונה ויכולת להתמודד גם עם המצבים הקשים והמסובכים ביותר. להתמודד ולנצח. בני ישראל אנחנו, ובדנ"א שלנו מוטבעת התכונה הישראלית שקיבלנו מישראל סבא, סגולת "כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל".
בן חיל
המסילת ישרים בפתיחתו עומד על ההתמודדות שנדרשת מכל אדם בעבודת ה' בעולמנו:
"והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החומריות אשר אם יימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל ענייני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כעניין שאמר שלמה 'פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה' ופן איוורש וגנבתי' וכו'. השלווה מצד אחד והייסורים מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מן הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו וייצא מן הפרוזדור הזה וייכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לידבק בו, כן ישיגהו וישמח בו" (פרק א)
מדבריו עולה כי הקב"ה ברא את העולם מלכתחילה עם צורך בהתמודדויות, זו איננה "טעות" או "שיבוש" בבריאה, זהו חלק מהותי מתוכניתו של הקב"ה, ומצופה מאיתנו להיאבק עם כל הקשיים העומדים בפנינו, ולנצח.
מטפסי הרים
דווקא העמל והקושי המתלווים למשימה, הם חלק בלתי נפרד מהמטרה. משל למטפסי הרים, שככל שהקושי גדול יותר, ככל שההר גבוה יותר, כך גדל האתגר, וגדלה השאיפה והרצון לכבוש את הפסגה.
לכך רמזו חז"ל במדרש מופלא זה:
"דרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכים והללו בוכים – צדיקים בוכין ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה, ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה." (סוכה נב.):
אותם אלה שהתייאשו, אלו שהרימו ידיים לאחר הקושי הראשון שהציב בפניהם יצר הרע, מסתכלים עתה לאחור ורואים רק אתגר ראשוני אחד בודד-חוט השערה שבגללו התייאשו ממאבקם, והם בוכים מדוע לא ניסו לעבור אותו, אבל הבכי מגיע מאוחר מדאי. ואילו הצדיקים, שידעו להתמודד עם הקושי, התמודדו עם קשיים בודדים רבים שנערמו, טיפסו וטיפסו עוד ועוד מפסגה לפסגה, עד שהיצר הרע נראה להם כמו הר גדול שחצו בהצלחה.
הבקעת "גול" במגרש ריק
נסיים בסיפור נאה ששמעתי. מספרים על נער בארה"ב, שלקראת חגיגת הבר מצווה שלו, לקח אותו אביו לרבי מחב"ד. בפגישתם שאל הרבי את הנער לעיסוקיו ולתחביביו, והנער סיפר לרבי כי תחביבו הגדול ביותר הוא משחק הכדור-רגל, ואף הסביר את אופן ואת מטרת המשחק, הכנסה של כדור אל תוך שער. הנער אף הרחיב וסיפר על גדולתם של השחקנים הגדולים המסוגלים להכניס ללא כל בעיה את הכדור אל תוך השער. לאחר ששמע הרבי את תיאור המשחק, שאל את הנער, מדוע לא ניתן לחכות עד לסיום המשחק ואז להכניס את הכדור אל השער, ללא כל קושי והתנגדות מצד הקבוצה היריבה?! לשמע השאלה צחק הנער והסביר, כי אכן ניתן להכניס את הכדור אל תוך השער לאחר המשחק, אך במקרה כזה, ללא כל התנגדות מצד הקבוצה היריבה, אין כל אתגר במשחק והוא מאבד את ערכו, וכי המשחק האמיתי ובעל הערך הוא כששחקנים חזקים ומצטיינים משתי הקבוצות, מתמודדות אחת נגד השנייה. למשמע משפט זה הסביר הרבי לנער, כי זהו עיקרון חשוב לחיים, ההתמודדויות אינן רק במשחק הכדור-רגל, החיים מלאים בהן בזו אחר זו, אך בלעדיהן, ערך החיים פחות, וככל שהמאבק גדול יותר במקביל גם האתגר לנצח גדל. הנער שמע והבין את המסר, ומספרים כי אותו נער כשהתבגר, יצא לתרבות רעה ועמד להתחתן עם גויה. בערב חתונתו כשרצה לצפות במשחק כדורגל, שמע את הפרשנויות המקדימות למשחק, ובראשית המשחק אמר אחד הפרשנים כי הפעם האתגר רציני ואמיתי כי ההתמודדות הפעם היא בין הטובים ביותר, והאתגר לנצח גדול, והיום יתגלה מי הוא המנצח האמיתי. כששמע הנער את המשפט הזה מפי פרשן הספורט, נזכר בדברי הרבי, והחליט לחזור בו, לבטל את חתונתו המתוכננת, לשוב אל הדרך ולהקים בית נאמן בישראל המושתת על ערכי התורה.
