ברכה אחת מעין שלש
הרב יהודה שקלנובסקי
להדפסת השיעור ברכה אחת מעין שלש – סימן רח סעיפים י – יח
נוסח הברכה וחתימתה (סעיף י ובמ"ב)
למד את המ"ב על הסעיף.
כיצד יחתום את הברכה האוכל פירות מהארץ או מחו"ל וכ
האם יש להוסיף בחתימת הברכה "ועל הכלכלה"? מ"ב ס"ק נ ובשעה"צ ס"ק נב[1]
וכן פסק בילקוט יוסף (רח, כה)
חתימת הברכה על יין (סעיף יא)
מהן שתי הדעות שמביא השו"ע, וכיצד כתבו האחרונים
הוספת מעין המאורע בברכה (סעיף יב)
מה דינו של השוכח להזכיר מעין המאורע, ומדוע? מ"ב ס"ק נח, שעה"צ ס"ק ס
אכל מאכלים נוספים יחד עם אלו שמברך עליהם מעין ג' (סעיף יג)
תפוחים ופירות מז' המינים - שו"ע
בילקוט יוסף (רח, יב) כתב שמי שאכל אורז כשי עור וגם עוגה כשי עור שי ברך רק "על המחיה" ויתכוון לפטור את האורז, ולא יברך ב"א על האורז[2].
תפוחים ויין - שו"ע ומ"ב ס"ק סד
האם ברכת 'בורא נפשות' פוטרת מעין ג' או להיפך? מ"ב ס"ק סב
בילקוט יוסף (רח, ב – ד) כתב שמי שאכל פירות מז' המינים ואינו יודע לברך ברכה אחת מעין ג' לא יברך בורא נפשות משום שאין הברכות פוטרות זו את זו ועדיף שלא יברך כלל, ושב ואל תעשה עדיף. "ולפיכך החרד לדבר ה' ישנן בעל פה את הברכות כולן
ובדיעבד אם בירך בנ"ר במקום מעין ג', לא יחזור ויברך שוב מעין ג' דספק ברכות להקל.
שתה יין ואכל ענבים (סעיפים יד – טו)
כיצד יברך ברכה אחרונה?
מה הדין אם התכוון לפטור את הענבים בברכת בפה"ג או את היין בברכת בפה"ע?
מ"ב ס"ק סט – ע
שתה יין ומים (סעיף טז)
למדנו לעיל בעמ' 50.
בירך בטעות ברכת המזון במקום מעין ג' (סעיף יז)
אכל מאכלים מה' מיני דגן וטעה ובירך ברכת המזון, מה דינו ומדוע? (
וכן פסק בילקוט יוסף (רח, יד – טו) שאין לחזור ולברך משום סב"ל. והוסיף שם שה"ה אם בירך על אורז ברכת המזון שאינו חוזר ומברך.
שתה יין ובירך בטעות ברכת המזון – שו"ע ומ"ב ס"ק עו[3]
בילקוט יוסף (רח, יט) כתב שאף אם בירך בטעות על היין "על המחיה" במקום "על הגפן" – יצא י"ח משום סב"ל.
בשו"ת מנחת שלמה[4] דן במקרה שבו אדם אכל עוגה ושתה יין כ
וכן פסק בילקוט יוסף (רח, כב).
האם אפשר לברך לכתחילה ברכת המזון על התמרים או היין? שו"ע וביה"ל ד"ה 'וה"ה אם בירך על התמרים'
הוספת ספיקות בברכה אחת מעין ג' (סעיף יח)
למד את הסעיף יחד עם המ"ב.
אדם ששתה משקה ומסופק אם ברכתו האחרונה "על הגפן" או בנ"ר, האם הוא רשאי לאכול פרי שברכתו האחרונה "על העץ" ולהוסיף גם "על הגפן"? שו"ע ומ"ב ס"ק פ
מהי
וכן פסק בילקוט יוסף (רח, כז ובהערה) והוסיף שה"ה אם אכל כמות
מה הדין כאשר אכל פרי ואינו יודע אם הוא מז' המינים או לא, ומדוע? מ"ב ס"ק פא
[1] בספר ברכת ה' הוכיח שכולם טעו בהבנת הסמ"ג ובודאי שהנוסח הנכון הוא לחתום "ועל הכלכלה", ובתבואת א"י יחתום "ועל כלכלתה".
[2] עי' בשערי תשובה ס"ק ה, שברכת "על המחיה" פוטרת את האורז כיון שהוא נקרא שפיר "מחיה וכלכלה".
[3] עי' בביה"ל ד"ה 'אבל ביין', שהביא ארבעה מצבים של שתית יין וברכת המזון.
[4] חלק א' סימן צא אות ו. אף שאם אמר "על המחיה" על יין יצא י"ח זה רק במקרה שבו התכוון במפורש לפטור בכך את היין אבל בסתמא אינו יוצא י"ח וצריך לחזור ולברך. והביא ראיה מהמ"ב בס"ק סט, שאם אכל ענבים ושתה יין , ברכת "על הגפן" תפטור את הענבים רק אם כיון במפורש לפטור אותם.
[5] בכמות שבין 20 ל- 30 גר' יש ספק אם יש
אמנם יש מפוסקי זמננו שרשאי אף לכתחילה לשתות ספק
