הזכרת 'מעין המאורע' בברכת המזון

הרב יהודה שקלנובסקי

הזכרת 'מעין המאורע' בברכת המזון – סימן קפח

ü השלם את סימנים קפה – קפז העוסקים בחיוב נשים וקטנים בברכת המזון, דיוקים בנוסח הברכה וכן בחיוב שיכור בברכת המזון ומה דינו של המברך במקום שאינו נקי.

· 'על הניסים' בחנוכה ופורים

מה דינו של השוכח לומר 'על הניסים' בחנוכה ופורים? רמ"א בסימן קפז, ד

· 'רצה והחליצנו' בשבת, 'יעלה ויבוא' ביו"ט

מדוע קבעו לומר 'רצה והחליצנו' ו'יעלה ויבוא' בברכת 'בונה ירושלים' ולא בברכת 'הארץ'? ומה דינו אם שינה? מ"ב ס"ק יב

מה דינו של המסופק אם אמר 'רצה והחליצנו' או 'יעלה ויבוא'? מ"ב ס"ק טז (וע"ע בשעה"צ ס"ק יב)

כיצד ינהג השוכח 'רצה' בשבת או 'יעלה ויבוא' ביו"ט ונזכר לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב'? סעיף ו

בשבת-

ביו"ט-

בשבת ויו"ט-

בר"ה (מ"ב יט)-

ביוה"כ (מ"ב שם)-

מדוע אומר את הברכות הללו בשם ומלכות? ביה"ל ד"ה 'אומר ברוך אתה'

כיצד ינהג מי שאינו יודע את נוסח הברכות הללו? מ"ב ס"ק יז וביה"ל ד"ה 'שנתן שבתות למנוחה'

מה הדין אם התחיל 'ובנה ירושלים' וכבר אמר 'ברוך אתה' או 'ברוך אתה ה'' של סיום הברכה? מ"ב ס"ק כב (ובשעה"צ ס"ק יח)

מה הדין אם כבר התחיל ברכת 'הטוב והמטיב', ומדוע הדין כן? שו"ע ומ"ב ס"ק כד[1]

מתי נחשב שהתחיל את ברכת 'הטוב והמטיב'? מ"ב ס"ק כג בשם החיי אדם ובביה"ל ד"ה 'עד שהתחיל'

· 'יעלה ויבוא' בראש חודש (סעיף ז)

מה הדין אם שכח ולא אמר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון של ר"ח, ומדוע? שו"ע ומ"ב ס"ק כו

מהו נוסח הברכה, שצריך לומר אם נזכר לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב'? שו"ע ומ"ב ס"ק כה וביה"ל ד"ה 'אומר ברוך שנתן'

מדוע לא יאמר 'יעלה ויבוא' בתוך 'הרחמן', כמו שמזכיר 'על הניסים' אם שכח? רמ"א וביה"ל ד"ה 'ואין לאומרו לבטלה'

· 'יעלה ויבוא' בחול המועד

שו"ע ומ"ב ס"ק כז

· ראש חודש שחל בשבת

שכח 'רצה והחליצנו' וחוזר לראש, האם יאמר שוב 'יעלה ויבוא'? מ"ב ס"ק כט[2]

שכח לומר 'רצה והחליצנו' ו'יעלה ויבוא' ונזכר לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב' – האם בברכה יחתום גם בשל ר"ח? שו"ע ומ"ב ס"ק ל

· סעודה שלישית בשבת (סעיף ח)

מה דינו אם נזכר אחרי שהתחיל לומר 'הטוב והמטיב'? שו"ע ומ"ב ס"ק לא

אם נזכר לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב' – האם בברכה שיאמר ('אשר נתן שבתות וכו') יחתום בשם ומלכות או לא? מ"ב ס"ק לא ובשעה"צ ס"ק כה ובביה"ל ד"ה 'בשבת דינה כר"ח'[3]

· ברכת המזון בסעודה שנמשכה לערב (סעיף י)

אם התחיל סעודתו ביום והיא נמשכה לאחר צה"כ, האם יזכיר מעין המאורע בברכת המזון? שו"ע ומ"ב ס"ק לב, לד[4]

מה דינו אם כבר התפלל ערבית? מ"ב שם

אם אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" באמצע סעודתו, כתב המ"ב (רסג, ס"ק סז): "ואם אמר המבדיל בין קודש לחול באמצע סעודתו... אך צ"ע אם יכול אח"כ לומר 'רצה' בברכת המזון, כיון שעשהו מתחילה לחול". ולכן במקרה כזה יברך ללא אמירת 'רצה' וישתדל לשמוע 'רצה' מאדם אחר[5].

אכל סעודה שלישית או סעודה ביו"ט ויצאה שבת ושכח לומר 'רצה' או 'יעלה ויבוא', האם יאמר את הברכות הנ"ל ('אשר נתן שבתות וכו')? ביה"ל ד"ה 'מזכיר של שבת בברכת המזון'

· ר"ח שחל במוצ"ש ונמשכה סעודתו למוצ"ש (מ"ב ס"ק לג)[6]

כיצד ינהג באמירת 'רצה והחליצנו' ובאמירת 'יעלה ויבוא'? (שים לב להבדל אם אכל כזית פת אחר צה"כ או לא)

אם סיים לאכול בביה"ש אומר רק 'רצה'.

הבא"ח פוסק שבמקרה שאכל כזית פת גם במוצ"ש מזכיר רק של שבת ולא של ר"ח (כשיטת הב"ח).

נכון שלא לאכול עוד פת במוצ"ש כך שיוכל לומר 'רצה והחליצנו' בלבד ועי"כ יצא מהספק (שש"כ ח"ב). אך אפשר לאכול מאכלים אחרים אחרי השקיעה.

· פורים וחנוכה במוצ"ש

כיצד ינהג באמירת 'רצה והחליצנו' ובאמירת 'ועל הניסים'? מ"ב שם

- אם התחיל לאכול מבעוד יום ונמשכה סעודתו לערב ואכל כזית אחרי צה"כ, ובערב חל ר"ח, פורים או חנוכה, פשוט שיזכיר מעין המאורע בברכת המזון.

סיכום דיני מי ששכח הזכרת מעין המאורע (ואת הברכה עמ' 146 – 147)

[1] עי' בביה"ל ד"ה 'לראש בהמ"ז', שהביא שני הסברים מדוע חוזר לראש ברכת המזון. לשיטת הרא"ש משום שג' ברכות ראשונות נחשבות כברכה אחת וממילא אינו יכול לחזור לברכת 'רחם נא'. לשיטת רש"י והרא"ה הטעם הוא, שברגע שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב' זה דומה לעקירת רגליו בתפילת יח', שאז חוזר לתחילת התפילה אם טעה. (ועיי"ש עוד במה שהביא את הרא"ש לבאר כפי שביאר).

וכתב שם עוד הביה"ל בשם המג"א, שחידש ע"פ הרא"ש, שמי שטעה באיזושהי ברכה מג' ברכות הראשונות של ברכת המזון, וכגון ששכח ולא אמר 'ברית ותורה' בברכת הארץ, שצריך לחזור לתחילת ברכת המזון ולא לתחילת אותה ברכה. ולבסוף שם דוחה הביה"ל את דברי המג"א ומסיים "וע"כ דין זה דמג"א צע"ג". ולכן הטועה בתוך אחת מברכות אלו חוזר לתחילת אותה ברכה.

[2] עי' בבאר היטב ס"ק ד, שכתב בשם המג"א, שבשבת חנוכה אף כשחוזר אינו אומר שוב 'על הניסים', כיון שאין חובה להזכיר של חנוכה. ועי' בשעה"צ ס"ק כא, שלא קיבל את דברי המג"א.

[3] בביה"ל מציין לדברי הנהר שלום (הביאו בשעה"צ ס"ק טו). יסוד דבריו הוא שדוקא בר"ח, שאינו חשוב כ"כ לא תקנו לחתום את הברכה בשם ומלכות אך בשבת ויו"ט שבודאי שהם ימים חשובים יצטרך לברך בשם ומלכות אף בסעודות שבהן אין חיוב לאכול פת. כל זה הוא שלא כשיטת המג"א, שסובר שמקום שאינו חוזר בדיעבד ג"כ אינו חותם בברכה שמוסיף.

[4] עי' בבאר היטב סס"ק ח, שכתב בשם הלכות קטנות שיוכל להזכיר מעין המאורע רק אם לא עבר שיעור עיכול לגבי המזון שבמעיו, "שאינו בדין שאם ישב לאכול כל הלילה שיזכיר של שבת ופשוט הוא"

[5] וזאת הברכה עמ' 145.

[6] עי' בכל שיטות האחרונים בבאר היטב ס"ק ח.

שיעורים נוספים של הרב יהודה שקלנובסקי
שיעורים נוספים בנושא ברכות

שיעור עיכול באכילה ושתיה

האם בהמ"ז נחשבת ל'סילוק' מהאכילה

דרך ברכת המזון

ברכת הארץ האילן והירקות

שיעורים נוספים...

האם בהמ"ז נחשבת ל'סילוק' מהאכילה

דרך ברכת המזון

ברכת הארץ האילן והירקות

דיני קדימה בברכת הפירות

שיעורים נוספים...