להדפסת השיעור

שיעור עיכול באכילה ושתיה – סימן קפד סעיף ה

הנושא שלנו הוא עד מתי יכול האוכל לברך ברכה אחרונה על אכילתו ושתיתו ונחשב שעדין הברכה קשורה לאוכל שאכל.

"ועד כמה מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו"

"כמה שיעור עיכול, א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב וריש לקיש אמר כל זמן שיצמא מחמת אכילתו. א"ל רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבא למר זוטרא, מי אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עיכול – כדי להלך ארבע מילין? ל"ק כאן באכילה מרובה וכאן באכילה מועטת"[1]                                                                                     (ברכות נג:)

מה הדין  בברכה ראשונה? מ"ב ס"ק יז                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  

אכילת פת (ברכת המזון)

עד מתי יכול לברך ברכת המזון? שו"ע                                                                                                                                                                                                                

מה הדין אם השביעה איננה מחמת אכילת הפת אלא מחמת מאכלים אחרים שאכל? מ"ב ס"ק יח                                                                                                                                                                                                                                                                

מה הדין בסעודות גדולות הנמשכות זמן רב, ומדוע? מ"ב שם                                                                                                                                                                               

אכילת פירות

עד מתי יכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שאכל? שו"ע ומ"ב ס"ק יט                                                                                                                                                               

אכילה מועטת

כל הנ"ל הוא כאשר אכל מהפת או מהפירות כל צרכו, אך מה יהיה דינו אם אכל כמות קטנה ולא שבע ממנה והיה רוצה להמשיך ולאכול אלא שאין מתאפשר לו? מ"ב ס"ק כ[2] (שתי דעות)

סיכום והלכה למעשה[3]

        ·          אכילה מרובה

אכל לחם עד ששבע ממנו יש לברך לכתחילה תוך 72 דקות מסיום אכילתו[4] ובדיעבד אם עברו 72 דקות, כל זמן שאיננו רעב שוב מחמת אותה אכילה יכול לברך ברכת המזון. ואם שהה 72 דקות ומסתפק אם הוא רעב או לא, אם אכל כדי שביעה שחיובו לברך ברכת המזון מן התורה יכול לברך (גם במקרה כזה טוב שיאכל כזית פת לפני ברכת המזון).

דינים אלו נכונים אף למי שאכל מאכלים אחרים ולא לחם, אך בספק אינו מברך כיון שחיוב הברכה הוא מדרבנן.

בילקוט יוסף (קפד, יג) כתב שאם אכל כדי שביעה יכול לברך ברכת המזון כל זמן שהוא שבע מחמת אותה אכילה, ואין שיעור לזה. אבל אם אכל פחות מכדי שביעה, בזה אי אפשר לברך אחרי שעברו 72 דקות.

        ·          אכילה מועטת

אם אכל כמות קטנה ולא שבע ממנה לכתחילה יש לברך ברכה אחרונה מיד, כיון שלא ברור מהו שיעור עיכול במקרה כזה. ולכן, עד חצי שעה יכול לברך בלא בעיה[5] ובדיעבד יכול לברך עד 72 דקות.

        ·          סעודות גדולות

בסעודות גדולות שרגילים לשבת ליד השולחן במשך זמן רב, ואפילו כמה שעות, ובודאי עבר שיעור עיכול מאכילת הפת, בכ"ז יכולים לברך ברכת המזון לבסוף כיון שכל מה שאוכלים ושותים תו"כ הסעודה נחשב להמשך הסעודה. לכן צריך להקפיד בחתונות וכד' לאכול או לשתות תו"כ הריקודים בכדי שהכל יחשב לסעודה אחת.

ובדיעבד אף אם עברו 72 דקות ולא אכל כלום יכול לברך ברכת המזון, משןם שיש הפוסקים שבסעודות גדולות אפשר לברך אפילו אחר כמה שעות, אם אינו מרגיש רעב.

        ·          אכילת מתמשכת

אדם הקובע את עצמו לשתות במשך זמן רב או לאכול פיצוחים במשך זמן רב (אפילו כמה שעות) יכול לברך לבסוף ברכה אחרונה[6] אף שעבר יותר משיעור עיכול מהאכילה הראשונה. כל זה רק אם אכל מאכלים מסוג אחד אך אם אכל שני מאכלים שאינם קשורים זה לזה, וכגון שאכל פרי וממשיך לשתות משקה יש לברך ברכה אחרונה בסיום האכילה או השתיה הראשונה[7].

        ·          שיעור עיכול בשתיה

לדעת השו"ע השותה משקה בכמות חשובה (עד כדי רוויה) יכול לברך ברכה אחרונה כל זמן שאינו מרגיש צמא. אך אם הוא כבר מרגיש צמא מחדש אינו יכול לברך ב"א על מה ששתה.

במקרה שאינו יודע לשער אם הוא אכן כבר צמא או לא – עד חצי שעה יכול לברך ברכה אחרונה[8], ואם עברה כבר חצי שעה ישמע את הברכה מאחר או שישתה עוד כוס משקה או שיאכל דבר אחר שברכתו בורא נפשות ויפטור את המשקה ששתה בתחילה.

הקובע עצמו לשתות, וכגון שמניח לפניו כד מים ושותה ממנו מידי פעם אינו צריך לברך ברכה אחרונה על כל שתיה אלא יברך לבסוף. ונכון לעשות לעצמו סימן שלא לשכוח לברך ברכה אחרונה בסוף שתייתו. ואם הוא חושש שיעבור זמן של חצי שעה משתיה לשתיה נכון שיברך מיד ברכה אחרונה, ואח"כ כשישתה שוב יברך מחדש.

• שיעורים נוספים של הרב יהודה שקלנובסקי
• שיעורים נוספים בנושא כללי

הזכרת 'מעין המאורע' בברכת המזון

האם בהמ"ז נחשבת ל'סילוק' מהאכילה

דרך ברכת המזון

ברכת הארץ האילן והירקות

שיעורים נוספים...

הקדמה לכשרות מוצרים – דבר שנשתנה

עליה לארץ ישראל האם מצוה או הכשר מצוה?

כזית אפיקומן

מצות חנוכה מצות הבית או מצות הגברא

שיעורים נוספים...