שאלה שבועית: 'כניסה' למצבי אונס

ראש הישיבה הרב מיכאל ימר

ניתוח לא דחוף בעיו"כ, יציאה להתרעננות כשהחזרה תהיה בשבת ויציאת רופא לביתו כשבשבת ממתין לו ניתוח דחוף

שאלה א] ניתוח לא דחוף שימנע את הצום – קרוב משפחתה של רעייתי נצרך לעבור ניתוח. הציעו לו לערוך את הניתוח בעשרת ימי תשובה, דבר שיביא לכך שלא יוכל לצום ביום הכיפורים. במידה ולא ייערך הניתוח בזמן זה, יידחה קדימה לפרק זמן משמעותי.

הניתוח אינו דחוף, אולם השואל מעוניין לערוך את הניתוח בהקדם האפשרי מפני שהידיעה שצריך לעבור את הניתוח מכבידה ומעיקה עליו.

האם רשאי לערוך את הניתוח בעשרת ימי תשובה או לא? והאם יהיה הבדל בין עריכת הניתוח בערב יום הכיפורים ליתר עשרת ימי התשובה?

שאלה ב] רופא מנתח - רופא היודע שעליו לנתח ביום השבת ניתוח שיש בו משום פיקוח נפש, רשאי להישאר בביתו בערב השבת ובכך להכניס עצמו למצב שיצטרך לחלל שבת עבור פיקוח נפש, או שמא עליו לשהות בסמיכות לבית החולים כבר מערב שבת?

שאלה ג] כניסה למצבי אונס – אדם מעוניין ליסוע למדינה מוסלמית לצורך עסקיו, אולם מחמת שמדינה זו אינה מנהלת קשרים דפלומטיים עם ישראל וכיהודי לא אפשרי להסתובב שם עם סימני היכר יהודיים. שאלתו היא, האם רשאי ליסוע למדינה זו ללא תפילין וציצית, שהרי בעת שנמצא שם ללא תפילין וציצית הרי הוא אנוס, או שמא אסור הדבר מחמת שמכניס את עצמו למצב בו יהיה אנוס ולא יוכל לקיים מצוות.

תשובה

הגמ' בשבת (יט.) מביאה ברייתא:

תנו רבנן אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי.

המפליג לדבר הרשות רשאי להיכנס לספינה בימים א-ג, אך בימים ד-ו אינו רשאי. ואילו המפליג לדבר המצוה רשאי להיכנס לספינה אפילו בערב השבת.

בטעם הדין נחלקו הראשונים:

א] דעת בעל המאור (הובא בר"ן שבת ז: בדפיו) שהברייתא עוסקת במקרה בו אם ייכנס לספינה יצטרך לחלל שבת בעצמו באיסורי תורה מחמת פיקוח נפש. ועל כן, במידה ועומד בימים הסמוכים לשבת אם ייכנס 'נראה כמתנה לדחות את השבת' ומזלזל בכבודה, ועל אסרו עליו חכמים להכנס.

אולם במידה ואינו עומד בימים הסמוכים לשבת או במקום מצוה, לא חששו חכמים לחשש זה, והתירו לו להיכנס לספינה אף שבהגיע יום השבת יצטרך לחלל שבת באיסור תורה.

עולה מדברי בעל המאור, שעקרונית רשאי האדם להכניס את עצמו למצב בו יצטרך לחלל שבת מחמת פיקוח נפש, אלא שלדבר הרשות גזרו חכמים שלא לצאת בימים הסמוכים לשבת, מחמת הזלזול בכבודה של שבת.

לדברי בעל המאור נראה, שלחייל נשוי עם ילדים, שיוצא לשמח את אשתו וילדיו וללמוד עמם, מותר לצאת לביתו אפילו ביום שישי, גם אם יצטרך לחזור בשבת עצמה. לעומת זאת, לחייל רווק המעוניין לשהות בדירתו לשם נוחות גרידא, אין היתר לשהות בביתו בערב השבת ובכך להביא את עצמו למצב שיצטרך לחלל לאחר מכן את השבת.

ב] אולם, כנגד שיטתו של בעל המאור הסובר שאין מניעה עקרונית להכניס עצמו למצב בו יצטרך לחלל שבת מחמת פיקוח נפש, ניצבות ארבע שיטות ראשונים אחרות בטעם דין הברייתא, מהן עולה[1] שאסור לאדם להכניס עצמו למצב בו יצטרך לחלל את השבת באיסור תורה מחמת פיקוח נפש. ובברייתא שהותר הדבר במקום מצוה, עסקה באופן בו לא אמור להגיע לכדי איסור תורה בשבת.

נביא בקצרה את סיכומן של שיטות אלו מדברי המשנה ברורה (בהקדמתו לסי' רמח):

שיטת הרמב"ן- שיעשה האינו יהודי בעל הספינה עבורו מלאכה בקשירת הקלע ושאר חלולים. או-שיטת הר"ח- משום איסור תחומין כמבואר בב"י באריכות והרי"ף ס"ל דאי משום חשש מלאכה או תחומין ודאי היה אסור אף קודם ג' ימים וגם לדבר מצוה לא היה מותר אלא דעיקר האיסור משום ביטול מצות עונג שבת דכל ג' ימים הראשונים יש להם צער מחמת נענוע הספינה שגופו משתבר... וגם מחמת סרחון העולה מן הימים המלוחין ואין רוחו חוזרת לבוא עד אחר ג' ימים שהורגל בזה וכמ"ש ס"ב. וי"א-שיטת התוספות- דהטעם שאסרו להפליג בספינה הוא מפני שנראה כאלו צף ושט ע"פ המים בשבת וזהו אסור לכו"ע מפני גזירה שמא יעשה חבית של שייטין".

לדבריהם, לכאורה אין היתר לחייל לשוב לביתו בערב השבת, על דעת שיצטרך לחזור בשבת עצמה לביתו.

תוקף האיסור – הקהילות יעקב (שבת סי' טו) מבאר שמחלוקתם היא בתוקף האיסור להכניס עצמו למצב בו יצטרך לחלל שבת מחמת פיקוח נפש- לבעל המאור תוקף האיסור הוא מדרבנן בלבד שמא יזלזל, ועל כן גזרו בסמיכות לשבת בלבד, וכן לא גזרו במקום מצוה. ואילו הראשונים האחרים למדו שחובתו של האדם, כחלק ממצות שמירת השבת הדאורייתאית, לדאוג שלא ייכנס למצב בו יצטרך לחלל את השבת.

פסיקת ההלכה- השו"ע והרמ"א (או"ח רמח, ד) פוסקים להלכה את דברי בעל המאור, אולם שולחן ערוך הרב (שם סעי' יג), המשנה ברורה (שם ס"ק לו) והאגרות משה (או"ח ח"א סי' קלא) פוסקים להלכה כסיעת הראשונים שחלקה על בעל המאור, ולפיהם לכאורה ייאסר עליו לשוב לביתו.

אכילה ביום הכיפורים כרוכה באיסורי תורה חמורים, ועל כן מסתבר שלפסיקת שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה בביאור הלכה יש לאסור לקרוב המשפחה לעבור את הניתוח בסמיכות ליום הכיפורים. אולם עדיין יש לשאול כמי ההלכה למעשה?

למעשה, כאשר מדובר על צורך מצוה, ניתן להקל כדברי השולחן ערוך. הואיל ומדובר על מקום מצוה במקום הצורך.

ועל כן, לחייל שהיה ארבעים וחמישה ימים בעזה נתיר לצאת הביתה ביום חמישי הגם שיודע שיצטרך לחזור בשבת, וזאת מחמת ה'עונג שבת' שלו, של אשתו ושל ילדיו. אכן, אם מדובר על אדם רווק שישהה בדירה לבד, אין להתיר לו, כפי שציינו לעיל.

גם ביחס לניתוח ניתן לומר שמדובר על 'צורך מצוה' הואיל ודחיית הניתוח מכבידה עליו ומערערת את שלוותו, ואף פוגעת ביכולתו ללמוד בריכוז, ועל כן, במצב זה ניתן יהיה להסתמך על דברי בעל המאור שכאמור, נפסקו גם בשולחן ערוך.

נסיעת רופא בשבת – דעת האגרות משה (או"ח ח"א סי' קלא) סבור, שרופא שיודע שיצטרך לנתח במצבי פיקוח נפש במהלך השבת, חייב ליסוע מבעוד מועד ולשהות בבית החולים מכניסת השבת בכדי למנוע חילול שבת מיותר.

אולם הג"ר שלמה זלמן אוירבך חולק, וסבור שגם לשיטת שו"ע הרב והביאור הלכה, נתיר לרופא במצב זה ליסוע בשבת, וזאת, משום שיש לחלק בין כניסה לספינה באופן שיביא לחילול שבת – שם נכנס הוא בקום ועשה למצב ב ויצטרך לחלל את השבת, לבין מקרה זה, בו הרופא הגיע לביתו קודם השבת, שאז בכניסת השבת נשאר הוא בביתו ב'שב ואל תעשה', ובזה יודו השו"ע הרב והביאור הלכה.

הרבנות הצבאית ובראשה הרבצ"ר הרב אייל קרים, פסקו למעשה להתיר לצאת לחופשה ביום ה', גם אם יצטרך לחזור בשבת עצמה, וזאת בצירוף דברי בעל המאור מחד, ופסקו של הגרש"ז אוירבך מאידך, שגם לשיטות החולקות אין איסור 'להכניס את עצמו' למצב בו יצטרך לחלל את השבת במקום פיקוח נפש כאשר עושה זאת ב'שב ואל תעשה'.

אכן, פסק זה הוגבל ולא נאמר כהיתר גורף, וכך נכתב:

חייל שקיבל חופשה בערב שבת, ויהיה עליו לשוב ליחידה לצורך ביטחוני בשבת, רשאי לנסוע לביתו (או להישאר שם), ואינו חייב להגיע ליחידה מערב שבת, אם הישארותו ביחידה בשבת גורמת צער גדול לו או למשפחתו. זאת, אף שבשל כך יאלץ לחזור בשבת ברכב ליחידה, שכן אין אדם חייב להצטער כדי לא לחלל שבת בהיתר, אלא שבמידת האפשר ישתדל להגיע ליחידה על ידי נהג גוי... לעומת זאת, אם אין זה אלא מקרה חד-פעמי, או שמדובר בתורנות שגרתית בשבת, ראוי להחמיר, ולהישאר ביחידה מערב שבת.

הרי שכתבו, שבמידה וישנה אפשרות לבצע את חילול השבת על ידי גוי, יש לעשותו באופן זה. ואכן, לבני הישיבה ששאלוני שאלות מעין אלו ניסנו לסייע ולארגן גוי שיסיע אותם מביתם לצבא בחזרה בשבת.

עוד מודגש בפסק הרבנות הצבאית, שיש לחלק בין מקרה חד פעמי למקרה קבוע.

יום כיפור/יתר עשרת ימי תשובה – אכן הגרז"נ גולדברג מסייג, שישנו הבדל בין אם מציעים לו להיכנס לניתוח יומיים לפני יום הכיפורים- שאז רשאי להיכנס לניתוח, לבין אם הציעו לו להיכנס לניתוח בערב יום כיפור עצמו, שאז אסור עליו להיכנס לניתוח, הואיל וישנה חובה על האדם להכין את עצמו בערב יום הכיפורים לתענית, וזאת על פי המופיע בגמ' ביומא פא::

דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשתיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"

וברש"י שם:

והכי משמע קרא: ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה.

כניסה למדינת אויב באופן שיימנע הנחת תפילין – ביחס למקרה זה, של כניסה למדינת אויב באופן שהאדם יימנע באונס מקיום מצוות, ניתן לומר שגם בעל המאור שהתיר, יאסור. וזאת, משום שהגדרת מצב כ'פיקוח נפש' נמדדת על פי תוצאה, האם יש כעת חשש פיקוח נפש או לא. אולם הגדרת מצב כאונס נמדדת על פי יכולת האדם להימנע מכניסה למצב זה.

רק במקרה של חוסר ברירה מוגדר הדבר כאונס, אולם כניסה למציאות זו באופן מודע אינה מוגדרת כפיקוח נפש.

[1] להבנת המשנה ברורה המצויינת להלן.