בין תפילה לי"ז בתמוז

דוד סמאמה

לפני שבועיים חל צום י"ז בתמוז ובמהלך התפילות ישנן הוספות. אחת מן ההוספות הייתה עננו בתפילת השמונה עשרה.

שאלה עלתה בראשי וטרדה מעט את מנוחתי

בתפילה זו אנו בין היתר מבקשים מה' יתברך שבטרם נקרא אליך ואתה תענה טרם נדבר ואתה תשמע.

על מה-שאלתי?

ובכן,אחת מן הקללות שה' יתברך קילל את הנחש היא שעפר יהיה מאכלו ושאלו כבר הפוסקים מה הקללה כאן? הרי כל צרכיו יהיו על הקרקע! חול! לא צריך לצוד! לא צריך לבקש!מתרצים המפרשים: גם לא צריך להתפלל... זאת קללת הנחש,חוסר דבקותו בה'.

בורא עולם אומר לו,כל מה שאתה צריך מונח לפניך, אל תבוא אליי...

נקודה נוספת: בזמן הליכתנו במדבר כל יום ראינו עדיות מוחשיות לנוכחות ה' בעולם. מן יורד מן השמיים עמוד האש והענן, באר מים הבאה איתנו לכל מקום, בגדינו לא בלו... בקיצור הרבה ספיקות לא היו אמורים להיות לנו ובכל זאת, מי מריבה, חטא המרגלים קברות התאווה. מסבירים המפרשים את הסיבה: התרגלנו. התרגלנו שצרכינו מתמלאים תמיד,לא תמיד צריך לבקש, לפעמים זה בא לבד... והנה ביום צום כה גדול ונורא יום שבו קרו כל כך

הרבה דברים נוראים שאם נראה את ראשיתם

נראה כי לא היינו חס ושלום בצרה, אלא שלא התפללנו, התרגלנו,לא האמנו,ידענו, ובזה אין ספק. אבל היה פגם,האמונה לא הייתה מספיק חזקה כי היה חסר לה משהו.התפילה,הבקשה על העניינים שלנו, שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. נשאלת השאלה: למה ביום צום שכזה בתפילה היוצאת מן הצער שבלב, אנו מבקשים מה? בטרם נקרא ואתה תענה, מה שהכשיל אותנו בהתחלה, ההרגל שהכל טוב, ישוב, שזה יהיה עוד פעם, המציאות הזאת שהכל טוב.

 חיפשתי מענה לשאלה זו במספר ספרים ולא מצאתי תשובה אך לעיתים בחיפוש התשובה, היא מתגלת לה מדבר קטן. דנתי בזה עם חברי והעלינו שתי תשובות. תשובה ראשונה שהעלתי היא: שישנן שני סוגי תפילות עיקריים,בקשה מה',ואמירת תודה לה'. אז בעצם מה שאנו מבקשים מה' ית' שיענה על צרכינו אין זה פותר אותנו מן התודה, וזה,לדעתי מה שאנו אומרים בעצם לעצמנו בצום הזה, יכול להיות לנו טוב,ויכול להיות שכל צרכינו יהיו מונחים לפנינו אבל אנחנו עדיין ב"ה יכולים להגיד תודה, מה שאין הנחש יוכל לעשות. תשובה שניה שחברי הוסיף זה שאנחנו לעולם לא יכולים לדעת באמת מה אנחנו אמורים וצריכים לבקש, אז לפני שנבקש משהו שאולי לא נבקש כראוי ה' יחשיב כאילו כבר ביקשנו ואז בעזרתו ית' יענה...

לחיזוק חיילינו,חברינו וליבנו שלנו.

                                              שבת שלום