"ואלה מסעי"
הרב אריה הנדלר
להדפסת השיעור מעשה שבאו לגדולי ציפורי כתבים רעים מן המלכות הלכו ואמרו לר' אלעזר בן פרטא רבי כתבים רעים באו לנו מן המלכות מה אתה אומר נברח? והיה מתיירא לומר להם ברחו ואמר להם ברמז... לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד... כתיב ביעקב "ויברח יעקב". וכן במשה "ויברח משה". וכן בדוד "ודוד ברח וימלט"... אמר להם הקב"ה וכאלו כל גדולי עולם יראו וברחו מן שונאיהם. כל אותן מ' שנה שעשיתם במדבר לא הנחתי אתכם לברוח אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם במה שהייתי עמכם ולא עוד אלא כמה נחשים וכמה שרפים וכמה עקרבים היו שם... לכך אמר הקב"ה למשה כתוב את המסעות שנסעו ישראל במדבר...
(במדבר רבה פרשה כג)
מסתבר שיש חשיבות לתהליך. כל מסע ומסע, כל צעד וצעד, יש משמעות לכל הדרך. הבריחה משמעה בריחה מהתמודדות. הבריחה פוטרת אותנו מהליכה בתוך המיצר ומעניקה לנו את התענוג של בריחה מן המציאות. לא לזאת התכוון בורא עולם. כשהניח אותנו במדבר ולא נתן לנו את האפשרות לברוח רצה בורא עולם ללמד אותנו שאת הבעיות פותרים בשורש. בריחה משמעה השארת הבעיה במקומה ומעבר למקום אחר בו אין בעיה.
שלשת השבועות, ימי בין המצרים, כולם מחכים שהכל יעבור ונהיה שוב בימים היפים והטובים, ימים של הזמנות לחתונות ושאר שמחה. מסתבר שיש כאן ממד של בריחה. רוצים להיות בזמן אחר. והקב"ה לא הניח לנו לברוח. רצה שנרשום למזכרת את כל המסעות כדי שנוכל לקחת אתנו את מה שלמדנו דווקא בתוך המיצר. ימים אלו של בין המצרים מלמדים אותנו פרק של צמיחה מתוך כאב. צמיחה מתוך הרגשת החסר. כברייתו של עולם בתחילה חושך ורק אחר כך אור.
השירות הצבאי. להיות או לא להיות, זו השאלה... להיות אבל לא כאן, זו התשובה... והקב"ה לא הניח אותנו לברוח. רצה שניקח אתנו את המסרים שאנו אוספים בשעות של התמודדות. אף חכמתי עמדה לי – תורה שלמדתי באף, היא שעמדה לי. הישגים שהשגנו בימי בין המצרים שלנו, בימים הקשים, חסרי השינה והלחץ, הם שעמדו לנו.
רשמו את המסעות, אתם עתידים לקחת אותם אתכם לכל החיים...
