תרומות על הבאר
(13 אפריל 2021) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

בענין ביטול מצות התכלת / ד"ר דניאל לוי

 

בענין ביטול מצות תכלת

בגליון 'המעין' תשרי תשע"ב (199; נב, א) עמ' 43 ואילך דן הרב יצחק מאיר יעבץ בשאלה האם יש חובה להטיל תכלת בציצית בזמן שהתכלת מצויה (בהנחה שאין ספק בזיהויה), והאם יש באי-הטלת תכלת משום ביטול מצוה. במסקנתו הוא נוטה לחיוב אך נשאר בצ"ע, ומוסיף שאם קיימת חובה להטיל תכלת - חובה גם על כל אחד לברר את הראיות לזיהוי התכלת, במיוחד היום שנמצא חלזון שזיהויו ושיטת הצביעה בו עומדים לכאורה במבחן הראיות. לדעתו רק מי שנראה לו (או לרבותיו) שאין ממש בראיות אלו - מותר לו לקיים עתה מצות ציצית בלבן בלבד.

יש לציין שאחרים שנדרשו לשאלה זו הגיעו ע"י ראיות ברורות למסקנה, שכאשר זיהוי התכלת אינו בספק קיימת חובה גמורה להטילה מעיקר הדין. כך הוכיח הרב יצחק ברנד בקונטרס 'הכר נא למי החותמת והפתילים' שפרסם בשנת תשנ"ז, בתגובה למאמרו של הרב יעקב אפשטיין מ'מכון התורה והארץ' (עתה בשומריה שבנגב) בענין חידוש מצות התכלת ('המעין' ניסן תשנ"ו [לו, ג] עמ' 28-37, תשרי תשנ"ז [לז, א] עמ' 41-54, וטבת תשנ"ז [לז, ב] עמ' 37-47; ומשם בשינויים קלים בקובץ 'התורה והארץ' כרך ג, ובספרו 'חבל נחלתו' חלק ראשון [תשס"א] עמ' 1-45). וכן פסק הרב רא"ם הכהן (ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב) בתשובה שפורסם ב'שבת בשבתו', פרשת פינחס תשס"ט.

כמו כן בהסכמה לקובץ מאמרים בענין התכלת מאת הרב אליהו טבגר (מח"ס 'כליל תכלת') כתב הרב משה מרדכי קארפ (רב בקרית ספר ומתלמידיו הקרובים של הגרי"ש אלישיב, ה' ירפאהו ויחזקהו, ומחבר סדרת הספרים 'הלכות חג בחג'):

ואף שלענ"ד מכמה טעמים אי אפשר לחייב ללבוש התכלת, כהוראת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, מ"מ בוודאי אותם שזכו לברר הלכותיה ויצא להם כן ע"פ בירור פרטיה צריכין לקיימה, ואין מושג של בושת פנים בקיום ההלכה. וגם מי שחשקה נפשו עכ"פ להדר לקיימה גם אם אין מחוייבין בכך, ואף על צד ספק הרחוק, בוודאי הידור וחיבוב מצוה יש בזה, וגדול שכרו.

 

מדבריו משמע שאין חובה על כל אחד לברר את הראיות לזיהוי התכלת, למרות שמי שבירר חייב להטילה. וסיפר לי הרב אליהו טבגר, שאחרי שזכה לברר את זיהוי חלזון התכלת ודרך הצביעה בו, שאל את רבו הרב שמואל אויערבך שליט"א אם להטיל תכלת. ענה לו הרב, שמי שהזיהוי ברור לו חייב להטיל תכלת. מתשובתו ניתן להסיק שגם הוא לא סבר שכל אחד חייב לברר את הענין לעצמו, אך מי שבירר והשתכנע התחייב במצוה.

אמנם שמעתי מהרב מנחם בורשטיין (מחבר ספר 'התכלת' וראש מכון פוע"ה) שהרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל אמר לו, שמי שבירר את זיהוי התכלת ורבו מתיר לו, יכול להטילה. מכאן משמע שסבר שאין חובה להטיל תכלת אפילו למי שהזיהוי ברור לו.

                                                                                                            ד"ר דניאל לוי

 

יישר כוחו של ד"ר לוי על העיסוק בדבריי, ועל איסוף עיקרי הגישות בין החכמים היום. ברצוני רק להבהיר שלדעתי אכן חובה גמורה לברר את הדין ובעקבות הבירור להטיל תכלת בציצית, אם כי לא ניסחתי את מסקנתי במאמר באופן כה חד.

                                                                                                              יצחק מאיר יעבץ