תרומות על הבאר
(15 נובמבר 2018) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

עוד בענין המהדורה החדשה של ספר שמירת שבת כהלכתה

 

עוד בענין המהדורה החדשה של ספר שמירת שבת כהלכתה

לכבוד חו"מ עורך 'המעין' שליט"א.

בגליון 'המעין' האחרון (טבת תשע"א [נא, ב] עמ' 112-114) נכתבה סקירה על המהדורה החדשה והמתוקנת של הספר 'שמירת שבת כהלכתה' מאת הגאון רבי יהושע ישעיה נויבירט שליט"א שיצא לאור זה עתה. לא עברתי על כל הספר המלא והגדוש הזה, שבכל הערה והערה שבו תלויים תילי תילים של הלכות; אך מן המעט שהילכתי בין שורותיו נראה שדעתו של המחבר נטתה באחרונה לחומרא, ובכמה פסקים הוא אף מכריע לכאורה כאן שלא כדעת רבו הגרשז"א זצ"ל, על פי רוב לחומרא (ועי' בפכ"ט הע' קלג שם הובאה קולא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א, שבפשטות אינה כדעת הגרשז"א זצ"ל. וע"ע בפכ"ד הע' עב שתיקן הגרשז"א את הדברים בהערה בח"ג, ונשמט במהדורה החדשה). להלן אביא שבע דוגמאות לדבריי משני פרקים בלבד: פרק טז - משחקים בשבת וביו"ט, ופרק כג – הטיפול בדירה ובחצר בשבת וביו"ט.

א. נסיעת ילד בתלת אופן: במהדורה החדשה פרק טז סע' יח התיר לילד ליסוע בשבת בתלת אופן בתנאי "שצמיגי גלגליו עשויים מגומי מוצק", אך במהדורה הקודמת (שם סע' יז) התיר בלא חילוק להשתמש בתלת אופן "כיוון שניכר שצעצוע הילד הוא".

ב. לֶגו וקליקס: במהדורה החדשה שם סע' יט כתב ש"אין למנוע את הילדים מלבנות בקוביות ובאבני פלא על כל מיניהם שאין חיבורם בחוזק, אבל אם צריך לחבר את החלקים בברגים או לתוקעם זה בזה היטב – אסור, ולכן אין לשחק ולבנות באבני לגו או בחלקי קליקס וכד' שהרי הם נתקעים זה בזה בחוזקה". המילים המודגשות נוספו במהדורה החדשה, ולא היו במהדורה הקודמת, אולי מפני שאז לא היו קיימים לגו וקליקס. אולם החילוק בין אבני פלא למיניהם לבין לגו וקליקס וכד' לא פשוט כלל: עיי"ש סע' כ שאוסר לפרק ולהרכיב צעצוע מטוס או אוניה העשויים מפלסטיק "שהרי החלקים מתחברים זה לזה בדייקנות מרובה, ורגילים לבנותם לימים רבים"; שמע מינה שרק באופן זה אסר הגרשז"א לבנות, אך לא אסר לילדים לבנות בלגו וכד' גם אם חיבור החלקים זה לזה חזק מעט יותר מאשר אבני פלא. וכ"כ בספר בנין שבת להגר"ח כהן (עמ' מז) ששמע מהגרש"ז שהורה בפשיטות להיתר בלגו (וע"ע בשולחן שלמה סי' שיד סע' א).

ג. כתיבה ע"י אותיות מגנט: שם סע' כד במהדורה החדשה כתב ש"אין להצמיד אותיות וחלקי ציורים מגנטיים ללוח המיוחד לכך (או על דלת המקרר)", כשבמהדורה הקודמת סעיף זה לא היה קיים כלל (וציין שם לפרק כג סע' מד [עיין לקמן אות ו]. אמנם אכן מובא כך בשם הגרשז"א בשולחן שלמה סי' שמ הע' לה).

ד. משחק שעשוי להרוויח או להפסיד: שם סע' לג כתב ש"אסור לשחק בשבת כל משחק שעשויים להרוויח או להפסיד בו", כשבמהדורה הקודמת כתב (סע' לב): "טוב להימנע"; והחילוק ברור (ועיין שולחן שלמה סי' שלח הע' ח).

ה. תליית תמונה על מסמר: פרק כג סע' מד (ובמהדורה הקודמת סע' טל): "מותר לתלות תמונה על מסמר התקוע מבעוד יום", ובמהדורה האחרונה נוסף: "אך יש דעות שלפיהן יש מקום להחמיר". ועי' בהע' קמא במהדורה הקודמת שגם לפי החזו"א (כלומר ה'דעות' הנ"ל) יש לומר דשרי, כיוון שתולה את התמונה כך שיהיה נוח להסירה.

ו. הצמדת מגנט למקרר: שם סוף סע' מו במהדורה החדשה אוסר להצמיד מגנט למקרר לזמן ממושך; במהדורה הקודמת נראה שהתיר (עיי"ש הע' קמא), וכאן ואפילו לא ציין  לדעה הראשונה (המתירה) כפי שהביאה בסע' מד (ויש גם להעיר שהחזו"א אסר משום בונה ולא משום תופר כמו שנראה מלשון השש"כ, וצ"ע).

ז. מעלית שבת: שם סע' נח מתיר בשתי המהדורות לכל הדעות לעלות במעלית שבת, אך במהדורה האחרונה הוסיף: "ויש ישראל קדושים שאינם משתמשים כלל במעלית אוטומטית (מעלית שבת), הגם שמצד הדין אין לחשוש לאיסור, אלא מפני שהם חוששים וחרדים לקדושת השבת, ואשרי חלקם". ועיין בספר מאורי אש השלם (סוף חלק ב, מילואים בעניין מעלית שבת) שאמר הגרשז"א זצ"ל לבנו יבלחטו"א הגרא"ד אויערבך שליט"א שאם מותר להשתמש במעלית שבת חייבים לפרסם את הדברים, משום שהמון העם לא יעצרו עצמם מלהשתמש במעלית בשבת, ובאם יסברו שיש בכך צד של חילול שבת שהם עוברים עליו - יבואו ח"ו מתוך כך לעשות איסורים נוספים בשבת.

 

אני מניח שגם בשאר הספר יימצאו תופעות דומות. כמובן שאיני מביע כאן כלל את דעתי לענין הלכה.

בברכת 'משוך נועם יראתך לעם מבקשי רצונך, קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך, פתח להם נועם ורצון לפתוח שערי רצונך'.

חנניה רכל