המעין -
חזרה למאמרי המעין בתחילת פרשת ואתחנן כתוב בפירושו של ראב"ע כך:
(כג) ואתחנן. הטעם וכבר התחננתי, כי כאשר הזכיר יהושע (ו)אמר צויתיו בעבור כי אינני עובר עמכם, כי התחננתי לה' לעבור עמכם, בעבור כי לגדולת ה' אין חקר, וחדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג, כג).
(כד) אתה החלות, אמר חכם מהחכמים: אתה החלות להראות את עבדך את גדלך, בשמים ובארץ במעשים שנוהג העולם בם...
כך מופיעים הדברים בחומש 'תורת חיים' שבהוצאת מוסד הרב קוק בעריכת הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן (כמו גם בחומשים אחרים), ונוספה הערה מאת אשר וייזר בסופו של הביאור לפסוק כג: "חשב אולי יתחדש גם דבר, ויותר לו להיכנס לארץ הטובה". לפי זה כוונת ראב"ע במילים "בעבור כי לגדולת ה'... " היא טעם לתחינתו של משה. אמנם לא התבאר מה הקשר בין גדולת ה' שאין לה חקר לבין האפשרות שיתחדש דבר בעניינו של משה באפשרות כניסתו לארץ; ודברי ראב"ע נראים סתומים.
* * *
בדיקת חמישה כתבי יד של ביאור ראב"ע לתורה מלמדת שהנוסח הנ"ל משובש לפחות בשני עניינים עיקריים: א. הנוסח הנכון הוא "אמר חכם החכמים" ולא אמר חכם מהחכמים; ב. אין דיבור-מתחיל "אתה החלות" לפני "אמר חכם החכמים". נוסף על כך, מתועד בחלק מכתבי היד שאין הפסקה כלל בין "חדשים לבקרים רבה אמונתו" לבין "אמר חכם החכמים". מסתבר שאי הבנת דברי ראב"ע היא שהולידה הן את הנוסח המשובש "חכם מהחכמים", הן את תוספת דיבור המתחיל "אתה החלות" לפני כן, והן את החלוקה השגויה לפסוקים.
כך גם מצוטטים דברי ראב"ע בפירושו של ר"ש צרצה 'מקור חיים' (מנטואה שי"ט): "כתב ן' עזרא בעבור כי לגדולת השם אין חקר וחדשים לבקרים רבה אמונתו אמר חכם החכמים אתה החלות".
ונראה ש"חכם החכמים" הוא כינוי למשה רבינו. כוונת ראב"ע לבאר מדוע נקט משה את המלים "אתה החלות", ואומר ראב"ע שמשה רבינו אמר שכל מה שזכה לראות ולדעת עד שנת הארבעים הוא בבחינת התחלה בלבד, כיון שלגדולת ה' אין חקר וחדשים לבקרים רבה אמונתו.
שימוש בכינוי "חכם החכמים" ביחס למשה רבינו מופיע פעם נוספת בדברי ראב"ע ובהקשר זה של הפסוק "אתה החלות" (ולא ראיתי מי שציין לכך); כך כתב ראב"ע בביאורו הקצר לשמות כג, כ במהלך ויכוחו עם רס"ג באשר לשאלה מי למעלה ממי, מלאכים או בני אדם:
ואני אומר, אל יתגאה ילוד אשה שיחשוב כי השיגה ידו בחכמתו אל מדרגה גבוה... ואם בעבור דעת התורות והמצוות, אין חכם שיבינם עד שידע למה יתענה בעשור וחלקי הקרבנות. והעד, שאמר משה לדור המדבר אחר שאמר והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו ארבעים שנה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת' (דברים כט, ג). והנה גם הוא אמר בשנת מותו, שהיה נביא הנביאים וחכם החכמים, 'ה' אלהים אתה החילות להראות את עבדך' (שם ג, כד), והנה יעיד כי עתה יחל לדעת, כי מי יודע מחשבות ה', כי הם עמוקות ונשגבו מכל הנבראים.
דברים אלו בדיוק כתב ראב"ע גם בביאורו הארוך לספר שמות (לא, יח), שם התייחס לתמיהתם של "ריקי מוח" – "מה עשה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה"? ראב"ע מטעים שם ש"אם יעמוד שם עם השם כמספר הזה וכפל כפלו שנים, לא יוכל לדעת חלק מאלף ממעשה השם ודרכיו וסוד כל המצות שצוהו". בסוף דבריו שם הוא מוכיח זאת מדברי משה בשנת הארבעים "אתה החלות":
והנה משה שהתנבא ארבעים שנה במדבר, ועמד בסודות רבות שגלה לו השם בהר סיני, והוא אמר לפני מותו: אתה החלות להראות את עבדך את גדלך (דבר' ג, כד). והנה עתה החל והראה לו גדולת השם. וזהו אמת, כי לגדולתו אין חקר (תה' קמה, ג).
גם בפירושו זה הוא מבאר את "אתה החלות" באותו אופן, וגם כאן הוא משתמש בלשון המשורר בתהלים "כי לגדולתו אין חקר".
זאת ועוד, הבנה נכונה זו של דברי ראב"ע מבהירה דברי ראשונים אחרים שציטטו את דבריו. כך כתב הר"ן בדרשותיו ביחס לתחילת פרשת ואתחנן (הדרוש התשיעי):
ר' אברהם ן' עזרא נדחק ואמר: שמפני שאין קץ לנפלאות ה' יתברך אמר משה שכל מה שראה עד עכשיו לא היה כי אם התחלה לבד, ולפיכך אמר: "אתה החילות".
ברור לחלוטין שכוונתו לדברי ראב"ע בתחילת פרשת ואתחנן, ושהוא הבינם כמבואר לעיל. וכ"כ גם ר"י אברבנאל בביאורו לפרשת ואתחנן: "והראב"ע פירש אתה החלות לכל הנסים והנפלאות שראה משה כי הם כדמות התחלה מועטת בערכו יתברך".
אם כנים הדברים עד כה, מתגלה לנו מקורם של דברי הרלב"ג בביאורו לתורה, שכתב כדברים האלו בסתם בתחילת פרשת ואתחנן:
אתה החלות להראות את עבדך וגו' – אמר 'החלות' להעיר כי מה שהשיג מזה הוא שעור מעטי ביחס אל גודל ה' יתעלה ועוצם ידו, וכאלו הוא התחלה לבד לראיית אלו הדברים שזכר, כי יותר ויותר לאין שיעור יוכל ה' יתעלה לעשות מהנפלאות.
נראה שגם כאן כבמקומות רבים אחרים פירושו של ראב"ע שימש מקור לדברי רלב"ג.
דוגמה זו לא על עצמה בלבד יצאה ללמד; הבנה נכונה של דברי רבותינו הראשונים תלויה פעמים רבות בקביעת הנוסח הנכון של דבריהם, וזו זוקקת בראש ובראשונה עיון בכתבי היד שבדרך כלל פתוחים כיום לכל, ב"ה.
ובענייננו, בעקבות העיון בכתבי יד זכינו להבין נכונה את דברי ראב"ע, וכמו כן עלה בידינו להבין כראוי את דבריהם של שלושה ראשונים נוספים שהלכו בעקבותיו: רלב"ג, ר"ן ור"י אברבנאל.
|