תרומות על הבאר
(13 אפריל 2021) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

השלמות ותיקונים ע"פ כתה"י המקורי לדרשת הרב קוק זצ"ל על הדגל

 

השלמות ותיקונים ע"פ כתה"י המקורי לדרשת הרב קוק זצ"ל על הדגל

בעקבות פרסום דרשת הרב קוק על חשיבות הדגל הישראלי ב"המעין"[1], מצא עבורי ידידי הרב זאב נוימן את הנוסח המקורי של הדרשה כתוב בכתי"ק של הרב זצ"ל, ממנו הודפסה הדרשה במכונת כתיבה. ב"ה כמעט כל השערותינו בנוגע להשלמת המילים החתוכות או המטושטשות אושרו, אך בכל זאת נותר להשלים כמה פרטים ולתקן כמה טעויות ע"פ כתה"י.

העמוד הראשון של דרשת הדגל בכתי"ק של הרב קוק 

א. קיימים בנוסח המוקלד כמה תיקוני לשון בשונה מהנוסח שבכתה"י, וכמה שינויים בחלוקה לפסקאות; אלו נעשו בוודאי באישורו וידיעתו של הרב או אולי אף על ידי הרב עצמו, ולא מניתים כאן.

ב. בכתה"י אין תאריך (בטופס המכתב קיים כיתוב מודפס 'תרפ"_' שלא הושלם). במקביל התברר שהשנה 'תרפ"ה' הרשומה בכתב-יד בראש הנוסח שבמכונת כתיבה הוספה רק בשנים האחרונות, כהשערה, על ידי מי שהעותק המודפס היה בידו. לי נראה שהדרשה נכתבה בכסלו תרפ"ו, סמוך לטקס שנערך בל' כסלו לרגל הפקדת דגל הגדודים העבריים בביהכ"נ 'החורבה' שבו נישאה הדרשה[2].

ג. שיערנו בהערות 58, 70, ו-73 על פי השגיאות והתיקונים שבנוסח המוקלד שהרב הכתיב את הדרשה למקליד, שטעה פעמים רבות מחמת לחץ ההכתבה. עם גילוי כתה"י מתברר שהמקליד העתיק את הנוסח מכתה"י, והטעויות נובעות כנראה פשוט מהעתקה רשלנית.

ד. בטקסט ליד הערה 63 אכן כתוב בכתה"י "המפותחת בצורה נאצלה" כפי ששיער ידידי הר"נ גוטל (וכפי שהניח גם הרצ"י טאו בשיעור שהעביר בנושא בישיבת 'הר המור'), ולא "נאלצה" כפי שמופיע במודפס; ויש לתקן את הערות 57 ו-63 בהתאם.

ה. ליד הערה 64 צ"ל "הרגש האציל", ולא "האצילי" כפי ששיערנו.

ו. הערה 67 - הרב כתב בכתה"י לאורך הדרשה "אלהים" ו"אלהינו", והמדפיס שינה וכתב לפעמים "אלדים" ולפעמים "אלקינו".

ז. ליד הערה 68 צ"ל "עשויים דגלים דגלים" (פעמיים), ולא כבמודפס.

ח. בשורה ה-16 בעמ' 66 הושמט חלק חשוב מהמשפט על ידי המדפיס בטעות 'הדומות' (דילוג בין שתי מילים זהות תוך כדי הדפסה). וכך צ"ל (התוספת מכתה"י הודגשה; שינוי הנוסח גרם גם לשינוי בפיסוק):

ולעומת זה ידענו גם כן שסוף כל סוף רוח ד' אחד הולך ומרחף על האחוה האנושית, וכל העמים הרבים וכל הגזעים השונים הינם באמת כולם אוצרות שונים של גווני חיים שונים, שמכולם יחד תתפאר ההרמוניה הנפלאה של עושר החיים הגדולים אשר ברא יוצר האדם בצלמו הגדול והנערץ.

ט. ליד הערה 76 צ"ל "גנוז" (ולא "נגנז").

י. בעמ' 67, בשורה 7 צ"ל "ולתורתו הקדושה", ולא "ולתורתנו" כפי ששיערנו.

יא. שם בשורה 20 צ"ל "בשביל המטרות הקדושות האצורות" ("האצור" הוא טעות המדפיס).

יב. בנוגע להסתייגותו של הגר"מ פיינשטיין מהנפת דגלים בבית הכנסת (עיי"ש עמ' 62 הערה 44), סיפר לי ר' אהרן פריימן נ"י' בנו של שמש ביהכ"נ ה"חורבה"[3], שאת דגל הגדוד העברי (שׁכונה "דער הייליגער פאן" = הדגל הקדוש) שמרו בתוך אולם בית הכנסת משמאל לכניסה, בתוך ארון נעול צר וגבוה (3X0.4 מ' בערך) מעץ מהודר שעמד ע"ג ספסל קטן. הוא עצמו מעולם לא ראה שהניפו את הדגל, אך הוא זוכר שהתייחסו אליו ביראת כבוד. לעומת זאת, בירור נוסף העלה שבביהכ"נ "אלט-נוי-שול" שבפראג מונף עד היום בצורה בולטת ביותר מימין הבימה הדגל האדום הענקי עם סמל המגן דוד, שקבלו היהודים בשנת ת"ח כאות הערכה על השתתפותם בהגנת העיר מפני השוודים (עי' בהע' הנ"ל, וראה בצילומים המצורפים, אחד ישן ואחד חדש; אפשר לראות על הדגל את הכובע השוודי שבסמליות-בולטת "נבלע" בתוך המגן דוד).

 

ארי יצחק שבט



[1] ארי יצחק שבט, "דרשת הרב קוק זצ"ל על חשיבות הדגל הישראלי", המעין מט, ג (ניסן תשס"ט) עמ' 55-68. צילום הדרשה המודפסת נמצאת במרכז התיעודי של בית הרב, תיק א/ט/429.

[2] תודתי לר"ז נוימן על ההערה. על פי זה ראוי לשנות מה שכתבנו בהערות 2, 12, 19, ו-36 בהתאם. הדרשה המוקלדת תויקה בלשכת הרב בו' בטבת (על פי המספור הסדרתי של המסמך - מס' 345). יש לציין שהמספור, וכנראה גם תיוק המסמכים, נעשו בלשכת הרב באיחור-יחסי למה שמקובל היום, ונראה שהלשכה לא הצטיינה במיוחד בסדר ובמקצועיות. יתכן ויש בכך הסבר (ואף לימוד זכות!) על תמיהות מסוימות שהתעוררו בזמנו, כמו למשל היעדר תגובה מלשכת הרב על כמה וכמה אגרות של הגרח"ע גרודזינסקי, דבר שהפליא את הגרח"ע, עי' אגרות לראי"ה עמ' תנה, תנז, תנט, תסד–תסה (ניתן לצרף לעובדה זו גם את ההקלדה הרשלנית מכתה"י כפי שמוכח להלן בסמוך, וגם את האנגלית המשובשת בה תורגמו לעיתים מסמכים רשמיים שיצאו מלשכת הרב, עיין למשל באגרת כזו שפרסמתי במאמרי "תעודות חדשות בענין גישת הרב קוק להקמת האוניברסיטה העברית", המעין מז, ד [תמוז תשס"ז] עמ' 13-24, ובמיוחד בהערה 5).

[3]  יליד תרצ"ב. את הראיון ערכתי עמו בה' במרחשון תש"ע.