המעין -

חזרה למאמרי המעין

עוד בענין כבוד ספרים

עוד בענין כבוד ספרים

במדור 'נתקבלו במערכת' בגל' הקודם (עמ' 114) נשאר העורך בתמיהה על מי שפסק שגם מסַדֵר הספרים בבית המדרש צריך להקפיד שלא להניח גמרא על חומש וכד', שהרי זהו 'ביזוי' ספרים אפילו לצורך סידורם הזריז. בענין זה יש לצרף את החידוש שהעלה הגאון בעל ערוך השלחן ופסק הלכה למעשה (יו"ד סי' רפג סעיף ו, וכן סי' רפב סעיף כב; ועי' גם או"ח סי' קנג סעיף ו), שכל סוגיית קדושת הספרים זה לעומת זה (תורה, נביאים וכתובים) נוגעת רק לגבי מגילות קלף ולא לגבי ספרים מודפסים, ולכן אין קפידא באופן הנחת ספרים מודפסים אחד על השני, ואפשר להניח אפילו ספרי תושב"ע על חמישה חומשי תורה (וכל שכן שאין קפידא להניח משנה ברורה על תלמוד בבלי וכדומה): "...זהו כשנכתבו לשם קדושת ס"ת על הקלף כדין. אבל סתם ספרים כשלנו, וכל שכן בספרים הנדפסים, אין בהם פרטי קדושות, אלא כולם קדושתם שוה, וגם לעניין הנחה זה על זה אין בהם מעלה זה על זה... ואין חילוק בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ" (ואגב, כך הוא קובע שלדעתו רוב ההלכות בנושא זה, כמו שלא לכתוב את התורה מגילות מגילות [יו"ד סי' רפג סעיף יא], נוגעות רק לגבי כתיבת-יד כנ"ל, ולא לגבי ספרי דפוס).

ואדאתינן להכי אציין גם מה שהעלה אמו"ר שליט"א ([הרב יהודה הרצל הנקין] שו"ת בני בנים ח"א עמ' רט), שמה שהעולם סבורים שיש איסור בהנחת ספר מודפס על השולחן כשהוא 'הפוך', היינו כשפני כריכתו למטה וגב הכריכה למעלה, ונתלים ברמ"א יו"ד סי' רפב סעיף ה שכתב "אסור להפוך אותם על פניהם, וכשמצאן כן צריך להפכן", זוהי הבנה מוטעית, כי המעיין שם ובסי' רעז ובגמ' עירובין צח, א יראה שהדברים נאמרו לגבי יריעה הכתובה על צד אחד שאין להניחה ופני הכתב למטה, אבל בגליונות המודפסים משני צדדים ממ"נ צד אחד למטה; ולפי זה העלה אמו"ר שליט"א שהקפידא כיום היא שלא להניח ספר פתוח ופניו למטה (כלומר שהדפים נוגעים בשולחן והכריכה באוויר; וכן אין להניח ספר על המדף כשראש שדרתו למטה ו'רגליו' למעלה, עיי"ש), והוכיח כן מהרד"ק שהובא שם בשיורי ברכה - והנה דווקא בהנחת ספר פתוח ופניו למטה אנו מוצאים רבים שאינם נזהרים! ועוד תהה, לסבורים כנ"ל, לכאורה כשהם קוראים בעמודים האחרונים של הספר כשהוא מונח על השולחן יש בזה לפי שיטתם איסור, שהרי רובו של הספר מונח 'הפוך' על פניו - ומה אכפת לי שגב הכריכה ועוד כמה עמודים בסוף מונחים 'ישר'? אלא ודאי שכל זה אינו מן העניין כלל, ודוק. וכתב שם אמו"ר שליט"א שהוא העלה דבריו אלה לפני מורו זקנו הגרי"א הענקין זצ"ל, והסכים להם, ורק הוסיף שמ"מ מה שהעולם מחזיקים בו איסור אין להקל בו בפניהם, דלא אתי לזלזולי (עי' פסחים נא, א).

איתם הנקין