ישיבת שעלבים

(22 נובמבר 2024)

קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

הערה בענין תולדות 'מדרשית נעם' פרדס-חנה

תגובות והערות

הערה בענין תולדות 'מדרשית נעם' פרדס-חנה*

במאמרו של הרב עמיטל על סבו הרב מלצר זצ"ל נפלו לצערנו כמה טעויות בנוגע לתולדות מדרשית 'נעם' פרדס חנה[1]. העובדות הן שלפני כשבעים שנה רק מעטים מבוגרי התיכונים הדתיים המשיכו את דרך החינוך הדתי; עוד בהיותו תלמיד תיכון חשב ישראל קוז'ניצקי (סדן) ז"ל על פתרונות לבעיה זו, ועלה במוחו הרעיון להקים מוסד תיכוני שיעניק חינוך ישיבתי, מוסד שעדיין לא היה קיים אז, ושהוא ובני דורו בזרם ה'מזרחי' לא זכו לו. סדן חשב שכדי להגשים את חזון המדרשיה צריך קודם להקים תנועת נוער שבה יינתן חינוך תורני לא-פורמלי ובה יתקיימו פעולות להפצת חזון המדרשיה, ותנועה זו תקים את המוסד החדש וחניכיה ילמדו בו. עם חברו מיכאל ליברמן (צור) ז"ל הוא הקים בברכת הרב מאיר בר-אילן נשיא המזרחי את תנועת "נוער המזרחי" (נע"ם), ופעל בה רבות להגשמת רעיון המוסד החדש; בין השאר דיבר על חזון המדרשיה בפורומים שונים, וכתב מאמרים על כך ב'חזון', בטאון 'נוער המזרחי' אותו ערך[2]. הוא אף תיכנן את המטרות, את סדר היום ואת תוכניות הלימודים של המוסד אותו חזה, ותר אחרי אפשרויות למימון הקמת מוסד כזה. סדן רצה להקים את המדרשיה הרחק משאונה של העיר הגדולה. בפרדס-חנה התקיים סמינריון של "נוער המזרחי"; המקום מצא חן בעיני חברי התנועה ובעיני סדן, והם החליטו להקים שם את מדרשית נע"ם. באותו סמינריון פגשו ישראל וחברי נוער המזרחי לראשונה [!] את הרב צבי יהודה מלצר, רבה של פרדס-חנה ומייסדה וראשה של ישיבת קלצק שפעלה במקום, והרב הרשים את סדן באישיותו הנעימה. כיוון שנודע לסדן שהרב מלצר הוא גיסו של הרב אהרן קוטלר זצ"ל מארה"ב שביקר אז בארץ, שסייע רבות להקמת ישיבות ומוסדות חינוך דתיים, סיפר סדן לרב מלצר על תוכניותיו ופעולותיו להקמת מדרשית נע"ם, וביקש ממנו שיסדר לו פגישה עם הרב קוטלר; הוא קיווה לקבל מהרב קוטלר תמיכה כספית שתאפשר את פתיחת הלימודים במדרשיה. הרב קוטלר אכן התרשם מתוכניותיו ופעולותיו של סדן (לדבריו הוא חזה שהמדרשיה תהווה גשר בין נוער ה'מזרחי' לבין עולם הישיבות), והסכים להקציב סכום נכבד לשנה הראשונה לפעולתה; אך הרב קוטלר היתנה שגיסו הרב מלצר יהיה חבר בהנהלת המדרשיה, ושהיא תהיה בבעלות משפטית משותפת של 'נוער המזרחי' וישיבת קלצק. בעקבות הדברים האלו נחתם ההסכם להקמת מדרשית נעם שהוזכר במאמרו של הרב עמיטל, הסכם אותו כתב וניסח ישראל סדן, ועליו חתם גם הרב מלצר בשם ישיבת קלצק. בשנת תש"ה ביקש סדן מהרב יהושע יגל לשמש כראש הישיבה של מדרשית נעם, כיוון שהכיר אותו מתל-אביב כמורה מצליח ותלמיד חכם בעל מרץ ורצון להפיץ תורה בחוגי הנוער, והוא שימש בתפקידו כידוע שנים רבות; אולם ישראל סדן ע"ה הוא האיש שהגה את רעיון מדרשית נעם – הישיבה התיכונית הראשונה, תיכנן את סדר היום במוסד, קבע את תוכניות הלימודים וכו'. כל חייו היו קודש להגשמת חזונו, לו מסר את כל כוחותיו וכשרונותיו. תנצב"ה.

חנה שטרן[3]

* תגובה למאמרו של הרב יואל עמיטל "סבי הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל", "המעין" תמוז תשס"ט [מט, ד] עמ' 64-71.

[1] ב"ה עדיין נמצאים עמנו אנשים שהיו באותה תקופה, חוו אותה ויודעים היטב את תולדותיה, ביניהם הגב' חנה סדן, אלמנתו של ישראל סדן ז"ל, שליוותה את כל פועלו מהימים הראשונים של ארגון "נוער המזרחי", חזון המדרשיה, הקמת המוסד וניהולו במשך יובל שנים, וכן חבריו של סדן מביה"ס התיכון ומארגון 'נוער המזרחי'.

[2] חלק מן המאמרים קובצו בספר "נזר ישראל" שערך ד"ר יצחק אלפסי ויצא לאור בשנת תשנ"ז, שנה אחרי פטירת סדן.

[3] לשעבר חברת הנהגת 'נוער המזרחי' וסגנית מנכ"ל מוסדות מדרשית נעם. [בלא לסתור כלל את דברי התגובה של הגב' שטרן - רציתי להעיר שבספר 'נזר ישראל' הנ"ל במאמר 'תולדות מדרשית נעם' מאת פרופ' מרדכי בר לב ז"ל (עמ' 287 ואילך) מוזכרים הקשרים ההדוקים בין ישראל סדן לרב מלצר, שהביאו אותם לעבד יחד את התוכנית להקמת המפעל החינוכי המשותף (כן מצויין שם שבשנת תש"ז, שנתיים אחרי הקמת המדרשיה, כשעברו הרב מלצר וישיבתו לרחובות, הסתיימה השותפות המעשית של ישיבת קלצק וראשה בניהול המוסד, אם כי הרב מלצר נותר בו חבר הנהלה בכיר). ישראל סדן עצמו ב'ניב המדרשיה' תשכ"ג כתב (שם עמ' 381): 'מבית הכנסת של פרדס חנה, מגרעין ישיבת קלצק שעל ידו, עלתה והתפתחה המדרשיה. הרבה תרמו ראשוניה, ובראשם ידידינו יו"ר מועצת הנהלתנו הרה"ג ר' צ"י מלצר ז"ל. שיתוף הפעולה עם ישיבת קלצק בפרדס חנה יהווה פרק חשוב בתולדות המדרשיה, וציון דרך להליכותיה בקודש'. כאמור - אין בדברים אלו שום סתירה לכך שההוגה, היוזם, המייסד, ועמוד התווך של מדרשית נעם עד יומו האחרון היה ישראל סדן ז"ל, וזכויותיו הרבות שמורות לו. הערת העורך י"ק].