תרומות על הבאר
(27 נובמבר 2021) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

'נכריכטן-בלאט' (Nachrichten-Blatt): ידיעון שנשכח

ד"ר מיכאל ריגלר

'נכריכטן-בלאט' (Nachrichten-Blatt): ידיעון שנשכח*

שנים ספורות לאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלו התארגנויות של תנועות נוער יהודיות בריכוזי היהודים ביבשת אירופה. ההתארגנויות היהודיות הושפעו מהתעוררותן של תנועות נוער בקרב האוכלוסיות בארצות השונות, אך התנועות היהודיות נשאו כמובן אופי אחר.

מקובל לראות את שנת תרע"ט כשנת יסודה של תנועת "עזרא" בגרמניה[1], בהסתמך על העובדה שבשנה זו התקיימה בעיר הלברשטט ועידת היסוד של התנועה[2]. במשך השנים הראשונות לפעילותה נפתחו סניפים של התנועה כמעט בכל מקום בגרמניה בו היה ריכוז של יהודים אורתודוקסים, שחינכו על פי תורתו של הרש"ר הירש זצ"ל "תורה עם דרך ארץ". אחת הדרכים לגבש את חברי התנועה היתה פרסומם של דפי-קשר תקופתיים שהופצו בקרב חברי התנועה. ביטאון תנועות הנוער היהודיות באזור בוואריה שבגרמניה במשך שנים רבות נקרא Nachrichten-Blatt (='דף חדשות', ידיעון). מעניינת העובדה, שבמספר מחקרים שנכתבו בארץ על אודות תנועות הנוער היהודיות בכלל, ועל תנועת "עזרא" בפרט, לא נזכר עיתון זה כלל[3]; המחקרים הללו גדושים במידע ומקורות, אולם בביבליוגרפיה המצורפת אליהן (הכוללת גם רשימות של כתבי-עת, עיתונים ופרסומים תקופתיים אחרים) אין לו זכר[4], וזכרו נעלם גם מעיניהם של רושמי תולדות העיתונות היהודית, פרט לאחד[5]; על פיו כתב-העת הופיע בין השנים תרפ"ג-תרצ"ג (1933-1923). מ"מ העורך היה פליקס גלרנטר מנירנברג (הוא גם פירסם מאמר חשוב על יהודי עיר זו). העיתון כתוב בלשון הגרמנית, אך בחלק מהגיליונות משולבים גם דברי תורה, חידות וכד' בעברית. בחלק מהגיליונות משולבות מודעות פרסומת וידיעות כלליות עבור בני הקהילות, כפי שנפרט להלן. חלק מהעלונים מסוג זה הופץ בתשלום כדי לממן את הוצאתם לאור, וכך גם ידיעון זה שאנו דנים בו; נראה שהמימון היווה גם כעין מס חבר שהוטל על כל חבר בתנועה.

לאחרונה נודע לי על מספר גליונות מכתב עת זה ששרדו[6]. האוסף מחזיק את הגיליונות הבאים: שנה ראשונה תרפ"ג (1923), גיליון מיוחד לפורים כתוב במכונת כתיבה. שנה שניה תרפ"ד (1924), גיליונות מס' 2 מחודש תשרי, מס' 4 מחודש ניסן, מס' 5 מחודש אייר, מס' 7 מחודש תמוז, מס' 8 מחודש אב, מס' 9 לחודש אלול (רק דף השער). שנה שלישית תרפ"ה (1925), מס' 1 לחודש תשרי, מס' <11?> לחודש חשון. שנה רביעית תרפ"ה (1925), מס' 1 לחודש טבת, מס' 2 לחודש שבט, מס' 3 לחודש אדר, מס' 4 לחודש ניסן, מס' 5 לחודש אייר, מס' 7 לחודש תמוז. שנה שישית תרפ"ח (1928), מס' 12 לחודש שבט. שנה עשירית תרצ"ב (1932), מס' 10 לחודש תשרי. בסך הכל נשמרו באוסף המצוי בידינו שבע עשרה גיליונות, שמצבם גרוע למדי. חלק מהגיליונות מחזיקים 12-10 עמ'. הגיליון הראשון קטן משאר הגיליונות, 23X17 ס"מ, ואילו שאר הגיליונות גודלם 36X24 ס"מ, כולם נושאים את הכותרת Nachrichten-Blat, וכן נוספה כותרת משנה: Herausgegeben von der Leitung des Verbandes gesetzestreuer juedischer Jugendvereine Bayerns, Sitz NUERENBERG-FUERTH. שרידי כתב-העת הללו הם בני שמונים שנה ומעלה, וההחזקה המרושלת (בשגגה) פגעה בהם קשות - חלקם נרטבו, אחדים היו מקופלים ונקרעו במקומות שונים, וחלק מהדפים הודבקו באופן שהרע את מצב הנייר. אם מצויים גיליונות נוספים בידיים פרטיות ראוי להשלים את האוסף.

כאמור, הגיליון הראשון מוקדש כולו לפורים, והוא כולל הרבה חומר הומוריסטי. בעמ' 3 מופיעה "פינת דינים" Deorajsso [=דאורייתא] שנכתבה בידי Dr. A. M. 0rez. בגיליון זה מפורטות הקהילות היהודיות בהן התקיימו תנועות נוער שאליהן נשלחו הגליונות:FUERTH, UFFENHEIM, BEROLZHEIM, ANSBACH, REGENSBURG, WUERZBURG, TREUCHTLINGEN, SCHWEINFURT, NUERNBERG. גיליון תשרי תרפ"ד מוקדש לחגי חודש תשרי, ומדור ההלכה נכתב בידי הרב ד"ר קליין מנירנברג[7]. הגיליון לחודש ניסן אף הוא הופק במכונת כתיבה, ועניינו המרכזי הוא חג הפסח. מאמר הפתיחה נכתב בידי הרב ד"ר בראדר (Brader), מאמר העוסק בהולדת עם ישראל (עם צאת עם ישראל ממצרים) נכתב בידי מקס Gutmann, ומאמר העוסק בפעילות של תנועות הנוער נכתב בידי Gustav Muenz מנירנברג[8]. לעתים שולבו מאמרים אקטואליים, כך היא רשימתו של יעקב Kohn העוסק בבחירות הכלליות בבאווריה באותה שנה[9]. בגליון זה צורפו דינים לפסח ללא חתימת המחבר. חותמות את הגיליון ידיעות מהסניפים השונים: Windsheim, Ansbach, Adelsdorf, Straubing, Sugenheim, Nuernberg. .

הגיליון לחודש אייר מדרך הטבע מוקדש לתקופת ספירת העומר. מיוחדת לגיליון זה רשימתו של מ' קלוגמן הנושאת את הכותרת "ארץ ישראל ואנחנו", העוסקת ביחסה של אגודת ישראל לבניינה של א"י. לגיליון זה צורפה לראשונה גם כתבה בעברית עבור "מחלקה עברית לבני הנעורים", הכוללת משל ממשלי המגיד מדובנא. נוספו פה כמה פרסומות, בהן של בית המסחר לספרים של J. Bulka בנירנברג, וכן של מר שמעון כהן בעל בית מסחר ליינות מאותו מקום, שמודיע שיש ברשותו Palaestina-Weine, היינו יינות מארץ ישראל.

הגיליון לחודש תמוז כולל בין השאר דיווח על פעילותה של אגודת ישראל בא"י: פתיחת בי"ס לבנות בעיר העתיקה בירושלים, וכן כיתות לימוד לבנות מחוץ לעיר העתיקה, ייסוד "תלמוד תורה" בפתח תקוה, שני בתי ספר לילדי עדות המזרח Sefardische Schule ביישוב "בני ציון", פתיחת "חדר" בגבעת שאול - ירושלים, וכן "חדר" עבור ילדי תימן. במיוחד מעניינת הידיעה הבאה: נאספו כספים כדי לחלקם לחקלאים "שומרי שמיטה" בארץ ישראל, כדי שלא תשתכח מצוות השמיטה בעם ישראל.

גיליון תשרי תרפ"ה מוקדש לימים הנוראים, כולל ברכות לשנה החדשה לחשובי הקהילות. ב"פינת ארץ ישראל" מופנית קריאה לבני הנוער להרים תרומה כספית בכל ראש חודש עבור בניין א"י. גיליון חשון מתייחד בתיאור מסעו של יעקב בראודה מפירט ((Fuerth לארץ ישראל. מסעו החל בקנטרה של מצרים, משם ברכבת הישר לתל אביב (היו זמנים כאלה!). הוא מתאר את תל אביב הנבנית, בתים חד קומתיים וכד'. מה שמפעים אותו, שבכל מקום הוא מוצא רק יהודים - בבניין, בסלילת כבישים, בהקמת עמודי חשמל ועוד. בירושלים הוא מתפלל בבית הכנסת של הרב חיים זוננפלד, משם הוא ממשיך לחברון, בה הוא שותף לחוויה המצערת שבמערת המכפלה מותר ליהודים לעלות רק עד למדרגה השביעית.

בגיליונות אחדים הובאו סקירות על הקהילות הוותיקות בבאווריה. כך בגיליון לחודש תמוז תרפ"ה מתוארים בידי הרב ד"ר ויינברג מנוימרקט[10] תולדותיה של קהילה קטנה בעיירה Toging שהתקיימה עד ראשית המאה הי"ז; במקום נותרו בית כנסת ובית קברות. בגיליון תשרי לשנת תרצ"ב מוקדש מקום לדמותו של הרב יוסף צבי דושינסקי, שהנהיג את העדה החרדית בירושלים לאחר פטירתו של הרב חיים זוננפלד.

הבאנו כאן מקצת תוכנם של הגיליונות המצויים באוסף. מעניין שדוקא בגיליונות האחרונים נעלמים החלקים העבריים, לעומת זאת מוצאים רשימות העוסקות באקטואליה מקומית וכלל ארצית. בכל גיליון מצויה פינה העוסקת בפעילות של קבוצות הנוער במקומות השונים, כגון: הרצאות וכינוסים שהתקיימו בחגים, אורחים שביקרו בסניפים וכד'. בגיליונות שפע של פרסומות של בתי מסחר שונים, חלקם פונים ישירות אל בני הנעורים, וכן הזמנות לבר מצוה, מועדי תפילה בבתי הכנסת, ועוד. העיתון נושא אופי חרדי-חינוכי, ורוב הכותבים בו (חלקם אנונימיים) הם רבנים. בכל גיליון ניתן לקרוא מאמר שתוכנו חיזוק הדת והאמונה בקב"ה, ופנייה לנוער להמשיך את דרך אבותיהם. המטרה החינוכית-מוסרית המוגדרת כ"תורה עם דרך ארץ" מודגשת ברשימות העיוניות המלוות את כל הגיליונות, והרי לשם כך נוסד הידיעון.

לסיכום, הצגנו כאן תיאור כללי של עיתון תנועות הנוער היהודיות בבאווריה. עיתון זה נעלם מעיניהם של כמה חוקרים שעסקו בתנועות הנוער היהודיות בגרמניה בכלל ובתנועת "עזרא" בפרט, והידיעה עליו היתה מוסיפה בוודאי נופך למחקריהם. בגיליונות השונים נכללו עשרות שמות של אישים, כותבי מאמרים, מרצים, אורחים וסתם "עמך" שהיו להם קשר לתנועות הנוער, וכן רשימת הקהילות היהודיות בהן פעלה תנועת הנוער 'עזרא', רשימה המשתנה מפעם לפעם. גילוי הגיליונות מציב יד ושם למפעל חלוצי זה של החזקת והפצת עיתון נוער יהודי בשנות השלווה-היחסית בגרמניה שלפני התקופה הנאצית.

 



* מוקדש לזכרו של פרופ' מרדכי ברויאר ע"ה, מייסד 'המעין' וממייסדי סניף "עזרא" בירושלים, לרגל מלאת שנתיים לפטירתו בי"ב סיון תשס"ז. תנצב"ה.

[1] . שמואל שנלר, "תנועת הנוער החרדית "עזרא", בתוך: עידן 13, ירושלים, יד יצחק בן צבי (חש"ד) 123-121 (בעיקר על התנועה בא"י).

[2] אף שתקנון תנועת עזרא כבר נקבע כשנה לפני כן. חיים נבון, תנועת הנוער העברית "עזרא", תורה, לאומיות וחלוציות, רמת-גן, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ס (עבודה לשם קבלת תואר דוקטור), ראו שם עמ' 8.

[3] יהויקים דורון, נעורים בתנועה, מקורות לתולדות תנועות הנוער היהודיות בגרמניה 1933-1909, ירושלים, ראובן מס, תשנ"ו; חיים שצקר, תנועות הנוער היהודיות בגרמניה בין השנים 1933-1900, ירושלים, האוניברסיטה העברית, תשכ"ט (עבודה לשם קבלת תואר דוקטור).

[4] במחקרו של ח' שצקר מוקדשים מספר עמודים ל"עתונות ומקורות תנועות הנוער בגרמניה"; המחבר מזכיר את Ezra Fuehrer-Blatt וכתבי עת אחרים כגון Haboneh, Hechaluz, Haschomer ועוד רבים, ראו שם רשימה בעמ' 3.

[5] יהודה גוטהלף (עורך), עיתונות יהודית שהיתה, תל-אביב תשל"ג, עמ' 413.

[6] הם הועברו למשמרת לפני שנתיים לידי פרופ' מאיר שוורץ, העומד בראש "בית אשכנז" שמקום מושבו ב"היכל שלמה" בירושלים. לפי בקשתו בדקתי במאגרים הממוחשבים והתברר שעלון זה אינו רשום במצאי הספריות הגדולות בארץ (המאוגדות בקטלוג המאוחד של כתבי העת והעיתונים), ולא נמצא בהן ולו גליון אחד של כתב העת הזה. פרופ' שוורץ בטובו הסכים שבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים יצלם את הגליונות ששרדו במיקרופילם, וכך עומדים היום גיליונות אלו לרשות הקהל.

[7] הרב ד"ר אברהם יצחק קליין זצ"ל (תרל"ה-תשכ"א), מנהיגה הרוחני של הקהילה החרדית בנירנברג. שימש כרב בנירנברג בין השנים תרס"ט- תרח"צ. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ט ונפטר בה. מקור: יד ושם, פנקס הקהילות - באוואריה, ירושלים תשל"ג, עמ' 203, 311, 324.

[8] עו"ד, פעיל באגודת ישראל. בתרצ"ג עלה ארצה והתפרנס ממלאכות שונות. נפטר בשיבה טובה בתשנ"ג בן צ"א.

[9] לא הצלחתי לברר פרטים אודות כותבי הרשימות בגיליון זה.

[10] פירסם מאמרים חשובים ב'ישורון' ועוד. נרצח עקד"ה בשנת תש"ג.