המעין -
חזרה למאמרי המעין עוד על 'מחשבה טובה הקב"ה מצרפה'
במאמרו בגליון 'המעין' הקודם מפרש ראובן קמפניינו את הפועל 'מצרפה' לפי הנוסח בירושלמי: "שמחשבה טובה הקב"ה מחשיב אותה כמחשבה צרופה, נקייה ומזוקקת ככסף צרוף ונקי ללא סיגים" (עמ' 52). אך לדעתי רב האילוץ בביאור זה לפועל זה בהקשר זה, וגם תמוה הרעיון המשתמע ממנו שאפילו אם המחשבה הטובה אינה צרופה וטהורה מצד עצמה בכל זאת הקב"ה מחשיב אותה כאילו היא צרופה וטהורה, רעיון שאינו מתקבל על הדעת.
לדעתי אין לסטות ממשמעו של הפועל 'מצרפה' בלשון חכמים, שמשמעו: מחבר אותה. אמנם פירוש המאמר לפי הנוסח בבבלי, שה' מצרף את המחשבה הטובה למעשה הטוב הבא בעקבותיה, אינו מתאים לנוסח בירושלמי, שבו אין מדובר על מחשבה שהתבצעה בסופו של דבר.
לכן נראה שהכוונה בירושלמי היא שמחשבה טובה הקב"ה 'מצרפה' - מחבר אותה לחשבון מעשיו הטובים של איש זה כזכות נוספת לטובתו, ולעומת זאת מחשבה רעה אין הקב"ה מחבר אותה לחשבון מעשיו הרעים. וברור שערך זכותה של מחשבה טובה תלוי בטיבה ואיכותה של מחשבה זו, וה' היודע מחשבות הוא הקובע את גודל ערכה על כל היבטיה.
ד"ר נחום מ' ברונזניק
תודה לד"ר ברונזניק על תגובתו.
אמת, אם היו לפנינו רק נוסח הבבלי והירושלמי קשה היה להציע את שהצעתי במאמרי; אבל יש לפנינו עוד שתי ראיות התומכות בהצעתי: הנוסח של מדרש שוחר טוב, שבו אין כלל "צירוף", ובעיקר הפרק מספר מלאכי שפסוק ממנו משמש בסיס לדרשה "מחשבה טובה" וכו', העוסק כולו בזיקוק וצירוף. והבוחר יבחר.
ראובן קמפניינו
|