תרומות על הבאר
(27 אוקטובר 2021) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

מדוע אין מונעים את עיבור שנת השמיטה בזמן הזה?

 

מדוע אין מונעים את עיבור שנת השמיטה בזמן הזה?

בהמשך למאמרו של פרופ' דוד מרצבך ('המעין' טבת תשס"ח [מח, ב] עמ' 82-83)

בסנהדרין יב, א: 'ת"ר, אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית, אימתי רגילין לעבר – ערב שביעית. של בית רבן גמליאל היו מעברין במוצאי שביעית'. ונחלקו הראשונים בטעם הדין שלא לעבר את שנת השמיטה. לדעת רש"י שם הסיבה היא 'לפי שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע'. הרמב"ם (קידוה"ח ד, טו) כותב שהסיבה היא 'שיד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרבן העומר ושתי הלחם', ובהלכה הבאה הוא מוסיף שאם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן - מעברין לעולם בכל זמן. ר' מאיר הלוי אבולעפיה מוסיף עוד שני טעמים (יד רמה שם): א. חשש לתקלה שיבואו לאכול מהחדש. ב. כדי לא לפטור חודש נוסף ממעשרות (בשם הירושלמי שקלים פ"א ה"ב).

מדוע אם כן לא התחשב הלל מתקן הלוח הקבוע בתקנה זו? הרי לא היה קשה לתקן שינוי מסויים בקביעת גו"ח אדז"ט שימנע עיבור שנות השמיטה, וכעת שנות שמיטה רבות הן מעוברות כפי שהוצג במאמר הנ"ל!

והנה, לפי שיטת הרמב"ם התקנה שלא לעבר שמיטות אינה קיימת בזה"ז כאשר איננו מקריבים בעו"ה את קרבנות העומר ושתי הלחם, וא"כ גם השאלה לכאורה אינה קיימת; אמנם תקנה לא אמורה להיבטל גם אם טעמה בטל. אמנם הרב ויינברג זצ"ל בשרידי אש (ח"א סו"ס לט) כותב שלפי ההלכה השניה ברמב"ם, שמותר לעבר שנת שמיטה בגלל האביב והתקופה – מותר לעבר שנות שמיטה גם כדי לקבוע שנים מתאימות לתקופתן, דהיינו להמשיך בעיבורי השנים על פי הסדר הקבוע (ועיי"ש שלדעתו זוהי גם כוונת הירושלמי שקלים פ"א ה"ב). אולם צ"ע, שהרי לא תהיה שום פגיעה באביב או בתקופה אם יקדימו או יאחרו את עיבור השנה כאשר נופלת שנה מעוברת בגו"ח אדז"ט! הרב מרגליות ב'מרגליות הים' שם קובע שתקנת רבנן הנ"ל אינה נוהגת בזה"ז ששמיטה היא דרבנן; אבל אין לכך טעם, בעיקר לפי הדעות שגם בתקופת בית שני השמיטה חלה רק מדרבנן!

אולם בפירוש 'קרבן העדה' על הקביעה של ר' מנא בירושלמי שם 'עכשיו שאין השנים כתקנן היא שביעית היא שאר שני שבוע' כתוב: '...בזה"ז שאין בית המקדש קיים והארץ ביד גויים אין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע'. ונראה שכוונתו היא שהלל תיקן את הלוח הקבוע דווקא לזמן הגלות, שאין ישראל על אדמתם ואין חקלאות יהודית (לפי טעם רש"י הנ"ל 'לפי שמאריכים עליהם איסור עבודת הקרקע'); ואולי אף לא עלה על דעתו של הלל שיישוב הארץ מחדש, לו זכינו ב"ה בדורות האחרונים, יקדם לחידוש הסמיכה, שרק הוא יאפשר לנו לתקן את הלוח כך שלא תתעבר שנת השמיטה! ועדיין צ"ע.

עמיחי כנרתי