תרומות על הבאר
(11 דצמבר 2018) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין -

חזרה למאמרי המעין

'שטח' בלשון חז"ל

'שטח' בלשון חז"ל

פרופ' לוי נר"ו העיר בגליון 'המעין' הקודם (עמ' 94) שלא נמצא בלשון חז"ל ביטוי שפירושו 'שטח'. על פי זה הציע שכוונת ר' יוחנן ב'היקף' הוא למעשה 'שטח', ובכך נפתר לדעתו הקושי הגדול איך יתכן שטעה ר' יוחנן טעות חשבונית כה גסה – ר' יוחנן אכן לא טעה, כי כוונתו היתה לשטח ולא להיקף; אמנם ראשונים ואחרונים טעו בהבנת דבריו.

ממבט ראשון נראו לי הדברים דחוקים, אך עם כל הפליאה שבכך, מצאתי בספרו המיוחד של פרופ' גד בן עמי צרפתי ז"ל 'מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים' שאכן לא היה כלל בלשונם של חז"ל מונח מקביל לביטוי 'שטח'! גב"ע צרפתי מציין (שם סע' 33 עמ' 27) שכדי לבטא את המושג 'שטח' השתמשו בלשון חז"ל לעיתים בתיבה 'בית', כמו בצירופים כמו 'בית כור', 'בית סאה' וכד', ולעיתים גם בביטויים 'פנים' ו'תוך' (תוספתא כלים ב"ב ג, א; לענין טפחים היה קיים הביטוי המיוחד 'פותח טפח', שלעיתים הוא טפח מעוקב ולעיתים טפח מרובע). הוא מזכיר (סע' 44 עמ' 35) ביטוי נוסף המופיע בחז"ל להגדרת שטח: 'כך וכך אמות על כך וכך אמות', או אפילו רק 'כך וכך אמות' בלבד – ביטוי שעורר ספק אם כוונתו ל-4X1 אמות למשל או ל-4X4. לפי זה אכן לא מן הנמנע שר' יוחנן נקט בביטוי 'היקף' כשכוונתו היתה למעשה ל'שטח'.

אך לא רק בתקופת חז"ל - גם בתקופת הראשונים המונח 'שטח' לא היה מוגדר לחלוטין. בעלי התוספות, כפי שהזכיר פרופ' לוי, השתמשו בביטוי 'קרקע', וכן בביטוי 'רוחב' (סוכה ח, ב ד"ה כמה) כדי לציין שטח, וגאונים וראשונים השתמשו בביטוי הארמי 'תברייתא' (כמו למשל בפירוש רבנו חננאל לתורה, כפי שהוא מובא ברבנו בחיי על שמות כה, לט: 'קרקעית הארון אמתים וחצי על אמה וחצי, בתברייתא ארבע אמות פחות רובע אמה'), או בתרגומו העברי 'שיבור' (או 'בשיבור', שפירושו גם 'כפל'). ר' אברהם בר חייא הנשיא, שחי בברצלונה שבספרד בתחילת תקופת הראשונים, וכתב את הספר הראשון בעברית לענייני חשבון והנדסה, קרא לו 'חיבור המשיחה והתשבורת' – שפירושו בלשוננו 'חיבור מדידות הנפח והשטח'; הוא עצמו השתמש בספרו לעיתים במילה 'שטח' במשמעות קרובה למשמעותה כיום, אך בדרך כלל השתמש במילה 'תשבורת' כנ"ל. הרמב"ם עדיין השתמש בביטוי 'רוחב' או 'שיבור', וגם המתרגמים מערבית לעברית בתקופת הראשונים השתמשו בדרך כלל במילה 'תשבורת' לבטא 'שטח'. ר"א אבן עזרא היה כנראה הראשון שהחל להשתמש בקביעות בתיבה 'שטח' (בספר 'המספר', עי' בספרו של גבע"צ הנ"ל עמ' 139), אך רק הרבה יותר מאוחר התייחדה לתיבה 'שטח' משמעותה המקובלת היום.

                                                                                                י"ק