הרב יהושע בן-מאיר

דעת תורה של המהרש"ם בעניין היתר המכירה

כבר לפני למעלה ממאה שלושים שנה הונהגה בארץ ע"י גדולי ישראל זצ"ל מכירת קרקעות לישמעאלי בשנת השמיטה כדי להתיר את עבודת הקרקע ולמנוע חלות קדושה בפירות שביעית, מה שידוע בשם "היתר המכירה"[1]. אף שהיו רבים וטובים שחלקו על אפשרות השימוש בהיתר המכירה, הרי רובם המכריע של גדולי ישראל סמכו על היתר זה, ורבים מהם הנהיגו אותו בפועל.

לאחרונה הוצאתי לאור מהדורה חדשה של ספרי "מה נאכל בשנה השביעית – היתר מכירה או אוצר בית דין"[2], בו הבאתי ראיות שהיתר המכירה הוא היתר מרווח הרבה יותר מהיתר אוצר בית דין, בין מצד החקלאי ובין מצד הצרכן הצורך תוצרת יהודית בא"י[3]. כן כתב הגר"ע יוסף זצ"ל: "פירות היתר המכירה עדיפי מפירות של אוצר בי"ד"[4], והגר"מ אליהו זצ"ל כתב "שללא הצירוף של היתר המכירה העצה של 'אוצר בית דין' לא מעלה ולא מורידה"[5], וש"לכתחילה אין לסמוך על אוצר בי"ד כי אם בצירוף היתר המכירה"[6]. ידידי הרב יואל פרידמן שליט"א מ"מכון התורה והארץ" היטיב לבטא את הדבר, ובין השאר כתב: "במישור ההלכתי חשוב לציין שיש הבדל בסיסי בין היתר המכירה לבין ההיתרים האלטרנטיביים: השיקולים ההלכתיים שמרכיבים את היתר המכירה... מבוססים על סוגיות ברורות, ולא זזו ממקומם אפילו כמלוא נימה (גם אם המציאות השתנתה, ומצב הדחק אינו דומה כלל למצב בו היה נתון המשק בראשית שנות ההתיישבות). לעומת זאת, ללא היתר המכירה ישנם מרכיבים רבים [בהיתר של 'אוצר בית דין'] שהם מחודשים לחלוטין, ובהעדר מקורות להסתמך עליהם הרי הם כ'תורה שאין עמה בית אב'"[7].

רבים סוברים בטעות שהיתר המכירה לא היה מקובל על רוב גדולי ישראל בדורות האחרונים, וכבר נכתב הרבה בנושא הזה. כאן אני מפרסם לראשונה מכתב מאת הרב צבי הירש קלינגברג זצ"ל, רבה של לונטשין שבפולין, ששימש בצעירותו את חותנו זקנו המהרש"ם מברזאן זצ"ל, כולל בשנים תרס"ט-עת"ר בהן התעורר מחדש הפולמוס בעקבות כוונת הרב קוק לבצע את היתר המכירה[8]. הרב קלינגברג שלח לראי"ה קוק זיע"א בשנת תרס"ט מכתב בשם המהרש"ם זצ"ל ובו שאל אותו על המקורות ההלכתיים של 'היתר המכירה'[9], והראי"ה השיב לו תשובה שנדפסה באגרות הראי"ה, אך סופה חסר[10]. במכתב דלהלן, שמתפרסם בפעם הראשונה, מעיד הנכד שהמהרש"ם אכן השתכנע מתשובתו של הראי"ה קוק והסכים למעשה להיתר המכירה, אך לא רצה לפרסם את דעתו זו על פי מנהגו שלא להתערב בדיונים הלכתיים שיש בהם מחלוקת ציבורית, כפי שנהג גם בשאלת התכלת למשל למרות שהוא עצמו הטיל בציציותיו תכלת[11].

עדות זו מוסיפה לרשימת התומכים ב'היתר המכירה' את מי שכונה 'עמוד ההוראה', ושגדולי ישראל בדורו, כולל מרן החפץ חיים, פנו אליו בשאלות הלכה. מעתה ניתן לומר ש'היתר המכירה' הוא גם 'דעת תורה'[12].

 

שיל"ת יום ג' לסדר עליכם היום ברכה[13] תרצ"ה. פה לאנטשין יע"א.

שלמא אשדר להאי גברא רבה ויקירא רבה דעמיה מדברנא דאומתיה ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ איש אשכולות פאר המעלות והמידות כו' וכו' אין גומרין עליו את ההלל מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א האב"ד דעה"ק ירושלם תובב"א והרב הכולל ונשיא דכל ארעא דישראל יצ"ו.

אחר דרישת שלומו הטוב ושלום תורתו.

באתי להשתטח ולבקש מטו מאת כבוד הדרת גאונו שליט"א שלא ינקוט בדעתו עלי על אשר הרהבתי בנפשי עוז לגשת מול כבוד הדרת גאונו וקדושו שליט"א ולבקש מלפניו על זאת, כי עוד בנעורי כשהייתי משמש לפני ולפנים לפני כ"ק אדוני מורי חותני זקני הגאון המובהק המפורסם מהרש"ם הכהן מברעזאן זצלל"ה זכיתי אז להחליף מכתבים עם כבוד הדר"ג שליט"א, וזה היה כמדומה בשנת עת"ר[14], ואז היה סואן רעש במחנה העברים על דבר השמיטה בארץ הקודש, וכהד"ג שליט"א התיר אז ע"י מכירה לנכרי וקמו עליו בעלי חיצים, ואז פקד עלי אדמוח"ז הגאון הנ"ל זצ"ל שאכתוב בשמו לכהד"ג שליט"א שהיה אז אב"ד ביפו עה"ק שכהד"ג שליט"א ימחול לכתוב לו טעמו ונימוקו על מה שהתיר. וכשבאת תשובת הדר"ג שליט"א הנני מעיד עלי שמים וארץ שאמר לי אז אדמוח"ז הגאון הנ"ל בזה"ל, הנני רואה את דבריו כנים ואמיתיים להלכה, אך שאין רצוני עוד להתערב בדבר מפני בעלי מריבה ומחלוקת שאינם מודים על האמת. וכעין זה שמעתי ממנו בענין תכלת, כי בצינעה ראיתיו לובש טלית עם ציצית תכלת אך לא בפרהסיא. וכמדומה שכהד"ג במכתבו הנ"ל הזכיר גם את הגאון המפורסם בכל העולם מהר"ר יצחק אלחנן מקאוונא זצ"ל שגם הוא הסכים להתיר[15]...

הנני לקדם פניו בתודה וברכה, יהא רעוא מן קדם שמיא שיאריך ימיו ושנותיו בנעימים, ויזכה לראות בנין בית עולמים, וידיו תקרבנה על מזבח ד' עולות ושלמים, ויעלה לרצון לפני אדון עולמים, אכי"ר.

כה דברי עבד לעבדי ד' המשתחווה מול זיו הדרת קודשו והמצפה לתשובתו

                                                הק' צבי הירש קלינגבערג האבד"ק הנ"ל והגליל

                                                            [מקום החותם]

 

 

 

 

 

---