תרומות על הבאר
(27 אוקטובר 2021) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין - גליון טבת תשעג

חזרה למאמרי המעין

נר מצוה, עמוד אש ועמוד ענן


הברייתא באבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק לז) מונה עשר 'ירידות' בתורה, אירועים ונסיבות בהן הקב"ה כביכול חרג ממסגרותיו וירד לפעול בעולם הזה באופן נמרץ: ירידה באדם הראשון, ירידה במבול, ירידה במעשה מגדל בבל, ירידה בסדום, ירידה ביציאת מצרים, ירידה בים סוף, ירידה בהר סיני במתן תורה, ירידה בעת סמיכת הזקנים ע"י משה רבנו, וירידה בענן; לכל אחד מן המנויים ברשימה ניתן מקור אחד, ולירידה בענן - שניים: 'וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם' (שמות לד, ה) בגילוי י"ג מדות של רחמים למשה רבינו, וכן 'וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל' (במדבר יב, ה) במעשה החטא והעונש של מרים. יתכן שכפל-המשמעויות של הירידה בענן בא לרמוז לנו שמסך ענן כבד מפריד ויפריד תמיד בין הרחמים האלוקיים לרחמי בשר ודם מזה - ובין העונש הניתן בידי שמים לזה הניתן מידי אדם מזה, וכמאמר החכם: 'אילו ידעתיו - הייתיו'. ולגבי העתיד מסיימת שם הברייתא: "ועל כולם ירידה אחת לעתיד לבוא, שנאמר (מיכה א, ג): 'כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ'". שנזכה ונחיה ונראה.
רבים מתושבי הארץ, בעיקר מבין החיילים שגויסו למבצע 'עמוד ענן', ממורמרים על כך שמבצע 'עמוד ענן' לא הפך ל'עמוד אש' שהיה מכלה את אויבינו בעזה 'ונוקם על עלילותם'; רבים אחרים מרוצים מההסכמים הגלויים והחסויים שהגענו אליהם עם האויב, שמנעו קרבות שהיו עלולים ח"ו לעלות בדם יהודי יקר. אלו ואלו מתפללים שהשקט ימשיך לשרור בדרום הארץ תקופה ארוכה ככל האפשר, בעזרת ה' יתברך. והנסתרות - לה' אלוקינו.

הגמ' במס' שבת (כג, ב) בסוגיא של חנוכה מספרת, ונחלקו המפרשים אם לעניין נר שבת או לעניין נר חנוכה: 'דביתהו דרב יוסף הות מאחרא ומדלקת לה, אמר לה רב יוסף: תניא לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן. סברה לאקדומה, אמר לה ההוא סבא: תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר'. לַכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, זמן לאש המאירה - וזמן לענן המכסה, וכך גם להדלקת הנרות למצוה נקבע זמן, אין להקדים ואין לאחר. אשרנו שזכינו שגיליונות 'המעין' זוכים גם הם לצאת בעתם ובזמנם ב"ה כל שלושה חודשים, לא מקדימים ולא מאחרים...

גיליון זה פותח במאמר חשוב של הרב ד"ר שי ואלטר, ראש המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה, המגלה נסתרות בתולדותיו ומהותו של המניין לבריאת העולם, שהוא מניין השנים המקובל היום בכל תפוצות ישראל. הגיליון ממשיך בסדרת מאמרים ומחקרים על הרמב"ם במלאת 808 שנים לפטירתו: ר' עדיאל ברויאר, אברך בישיבת 'תורת החיים' שביד בנימין, כותב על תלמידיו של הרמב"ם, כתביהם ופירושיהם, ומדגיש את החשיבות שיש בידיעתם ובהכרת תורתם כדי לפרש נכונה את דעת רבם. מאמר מקיף, מיוחד במינו (וחריג בגודלו בגיליונות 'המעין'), נכתב ע"י הרב ברנד מארה"ב שעלה לאחרונה ארצה, ובו פירוט וניתוח וסידור עשרות הכללים והסימנים שנתנו רבותינו האחרונים בהלכות המופיעות בחז"ל, הלכות שהיה ראוי שיובאו בספרו הגדול של הרמב"ם, על פי ההתחייבות שנתן לעם ישראל בהקדמה ל'משנה תורה': 'חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה... לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה'... - אך למרות הכל נשמטו מהספר. בהמשך מוכיח הרב אריה כץ, רב משיב במכון 'פועה' בירושלים ובוגר הישיבה בשעלבים, שהמקור לפסיקת הרמב"ם, ובעקבותיו הטור והשו"ע, בדין סירוס אישה, פסיקה תמוהה-לכאורה, אינו אלא גירסה אחרת הקיימת בתוספתא; ואחריו הרב מאור תפארת, אברך בישיבת שעלבים וחוקר במכון שלמה אומן, מעיר הערות חשובות על חידושו הידוע של רבי חיים מבריסק, שלתפילת העמידה קשורות - על פי שיטת הרמב"ם - שלושה סוגי כוונות שונים.

לקראת 'יום הקדיש הכללי' החל בעשרה בטבת מספר לנו ד"ר מאיר, גם הוא בוגר ישיבת שעלבים, על הפעם הראשונה שבה נאמרה תפילת 'אל מלא רחמים' לזכר קדושי השואה בפולין האבלה; ולקראת פורים המתקרב מתאר לנו הרב שאול בר אילן, לשעבר ראש הכולל בכפר דרום ועתה ברחובות, פַן אחד במאבקו של הראי"ה קוק זצ"ל לשמירת הצביון היהודי של ארץ הקודש.

הרב מרדכי עמנואל, תלמיד חכם ומומחה להלכות כשרות תושב ביתר-עילית, בן קיבוץ שעלבים ובוגר הישיבה, מפרט שבעה דיונים הלכתיים שנערכו בינו לבין הרב מנדלזון זצ"ל, רב המושב קוממיות, שזה עתה חלפה שנה מאז פטירתו הפתאומית. בהמשך מובאות תגובות ותגובה-שכנגד בעקבות מאמרו המעניין של הרב ד"ר י"מ לוינגר בגיליון הקודם של 'המעין', בו תואר ניסיון לבדוק מדעית את עניין בליעת התבשילים בכלי, נושא מהותי בהלכות כשרות. רנ"ד רבינוביץ', ראש כולל בארה"ב ומחבר ספרים חשובים, מציג פרט חדש ומעניין בחייו של החתם סופר הצעיר, ור' איתיאל אמיתי חולק על קריטריונים שנקבעו במאמר ב'המעין' להגדרת המונח 'תורת ארץ ישראל'. לסיום מציע משה אורן, חבר ותיק בקיבוץ שעלבים, שהחקלאים וגם הצרכנים יתחילו להתכונן כבר עכשיו לקראת שנת השמיטה תשע"ה הבאה עלינו לטובה, ומזהיר מהחמצת השעה. הגיליון נחתם בסקירת הספרים המסורתית במדור 'נתקבלו במערכת'.

'ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל'!

יואל קטן, עורך 'המעין'