תרומות על הבאר
(17 נובמבר 2018) קישור מהיר: המעין ספריית משעול היכל הגבורה וההנצחה שיעורי הרב עמיטל

המעין - גליון ניסן תשעה

חזרה למאמרי המעין

נתקבלו במערכת / הרב יואל קטן

חקרי לב. מאמרים וגילויים לחגים ולימי מועד. מאת הרב אריה לייב היימן. עיבוד ועריכה הרב יוסף אליהו. ירושלים, תשע"ד. שעו עמ'. (02-6420052)

הרב היימן זצ"ל, תלמיד מובהק של הגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל, עלה לארץ מארה"ב, ושימש משנת תשל"ה כרבו של בית הכנסת 'הגר"א' בשכונת בית וגן בירושלים, בית כנסת שהוא למעשה מרכז פעיל ושוקק של קהילת בני תורה מהמיוחדות בארץ. הרב היימן פעל רבות בתוך קהילתו ומחוצה לה, ובעיקר נודעו דרשותיו המיוחדות בלילות שבת ולקראת מוצ"ש ובחגים ובמועדים, בהן השתתף בקביעות ציבור רחב ומגוון שנהנה מהשילוב של פשטים נועזים ודרושים המבארים את הפשט, כשהכל ברוח חז"ל ועם כיוון חינוכי וערכי, וכאשר הדברים בלולים בתורת רבותיו ושאר ראשי הישיבות המפורסמים. שנים רבות ציפה הרב היימן להזדמנות המתאימה כדי להעביר את דרשותיו אל הכתב, ולמזלו מצא בשנותיו האחרונות, לפני שנפטר בפתאומיות בשנת תשע"א, עוזר נאמן לעריכת הדברים באופן מהוקצע ומשובח ומרתק, והוא הסופר המחונן הרב יוסף אליהו, שכבר יצא לו שֵם בעריכת סדרת השיחות הנפלאה של הרב נבנצאל שליט"א רבה של העיר העתיקה כסדר פרשות השבוע, בספרי 'התורה המשמחת' על הגרש"ז אוירבך זצ"ל, וכן בפעילותו הרבה בענייני שידוכים בציבור הדתי לגווניו. כרך זה על המועדים חותם למעשה את הסדרה 'חקרי לב', ששלושת כרכיה הראשונים, שיצאו לאור בחיי המחבר, כוללים פירושים כסדר פרשות התורה, וכרך זה מלקט את הדרשות על המועדים. שני כרכים נוספים בשם 'חיי לבב' על התורה יצאו לאור לפני שנתיים ע"י הרב מנחם גרוסמן, וכתבים נוספים אמורים לצאת לאור בעתיד. מה שבולט מאוד ברעיונותיו של המחבר זצ"ל הוא המקוריות; כך הוא משווה (מאמר כב) בין שלבי ההתפתחות של התבואה בשדה לבין שלבי ההתפתחות של עם ישראל, ומזה הוא מגיע להגדרת מצוַת העלייה לרגל ומרכזיות ההודאה בה במין פלפול פשטני-דרשני-חינוכי מקסים. במאמר אחר (לח) הוא מנגיד את פרשת 'כי תשא' לפורים החל תמיד בסמוך לה, מציב את חטא העגל מול חטא ההתבוללות בפרס ומדי, מראה איך מצליח הקב"ה תמיד להקדים רפואה למכה, ומוסיף עוד היבטים מפתיעים ומעניינים בנושא. חמרא למריה זצ"ל וטיבותא לשקייה שליט"א.

 

הַפָּרָשָׁה. בין פשט לדרש. עיונים בפרשות השבוע לאורם של מדרשי חז"ל. הרב אביחי קצין. ירושלים, תשע"א-תשע"ד. שני כרכים. (09-7418066)

הספר מכיל נושא אחד בכל פרשת שבוע, ובו מקושרים דברי אגדה עם פשט המקראות, בעקבות שיחות ושיעורים של הרב קצין, רב קהילה ומחנך בעיר נתניה. המחבר מנסה לעבור עם קוראיו ל'כת השלישית' שמתאר הרמב"ם, זו שמבינה שדברי חז"ל יש בהם רובד נסתר, שיש לחשוף אותו ובעזרתו לצחצח ולהבריק את פשוטו של מקרא. כך בפרשת במדבר נידון בעומק תהליך הבחירה של שבט לוי ומתוכו של משפחת הכהנים, תוך השוואה לבחירות אחרות בהיסטוריה היהודית, והיחס בין קרבה שהיא מהלך טבעי לבין בחירה שהיא מהלך מתערב. מדובר כאמור על מערכות פרשנות, ולא על הסברים נקודתיים; בפרשה האחרונה, 'וזאת הברכה', הדבר בא לידי ביטוי בולט – מדובר שם על ערכה של התורה ושל כל פסוק מתוכה, על כך ש'כתר תורה מוכן לכל ישראל' ואין 'ייחוס' בקבלת התורה, על היחס בין 'מורשה' ל'ירושה' ובין תלמידי חכמים לעמי ארצות, והכל סביב עומק פשוטו של הפסוק 'תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב'.

 

אסיא. כתב עת לרפואה, אתיקה והלכה. חוברת צה-צו, תשרי תשע"ה. העורך: ד"ר מרדכי הלפרין. ירושלים, מכון שלזינגר ליד המרכז הרפואי שערי צדק, תשע"ה. 238 עמ'. (02-6555266)

עוד חוברת בסדרת 'אסיא', ובה תריסר מאמרים ועוד הערות ותגובות ונספחים, בכולם ניכרים עמלו ודייקנותו של העורך הרב ד"ר הלפרין. רוב המאמרים עוסקים בענייני נשים ופוריות - בירור הלכתי אם טיפולי פוריות הם חובה או רשות, ענייני הלכה ופוריות במשנת הרב שמואל הלוי ואזנר, הוראות הרב פרנק בעניין הזרעה מלאכותית מהבעל, ומאמר מעניין על הצורך של הנשים להשתמש בתרופות לצורך טהרתן לקראת אכילת קרבן הפסח כשמהרה ייבנה המקדש - לדעת הכותב, הרב עדיאל ברויאר מישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין, נראה שנשים שאינן מעוברות או מניקות או חולות וכד' תהיה מוטלת עליהן חובה להשתדל להיות טהורות לקראת הקרבת הקרבן, ועקב זמינותם של האמצעים הפרמקולוגיים הקיימים היום הן לא תוכלנה בדרך כלל להיחשב 'אנוסות' ופטורות בלי לקחת טיפול. אמנם העורך שליט"א מעיר שדבר שיש בו סכנה בריאותית אין חובה להשתמש בו כדי להיפטר מאונס במצוה, והרי קיימות דעות ששימוש בגלולות למיניהן מסכן את בריאותן של הנשים; אולם לענ"ד ניתן לומר בפה מלא שהסיכון הזה אינו מבוסס אמפירית, בוודאי שלא כשמדובר על שימוש חד פעמי למשך תקופה קצרה ובפיקוח רפואי, ומן הזהירות שלא להרבות להיזהר ולבטל מצוה שיש בה צד כרת בכדִי... עוד נידון בחוברת דין פולטת שכבת זרע מהבחינות המציאותית וההלכתית, ובירור אם הפולטת סותרת מניינה כאשר מדובר על הזרעה תוך רחמית בז' נקיים, ובירור מציאותי והלכתי מהו למעשה 'וסת הגוף'. בסוף החוברת נמצא מכתב למערכת מאת זוגתי שתח', ד"ר חנה קטן, בשאלה האם לחסן בנות דתיות נגד וירוס הפפילומה (היא מתנגדת לחיסון גורף). החוברת מוקדשת לזכרה של הגב' שמחה ברויאר ז"ל, אלמנתו של פרופ' מרדכי ברויאר ז"ל מייסדו ועורכו של 'המעין', שבמשך עשרות שנים ניהלה את מכון שלזינגר וסייעה בעריכת חוברות 'אסיא' באדיבות ובנעימות ובטוב טעם. תנצב"ה.

 

ממון ודין. פסקי דין של בתי דין לממונות. גיליון מס' 1. עורכים ד"ר יעקב חבה והרב אריאל בראלי. רמת גן, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 18 עמ'. (03-5318105)

הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי שעל יד הפקולטה למשפטים בבר אילן פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם 'מכון משפט לעם' בשדרות, העוסק בהגברת מודעות הציבור לפנייה לבתי הדין לממונות לגווניהם. בקליניקה הזו מתנדבים אנשי הסגל של האוניברסיטה הבקיאים בחוק הישראלי ובמשפט העברי לייעץ לצדדים הדנים בבתי הדין, ולעיתים גם לבתי הדין עצמם, הכל במטרה לחזק ולשפר ולייעל ולהנגיש את בתי הדין לממונות הפועלים היום בארץ לציבור הרחב. החוברת הראשונה הזו כוללת תקצירים של שישה עשר פסקי דין בענייני זכויות העובד שניתנו בבתי דין שונים לממונות, ביניהם ביה"ד שע"י המועצה הדתית בירושלים, בית הדין הרבני האזורי באשדוד, בית הדין לממונות ארץ חמדה – גזית סניף בית שמש, בית הדין לממונות בגוש עציון ועוד. התקציר כולל את סיכום העובדות ואת מסקנת הדין על מקורותיה (במקום שקיימת דעת מיעוט גם היא מוזכרת ומבוארת), וסיכום קצר. אחת התועלות שמבקשים היוזמים והעורכים להשיג בעזרת גיליונות 'ממון ודין' אלו היא סיוע ל'יישור קו' בין בתי הדין לגבי המדיניות ההלכתית שלהם, מדיניות שלמרות העצמאות המובנית של הדיינים יש לה משמעות גדולה לגבי סדרי הדיון ולגבי הנורמות המצופות מבתי הדין, כמו למשל לגבי המדדים לקביעת פיצויים בעקבות פשרה. מדובר שחוברות 'ממון ודין' תצאנה לאור פעמיים בשנה, כל פעם בנושא הלכתי-ממוני אחר. ההתחלה צנועה, אבל ניתן לקוות שהתועלת מגיליונות אלו ומהפעולות האחרות של יוזמיהם תורגש במערכת בתי הדין הרשמיים וההתנדבותיים כאחד.

 

בדד. כתב עת לענייני תורה ומדע. גיליון 29. העורך: פרופ' עלי מרצבך. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, כסלו תשע"ה. 171+51 עמ'. (merzbach@macs.biu.ac.il )

הקובץ השנתי האיכותי הזה עוסק הפעם בכמה נושאים הקשורים יותר למדיניות הלכתית בנושאים בעלי היבטים מדעיים, כמו למשל המאמר של הרב גרינצייג מישיבת 'תורת החיים' העוסק בנושא הנדוש-לכאורה של צהבת פיסיולוגית ודחיית ברית המילה, ומסקנתו שאין לדחות כלל מילה של תינוק הסובל מצהבת אפילו משמעותית עם התברר על פי כמה קריטריונים שזוהי באמת צהבת פיסיולוגית 'אמיתית', ואם כן התינוק אינו חולה כלל. הוא תמה על ה'פשרה' המקובלת אצל הרבה מהפוסקים שעד רמה של 12-13 מ"ג% בילירובין אפשר למול למרות שאין ספק שהתינוק נראה צהוב, כי ממה-נפשך – אם הצהבת נקראת 'מחלה' לעניין מילה אסור למול כל תינוק חולה, והצהבת ניכרת בדרך כלל כבר ברמה של 7-8 מ"ג%, ואם אין צהבת פיסיולוגית נקראת מחלה – למה לחשוש לה גם ברמות גבוהות (בהתקיים כמה תנאים, תינוק בשל וכד', כמפורט במאמר)? יתכן אמנם שהפשרה הזו נובעת מהלשון 'צהוב ביותר', כאשר את התיבה 'ביותר' המובאת ברמב"ם השמיטו הרבה פוסקים; לפי הגירסה 'ביותר' המספרים 12-13 מבטאים בדרך כלל רמת צהבת משמעותית, ורק ברמה הזו ציוו חז"ל לחשוש לצהבת הפיסיולוגית ולהתייחס אליה כ'מחלה'. הסיכום של הרב גרינצייג מפורט וברור, אבל אני לא בטוח שבזה תם הדיון בשאלה בלתי-נגמרת זו... עוד מאמר עוסק בהכרעות במקרה שאי אפשר להשיג רוב לדעת אחת, מאמר מעניין הדן בזוגיות המיוחדת שבין הבעל והאשה בחסידות גור הידועה בהנהגותיה המיוחדות בנושא הזה, דיון בסוגית 'השוויון בנטל' מנקודת מבט של המדיניות המשפטית תוך ניתוח סוגיות משפט בינלאומיות משיקות ולהבדיל פרקי תנ"ך רלוונטיים, כשמסקנת המחבר שאפשר להגדיר פרמטרים ברורים שיסייעו למערכת לקבוע מתי החברה רשאית ואף חייבת להתחשב ברגשות הדתיים של המיעוט ומתי לא. עוד מאמרים עוסקים במוסר אלוקי ואנושי, בענייני עיבור, ובחשיבות התורנית של הכרת הידע המדעי.

 

בנין התורה לדורות. לקט מכתבי הראי"ה קוק ותלמידיו על חשיבות לימוד ש"ס ופוסקים יחדיו. ליקט: אמתי הכהן קמינצקי. ירושלים, חוסן ישועות שע"י ישיבת הר המור, תשע"ד. 18+צח עמ'. (02-6424242)

שיטת מרן הראי"ה קוק זצ"ל ובנו ממשיך דרכו הרצי"ה זצ"ל ותלמידיהם על חשיבות השילוב של לימוד התלמוד והפוסקים, כהמשך לדרכו הידועה של הגר"א בנושא, מובאת בספר זה בהרחבה. נוסף לדברי הראי"ה המפורסמים בקונטרס 'הרצאת הרב', חזון מפעל 'הלכה ברורה' שהוצג לפני חכמי ירושלים והועלה על הכתב, נאספו דברים רבים שנדפסו וכאלו שהיו עד עתה בכתב יד בנושא זה, מפיסקה בספר 'אדר היקר' שכתב הרב בצעירותו, עבור דרך הסכמות שכתב הראי"ה לספרים שונים, חלקי אגרות וסיפורים על הראי"ה ומאת הראי"ה בנושא הזה, ועד לקט נרחב מכתבי תלמידיו. בסוף הקונטרס מובא קובץ הערות של המלקט, אברך ב'הר המור' ובנו של הרב יגאל קמינצקי שליט"א רבו של גוש קטיף, על חלק מהדברים המובאים בו.

 

אורות הקודש לראי"ה קוק, עם סיכום ופירוש 'דיבור ומחשבה' ועם הארות בשם 'חוויות הקודש'. שער ראשון. מאת הרבנים שלמה ואהרן טולידאנו. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ד. שני כרכים. (02-5711454)

האחים הרבנים לבית טולידאנו, תלמידיו של הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל ('מניטו') מקורבו ותלמידו של הרב צבי יהודה זצ"ל, החליטו אחרי שנים של לימוד והוראה לפרסם ביאור והרחבה לספר 'אורות הקודש' של מרן הראי"ה, פירוש ברוח הזמן מתוך מבט למסריו הנצחיים של הספר ולגילוי מקורותיו בנגלה ובנסתר. מלאכה גדולה עשו, וגם צירפו לספר מבוא על הרב ועל כתביו ועל הקדושה ועל הנגלה והנסתר. הספר מלווה גם בסיכומים ובנספחים חשובים – על מושגים מדעיים ואנשי מדע המוזכרים ב'אורות הקודש' בפירוש או ברמז, על פילוסופים ומושגים פילוסופיים, ביאור המונחים הלועזיים שבספר ובפירוש, ומפתח ערכים מפורט.

 

צח ואדום. פרקי מחשבה על היחס שבין הקודש לטבע, והופעת הקודש כטבעיות החיים, בכלל ובפרט. אברהם ואזאנא. באר שבע, תשע"ה. 386 עמ'. (08-6100937)

בירור הקשר בין הקדושה לטבעיות על פי מקורות שונים, בעיקר על פי דרכו של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב ואזאנא שליט"א, רב קהילה ומרביץ תורה בבאר שבע, תלמידם של המקובל רבי לוי נחמני זצ"ל ושל רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל ומבאי 'בית מוריה' – מרכז התורה שבעיר האבות, מציג בעשרה פרקים את תורת רבותיו ואת דבריהם של גדולי ישראל בנושאי טבע וקדושה והיחסים ביניהם בעם ישראל ובארצו ובתורה ובחיים. לדעתו הביטוי 'אורו של משיח' בכתבי הראי"ה מכוון תמיד על מדרגה שבה הקודש מתחיל להיגלות בתוך החול ולרומם אותו, וזהו למעשה החיבור הנכון בין החול לקודש, בין הרוח לחומר, בין העולם הזה לעולם הבא, בין המציאות לבין האידיאל. העמקת החיבור הזה ממלאת את חייו של איש התורה, הנאמן לדרך רבותיו אלו.

 

מורשת ישראל. אסופת מאמרים על התורה, הגות והלכה מוסר ואגדה. מיכאל ברשינסקי הכהן. חיפה, תשע"ד. 313 עמ'. (04-8236008)

ר' מיכאל ברשינסקי הוא בעל-בית חיפאי בוגר ישיבות גבוהות, מצאצאיהם של כמה מגדולי תלמידי החכמים בליטא. הוא עוסק ברוב שעות היום בדרך ארץ בתפקידו בחברת החשמל, אך מקדיש שעות רבות לתורה. הוא כותב בקביעות בירחון 'מורשת' המופץ בשבתות בבתי הכנסת בצפון הארץ, ואת המיטב שבכתביו אסף לקובץ מכובד ובו כעשרים פרקים, בענייני ארץ ישראל וגדולי ישראל ורפואה והלכה והיסטוריה יהודית ומנהגים וענייני תפילה ועוד. בפרק העוסק ב'שלושת השבועות' הוא מצטט בשם ה'דבר אברהם' רבה של קובנה ש'כל יחיד ויחיד שהוא ממתנגדי ארצנו צריכים לבדוק אם הוא מזרעו של אברהם אבינו', כאשר 'חיבת הארץ' אינה תלויה בדבר אלא מבטאת את הרצון הטבעי והחיובי להשבת עם ישראל לארץ ישראל במהרה בימינו, במעשים ולא רק בתפילות. בפרק המתאר את הגאון הרוגצ'ובר מוסיף המחבר סיפורים וידיעות אישיות מפי סבו שהיה ממקורבי הגאון הזה זצ"ל, וגם הפרק על הרבי הגדול מסאטמר זצ"ל מרגש. אמנם מסקנתו של הכותב בפרק על צניעות בבגדי נשים (עמ' 137) שהגדרות הצניעות ההלכתיות תלויות בהנהגות המקובלות - נכונה רק בחלקה, ואין ספק שקיימות גם הגדרות צניעותיות שהן הלכה ברורה. בס"ה מדובר בקובץ מרשים ומעניין, יישר כוחו של המחבר.

 

רופא הנפשות. לקט דברי אמונה ומוסר מהכתבים הרפואיים לרמב"ם. בתוספת פירוש מאת הרב שלמה אבינר. עריכה: אוריה לוי. ירושלים, ספריית חוה, תשע"ה. 297 עמ'. (02-9973168)

השכלתו הרפואית של הרמב"ם נסמכה על הכתבים הקלאסיים של הרופאים היווניים, על לימודיו מרופאי זמנו, ועל ניסיונו הרב וחוכמתו. למורת רוחו נזקק לעסוק בתחום הזה הרבה יותר ממה שהיה חפץ, ובסוף ימיו אף כתב עשרה ספרים רפואיים בנושאים מגוונים, חלקם 'מקצועיים' וחלקם פופולאריים. גם בספרים אלו יש 'תורה', והמהדיר ליקט מתוכם פסקאות בעלות ערך לדורות, בתוספת הבהרות ומקורות והסברים מדעיים ועובדתיים וסיכומים והבהרות. הספר מחולק לשישה שערים – מוסר ומידות, חידוש העולם, לימוד ולומדים, בירורי אמונה וחכמה, נפש האדם, ועל הרמב"ם ומשנתו, ובסופו ביבליוגרפיה מקיפה. יישר כוחו של המהדיר העורך. תמוה שספר כזה לא יצא לאור עד עכשיו!

 

חנוך לנער. שיעורים ביסודות החינוך. משיחות הרב שמואל טל. יד בנימין, תלמוד תורה 'תורת החיים' ובית הספר לבנות 'טהר', תשע"ד. 41 עמ'. (08-8691696)

האימפריה התורנית שהקים הרב טל שליט"א כוללת גם ת"ת ובי"ס תורני לבנות, ומצודתו החינוכית פרוסה גם עליהם ועל הורי התלמידים הלומדים בהם. שני שיעורים העביר הרב טל להורי התלמידים בענייני חינוך בשנת תשע"ד, שיעור אחד העוסק יותר ב'סור מרע' והשני ב'עשה טוב'. בחוברת כלולים דברים בעניין האתגר החינוכי הקשה בדורנו, החיבור לעם ישראל עם הצורך להתנתק מתרבות הרוב, על אהבה ועל דוגמא אישית, על ערכים ועל משמעת, ועל השלום בבית שהוא הבסיס לחינוך הילדים. אש קודש!

 

סדר יוצרות המבואר – כונת הלב. ביאור קצר, משולב בין התיבות, בצורה המאפשרת תפילה רצופה עם הבנת כל תיבה. בעריכת הרב יעקב לויפר. בני ברק, מכון 'תכין ליבם', תשע"ה. 384 עמ'. (0527-644565)

נראה היה שבדורות האחרונים הפיוטים הולכים ומשתכחים, והקהילות שאומרות אותן 'כסדר' הולכות ומתמעטות. את הפיוטים כתבו גדולי ישראל מתקופת הסבוראים והגאונים ועד לגדולי הראשונים באשכנז ובספרד, ובגלויות רבות הן היוו חלק אינטגרלי מהתפילה בימים טובים ובשבתות מיוחדות ואף בשבתות 'רגילות'. אפשר להניח שגם בימים ההם, כמו בזמן הזה, יכלו להבין את עומקם של הפיוטים, את הרמזים שבהם למדרשי חז"ל ולפשטי מקראות, את הלשון הדקדוקית המיוחדת שלהם ואת הגימטריאות ומשחקי המילים שבהם רק תלמידי חכמים ויודעי ספר, אבל גם הציבור הרחב המשתתף בתפילה עקב אחרי הדברים והפנים חלק מהמסרים, כאשר הוא יורד לסוף דעתם של מחברי הפיוט רק למחצה לשליש ולרביע. במשך השנים גם נוסח הפיוטים סבל את סבל הגלות – שיבושים 'רגילים' ושיבושי צנזורה, כאשר כל שינוי משבש את המשקל ואת האקרוסטיכון ומקשה יותר ויותר על ההבנה. לפני כשלוש מאות שנה קם גואל חזק לפיוטים בדמות הרוו"ה – ר' וולף היידנהיים איש רוסהיים, שהוציא לאור סדרה מונומנטלית של סידורים ומחזורים מתוקנים ומבוארים ואף מתורגמים, וקיבל על כך שבחים רבים מעטו של החת"ס (שו"ת חו"מ סי' עט): "החכם השלם מו"ה וואלף היידנהיימר שי' שנודע לי מהגאון מחנה לוי ז"ל [הוא רבי צבי הירש הלוי הורוביץ, בנו וממלא מקומו של בעל ה'הפלאה' רבי פינחס הלוי הורוביץ, רבה של פפד"מ ורבו של החת"ס] כילה כמה זמנים בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז, ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע, והוא טרח וקיבץ כמה ספרים למאות הנצרכים לזה העסק והוציא ממון רב" וכו'. בימינו שוב, כשכמעט נשתקעה אמירת הפיוטים, הוציאו לאור ד"ר דניאל גולדשמידט וחתנו יונה פרנקל זכרונם לברכה סדרה של מחזורים לימים נוראים ולרגלים עם פיוטים מוגהים ומבוארים, ומהם כבר 'נבנו' כמה פירושי מחזור חדשים בזמננו. אולם פיוטי השבתות המיוחדות נשארו עדיין בלא גואל, עד שקם ר' יעקב לויפר, ת"ח ומדקדק ומחבר שקדן ולמדן, ובעזרת כמה מביני דבר הוציא לאור ספרון ובו נוסח מדויק עם פירוש קצר ומקורות וביאורים ליוצרות ול'קרובות' לארבעת הפרשיות ולפורים ולשבת הגדול, עם מבוא מקיף המסביר את מבנה ה'קדושתא' על חוליותיה, 'רהיטיה', הסילוק ושרשרות הפסוקים שאחריו, ה'משלש' וה'שבעתא' ועוד. במילואים מוסברים עניינים שעומדים במרכז חלק מהפיוטים אך אי אפשר היה להרחיב בהם בביאור הקצר: מחזורי השנים השונים, מידות המגילה שראה זכריה הנביא, והסבר ביטויים מוקשים שונים. עבודה מושלמת.

 

בית הלל. ספר הזכרון למרן רשכבה"ג גאון הגאונים מרנא ורבנא רבי עובדיה יוסף. ירושלים, בית הלל, תשע"ד. תרעט עמ'. (02-5323569)

מערכת כתב העת התורני הנפלא 'בית הלל', בראשותו של הרב יגאל עזרא ובסיועו והדרכתו של הגאון רבי ישראל מאיר יונה, שמצליחה להוציא לאור את הגיליונות הגדושים של הקובץ התורני לענייני הלכה ומנהג 'בית הלל' כמה פעמים בשנה, נטלה על עצמה גם את הכנת הכרך הגדול הזה לזכרו של הרב עובדיה זצ"ל. הפתיחה כוללת עשרות מכתבים ואגרות אל הרב וממנו, רבים מהם תגובות על פסקי הרב בספריו ותשובות הרב עליהן, 'גנוזות' מאת גדולי ישראל מכל הדורות ומכל קצוות הגלובוס, עשרות חידושי תורה והלכה מאת גדולי דורנו שליט"א ובני משפחתו של הרב זצ"ל שנכתבו לכבוד ספר זה, והספר מסתיים בקונטרס גדול של הערות על סדר שו"ת חזון עובדיה מאת הרי"מ יונה. העורך הראשי הרב עזרא הוסיף לספר קונטרס של מעשים והנהגות של מרן הרב זצ"ל, והדברים מרגשים ביותר. ייש"כ על חריצותו וזריזותו בספר זה בפרט ובגיליונות 'בית הלל' בכלל, שזכו תמידים כסדרם לקבל חומר הלכתי חשוב מאת הרב זצ"ל.

 

עֻזְךָ בעמים. ליקוטים חקירות ובירורים בהלכות הנוגעות ליחסים בין עם ישראל לבני נח, ושאלות שכיחות ביחס לעובדים זרים בבתי ישראל. אורח חיים ויורה דעה. הרב עוזיאל כהן. קרית ארבע – חברון, מכון לרבני ישובים, תשע"ד. תיח עמ'. (02-9964722)

לעתיד לבוא הובטח לנו ע"י הנביא ישעיהו (סא, ה-ו) וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם, וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלוקֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ. בניגוד לגישה שלא ראוי שמדינה עצמאית תשתמש בעבודה 'זרה' עבור הרבדים הנמוכים של התפקידים במשק – הנביא רואה את זה כחלק ממצבנו החיובי בימות המשיח. כבר עכשיו, כמו במדינות מפותחות אחרות, זהו המצב בארץ באופן חלקי, ובעיקר בעבודות הסיעוד הקשות רבים הם העובדים הזרים. מצב זה כולל בתוכו בעיות וגם פתרונות, קשיים וגם רווחים, ובכל אלו עוסק ספרו של הרב כהן, אברך בישיבת 'אור חברון' בראשות רבה של קרית גת הרב שלמה בן חמו שליט"א. הספר מסודר כסדר סימני השו"ע בחלקים אורח חיים ויורה דעה, והוא פותח בשאלה אם מותר לגוי ליטול את ידי המטופל בנטילת ידיים לשחרית, ומתיר זאת רק בדיעבד; בהמשך הוא מתיר לאנשי צוות רפואי לטפל בימינו לכתחילה בנוכרי חולה בשבת במלאכות דרבנן, ורק בשעת צורך גדול במלאכות דאורייתא - בהנחה שכאשר מדובר על מניעת פיקו"נ הטיפול בגוי נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה; אינו מתיר כלל להשתתף בשמחה דתית של גוי, ואף לא להיכנס לביתו ביום חגו; וההלכה האחרונה בספר: מותר להשתמש בגוי כמחיצה בפני טומאת מת, כאשר יש סדק בקיר החדר שבו נמצא המת, ורוצים שהטומאה לא תעבור לחדר השני. הספר מסתיים בכמה הערות של הגאון המיוחד בעל 'אורחותיך למדני', ובמפתח שימושי.

 

בחצוצרות בית ה'. הלכה, טכנולוגיה וחברה. הרב ישראל רוזן. אלון שבות, תשע"ה. 591 עמ'. (zomet@netvision.net.il )

הרב ישראל רוזן נושא על כתפיו כבר שנות דור חלק ניכר מחיזוק המוּדעות וההתייחסות של גדולי הפוסקים לפשטות הטכנולוגיים המתחדשים כמעט בכל יום, וכמה פיתוחים והכרעות וגילויים הלכטכניים במכשירים המצויים היום כמעט בכל בית יהודי רשומים על שמו (אפילו הביטוי השגור 'הלכטכני' הוא המצאתו!...). סודו הוא חריצותו המופלגת, השילוב הקיים בו בין איש חזון לאיש מעשה, יסודיותו ההלכתית ומקצועיותו הטכנולוגית – אנו רגילים כבר דורות לתואר 'רב ד"ר' אבל עוד לא התרגלנו לתואר 'רב מהנדס'... במשך השנים, במקביל לפעילותו בהקמת מכון צומת על שלל פעולותיו, הרב רוזן משמש גם כ'רב ספרא' – הוא כתב עשרות מאמרים הלכתיים והגיש אינסוף חוות-דעת מקצועיות-הלכתיות לגופים שונים, בלי לדבר על היותו פובליציסט ידוע, מראשי הדבּרים של הציבור החרד"לי (שגם בו כבר קיימים גוונים שונים כידוע). הרב רוזן, בוגר ישיבת 'כרם ביבנה', 'נדלק' בזמנו מחזונו של פרופ' זאב לב ז"ל לגרום לשמירת השבת בתעשייה הישראלית בעזרת שיפורים טכנולוגיים ומדעיים חדשים, ומאז הוא 'ממוקד מטרה', ואשרי האיש שמצליח להגשים את חלומו בחייו. הקשר ההדוק שנוצר בינו לבין הגרש"ז אוירבך זצ"ל ותלמידו הרב נויבירט זצ"ל ורבנים חשובים אחרים מכל גווני היהדות, ובעיקר האמון ההדדי בינו לבינם, נתן לרב רוזן 'רוח גבית' משמעותית כדי לצעוד במשעול חייו. עתה החליט לאסוף מ"ט מאמרים בענייני הלכה וטכנולוגיה, שרובם פורסמו בשנתון 'תחומין' שגם הוא פרי רוחו ומרצו של הרב רוזן, ולהציגם לציבור כקובץ אחד. הכרך מכיל, בכמעט שש מאות עמודיו הצפופים, שישה מדורים: שבת - עקרונות, 'מדיניות הלכתית', בית ומוסד, שירותים ומשק בשבת, ביטחון ורפואה בשבת וכשרות ושמיטה, ושער נוסף שהוא כעין נספח לספר – חברה בת זמננו: על תרבות הטיולים לחו"ל שפושה גם בחברה הדתית והחרדית, על נשים בתפקידים ציבוריים, על פינוי קברים לצורך בניית תשתיות ציבוריות, על שחרור מחבלים להצלת שבוי, על דרכי הודעה על קידוש החודש בימינו ועוד, שהמשותף להם ולמאמרים ההלכטכניים הוא המבט הכולל שמטרתו לתקן עולם במלכות שדי, ולהכין דרכים לחיים במדינה תורנית מודרנית, בזמן הזה ובגאולה השלמה שבוודאי תגיע בקרוב. העיון בספר מביא, בנוסף לידיעות הרבות בכל התחומים בהם הוא עוסק, להתרוממות רוח על כך שאנו פוסעים בדרך נכונה ואמיצה. שימשיך הרב רוזן שליט"א להדפיס ולהפיץ את דברי תורתו המשמחים אלוקים ואנשים, וימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

 

אכול בשמחה. כשרות המזון ליחיד ולציבור. הרב משה ביגל. קרית ארבע – חברון, מכון לרבני ישובים, תשע"ה. תיח עמ'. (02-9964722)

הרב משה ביגל הוא רבו הנמרץ של הישוב מיתר שבצפון הנגב, ומומחה לענייני כשרות. הוא מקפיד לשתף פעולה במחקריו ובביקורותיו עם אגרונומים מומחים ועם מומחים בתעשיית המזון, וגם עם אנשי טכנולוגיה הבקיאים בתחום. הוא מדגיש בהקדמתו שאין דין הכשר היום כדין הכשר של פעם, שהיום העולם כפר גלובלי והכשרות המקומית היא למעשה ממלכתית ועולמית, שהבעיות כבדו מאוד אך גם אפשרויות הפתרון צמחו לאורך ולרוחב – אפשר לפקח על מפעלים באמצעות מצלמות ובעזרת מחשבים, עם בדיקות מעבדה ובהצלבות מידע, ובתנאי שמערכות הכשרות מוכנות להשקיע זמן וממון וכח אדם איכותי לצורך עניין חשוב זה. אי אפשר להתעלם גם מהתחרותיות שיש בשוק הכשרות, שגורמת לרצוא ושוב – גם יישור קו לחומרא לא תמיד על פי הצורך, וגם נטייה טבעית לקולא כדי להרחיב את הסמכות והאחריות. בי"ז פרק הספר ובהרחבות ובנספחים דן הרב ביגל כמעט בכל עניין שיש מקום לדון בו – סוגי הכשרויות והגדרותיהן השונות, מאכלי נוכרים, כשרות בעלי חיים, הכשרת הבשר, סוגיות בענייני בשר וחלב ודגים, המכשירים במטבח המודרני והלכותיהם, מוצרי מזון מעובדים – שמן, ג'לטין, 'שרוולי' נקניקיות, פירות יבשים, מזון יבוא ועוד, חרקים במזון (לדעתו אפשר להגיע לרמת ניקיון סבירה ותקינה-הלכתית בעזרת חומרי ניקוי מסוימים גם בירקות עלים), דיני אירוח אצל מי שאינו מקפיד במצוות, שאלות כשרות הקשורות לשבת ולפסח ולשמיטה ועוד. מפתח מפורט מנגיש ספר זה למעיין בו. יישר כוחו של הרב ביגל על ספרו החשוב, עוד מפעל מפואר של המכון לרבני ישובים בראשות הרב רודריגז שליט"א.

 

על הנסים ועל הטבע. עיון פילוסופי בספרות ההלכה. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 334 עמ'. (03-5318105)

בשבעה פרקים מנתח ד"ר עזגד גולד, רופא ופילוסוף בוגר ישיבת הר עציון, את ההתייחסות לניסים בספרות ההלכה והאגדה, היחס בין הנס לטבע, חובת ההודיה על נס מחד גיסא ו'תפילת השווא' לנס מאידך גיסא, ההיתר ליטול סיכון לצורך קיום מצוה והיחס הריאלי לאפשרות התרחשות נס עתידית, הנס כניסיון והיחס לנס כמתנת ה', ועוד ועוד. סגנון הדברים האקדמאי והתוכן המערֵב בין קודש לחול ובין ישראל לעמים לא יערב לכל חיך תורני, אבל הכמות העצומה של החומר ההלכתי, האגדתי, המחשבתי וההיסטורי שנסקר בספר, מהתנ"ך וחז"ל עד תשובות אחרוני דורנו וחוקרים ממקצועות שונים, והצגת הדומה והשונה בין הגישות השונות לניסים ביהדות לבין להבדיל ההתייחסות לניסים בתרבויות אחרות – יעוררו עניין בכל מי שנושא זה קרוב לליבו. מסקנת המחבר, אם לתמצת אותה במשפט אחד: בכל הדורות התהלכו שתי גישות ביהדות, גישה המרחיבה את הנס על חשבון הטבע וגישה המדגישה את חשיבות הטבע ומצמצמת את האירועים הניסיים, כאשר, בהכללה מודגשת, בדורות האחרונים התבססה יותר הגישה השנייה, המצמצמת את משמעות הניסים בחיי היומיום, בלי לנתק בין התנהלות העולם הזה לבין התערבותו של רבש"ע בנעשה בו כאשר כך עולה ברצונו.

 

בארצות המקרא. מחקרים בנבואה, בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה נבואית. שמואל ורגון. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 450 עמ'. (03-5318105)

כרגיל מעוררים מחקרי מקרא אקדמאיים הסתייגות מובנית אצל בני תורה, כאשר החשש כפול – פגיעה בנוסח המקרא המקובל והמקודש מכאן, ופירושים שאינם מכבדים את אבותינו גיבורי המקרא מאידך. פרופ' ורגון, מרצה ותיק באוניברסיטת בר אילן ואדם שומר מצוות, מצד אחד 'מציל' את המקרא ממבקריו, ומוכיח פעם אחר פעם איך שנוסח הנביאים כפי שהוא 'ראוי לבוא בקהל' וטענות המערערים אין בהן ממש, ועל כך ישובח, ומצד שני מתייחס בעודף רצינות לטענות האלו עצמן, הנראות בעיניו לכאורה כלגיטימיות לגמרי; מצד אחד חלק מהמאמרים בקובץ, שכולם כבר התפרסמו בעבר על גבי במות שונות, מאיר עיניים, ומצליח לעגן במציאות ההיסטורית פרשות קשות במהלך חייו הארוכים של הנביא ישעיהו, למשל, ומצד שני הוא מגיע למסקנה שהעיוורים והפסחים שנואי נפש דוד (שמ"ב ה, ח) היו כך, פשוטו כמשמעו: דוד 'לא סבל' בסביבתו בעלי מום, ולכן צדקה גדולה עשה כאשר קירב אליו את מפיבשת בן יהונתן בן שאול נכה הרגליים (שמ"ב פרק ט), למרות סלידתו העמוקה מבני-מינו הפגומים...

 

שיעורי עיון. שביעית. משיעורי הרב אליהו חיים בלומנצויג. ירוחם, ישיבת ההסדר, תשע"ה. 165 עמ'. (08-6580101)

הרב בלומנצויג, ראש ישיבת ההסדר בירוחם, הוא מטובי ומוותיקי גידוליה של ישיבת הר עציון. אחרי שנים רבות כר"מ בישיבת הר עציון הוא פתח את הישיבה בירוחם, ושנים רבות הוא מרביץ שם תורה לרבים. לקראת שנת השמיטה הקודמת תשס"ח, ולקראת שנת השמיטה הזו, למד הרב בעיון עם תלמידיו סוגיות רבות בשמיטה ובהלכותיה, כאשר במשך תקופה מסוימת אף עסק 'בשפיר ושליה' של מעשה השמיטה במסגרת ועדת השמיטה של הרבנות הראשית. מתוך השיעורים המוקלטים וכתביו של הרב ערכו כמה מתלמידיו ספר ובו ח"י פרקים המקיפים את רוב ענייני השמיטה ומצוותיה באופן עמוק ומתומצת כאחד, כאשר שני הפרקים האחרונים עוסקים בפתרונות לשמיטה בזמן הזה – אוצר בית דין והיתר המכירה. הפרק על היתר המכירה עוסק בכללי הערמה במצוות, בגדרי 'לא תחנם', במעלותיה וחסרונותיה של מכירת הקרקע לזמן קצוב ו'על מנת לקוץ' ובשילוב ביניהן, וכן באפשרות המכירה לגוי 'על תנאי שיחזיר' והאמצעים למנוע את הפקעת המכירה מעיקרה אם הגוי יערים קשיים בהחזרת הקרקע. בעניין אוצר בית דין מאריך הרב בלומנצויג במקור היתר שמירת הפירות ע"י בית הדין על פי השיטות השונות, ובאפשרות שהחקלאי ייחשב שליח בית דין גם בשלב גידול הפירות, מה שאינו מובן מאליו כלל. חמרא למריה וטיבותא לתלמידיו העורכים.

 

תורת תמורה. ביאורים וחידושים על מסכת תמורה. מאת אברהם משה אבידן (זמל). ירושלים, 'יד מיכל', תשע"ה. 19+תצ עמ'. (02-6524824)

אחרי ספריו החשובים על הלכות מלכים של הרמב"ם ועל הלכות צדקה ועוד, יוצא לאור עתה פרי חדש מפרדסו השופע של הרב אבידן שליט"א, לשעבר סגן הרב הראשי לצה"ל וראש ישיבת שעלבים, ועכשיו רב קהילה בירושלים; כדבריו – לאחר שנים בתפקידים שונים שב להיות אברך השקוע בעולם העיון התורני והלמדני, כאשר עברו התורני העשיר רק מוסיף לו גוון עמוק של יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. כשהוא קשור בקשר תורני הדוק עם כמה מגדולי הדור לוקח לו הרב אבידן משימות תורניות-למדניות זו אחר זו, והפעם בחר לו את מסכת תמורה, שאינה מן המסכתות שכל אברך בקי בה וכל 'כולל' מכניס אותה לסדרי לימודיו, כשהוא עובר על המסכת שורה שורה ועמוד עמוד ומעמיק ומחדש ומקשה ומתרץ, עד שהגיע לרפ"ד סימנים, מהפרק הראשון על דף ב עמ' א העוסק בלשון לכתחילה ולשון בדיעבד, ועד הסימן האחרון על דף לד עמ' א העוסק בסוגיית עולת העוף שנתמצה דמה מה דינם של מוראתה ונוצתה. המחבר מביא דברי ראשונים ואחרונים ומקשה על דבריהם ומתרץ, והדברים מאירים ושמחים. למעשה מדובר כאן בעבודת צוות: המחבר כתב את חידושיו וביאוריו לאורך המסכת בקיצור נמרץ, בנו הרב דן סִגנן והרחיב והוסיף וביאר, והנכד הרב ירמיהו פריימן השלים וערך ותיקן ושינה, עד שהכל נעשה מתוקן ומוכן לסעודה.

 

אֹרח מישרים. ביאורים וחדשים למסכת כריתות. מאת הרב נתנאל חיים פאפע. העורך: הרב ישראל שחור. ירושלים, תשע"ה. יד+247 עמ'. (02-5791581)

זכה הרב פאפע, למדן ליטאי שחי לפני כמאה וחמישים שנה ונפטר בירושלים בשנת תרס"ו, שבן נינו הרב ישראל שחור, דיין בבית הדין הגדול בירושלים, נטל על עצמו לפרסם את כתביו שנותרו בכתב יד ספר אחר ספר. וכך אחרי ביאורים על התורה ועל ההגדה ועל הסידור ועל מגילת אסתר הגיע זמנו של החיבור על מסכת כריתות הקשה. רק מעט ספרי אחרונים מצויים על המסכת הזו, והביאור הזה שנכתב בזקנותו של המחבר בשבתו בירושלים, הכולל ביאורים מקומיים וגם מערכות רחבות היקף, יהווה עתה נדבך חשוב בהנגשת מסכת זו ללומדים. מרגש לקרוא בהקדמתו של העורך שליט"א שמכל צאצאיו של המחבר זצ"ל נותרה נכדה אחת, סבתו של העורך, כל האחרים נפטרו במגפות ובשאר פגעים בירושלים של פעם; ומנכדה זו נבנה שבט שלם, הנושא בגאווה ובחיבה את שמו של זקן-זקנם, שזכה להיות במשך שנים מתלמידי החכמים החשובים בירושלים, מקורבם של הרב שמואל סלנט והרב זוננפלד והאדר"ת והראשל"צ הרב יעקב שאול אלישר [יש"א ברכה] והרב קוק ועוד. תורה עתיקה בכלי חדש ומפואר.

 

עיניך פקוחות. על דרכי השגחה פרטית. אריה יעקב ליבוביץ. ירושלים, תשע"ד. 17+קיד עמ'. (0528-844177)

הרב אריה ליבוביץ משמש כר"מ בישיבה הגבוהה בשעלבים, לומד מעמיק וחוקר תורני ואיש מוסר ומחשבה. בספר קטן כמות זה וגדול מאוד באיכות הוא נכנס לסוגיות שהן כמעט בגדר 'כבשונו של עולם' – דרכו של ריבונו של עולם בהשגחה הפרטית על כל אדם ואדם, והיחס הראוי שלנו כלפי השגחה פרטית זו. הוא דן בשיטות השונות בראשונים ובאחרונים בנושא רגיש זה, במדרגות השונות של ההשגחה הפרטית, בהשגחה נסתרת והשגחה נגלית, בהשגחה מול שכר ועונש מכאן ומול הבחירה החופשית מאידך, ובפרק הסיכום הוא דורש מהקורא לא רק להבין את הדברים - אלא גם להפנים אותם, לחוות אותם, לגרום לכך שכל צעד שגרתי בחייו יהיה מלוּוה בהכרת נוכחותו והתערבותו של ריבונו של עולם. ספר חשוב, עמוק, מרגש ומעשי ביותר לעבודת ה' של כל אדם ירא שמים.

 

Hidden In the Heights. Orthodox Jewry In Hungary During The Holocaust. Esther Farbstein.

 ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"ד. שני כרכים. (02-6526231)

זהו התרגום לאנגלית של הספר 'בסתר המדרגה' - היהדות האורתודוקסית בהונגריה נוכח השואה (התרגום המילולי של השם האנגלי: 'חבויים בגבעות') שיצא לאור בעברית לפני שנתיים ע"י מוסד הרב קוק בכרך עבה אחד, אחרי הספר הגדול 'בסתר רעם' שכתבה המחברת שעסק בהלכה, הגות ומנהיגות יהודית בתקופת השואה. פרק המבוא לספר החדש מתאר את היהדות הדתית בהונגריה 'הגדולה' ערב המלחמה, ואח"כ מתוארים בו התקופה שמראשית המלחמה ועד הכיבוש הנאצי, חלקם של היהודים הדתיים בפעולות ההצלה, מאבקם של יהודי הונגריה על ערכיהם היהודים תחת השעבוד הנאצי ובמחנות הריכוז, ניסיונות השיקום אחרי המלחמה, בעיות הלכתיות ופתרונותיהן ועוד. שואת יהודי הונגריה הייתה שואה מרוכזת, יסודית, מהירה, בלתי נתפסת, שהצליחה להוותנו מעל-ומעבר בגלל שיתוף הפעולה ההדוק בין הנאצים לבין עוזריהם מגויי הארץ, כאשר קצב ההריגה מוגבר ככל שהמלחמה הנוראה הזו מתקרבת לסיומה. הספר מהווה פיצוי משמעותי להמעטת דמות היהדות הדתית בכל ההיסטוריוגרפיה של תקופת השואה.

 

Mishna and Tosefta Studies. Robert Brody.

ירושלים, מאגנס, תשע"ד. 11+169 עמ'. (02-5660341)

פרופ' ברודי הוא אחד מבכירי החוקרים היום בתורת חז"ל בעולם האקדמאי. שנים רבות עסק בעיקר בתורת הגאונים, אך מצודתו פרוסה על כל ספרות חז"ל. בספרון זה תשעה פרקים העוסקים במשנה ובתוספתא ובקשרים שביניהם. כך הוא מסביר מדוע פרופ' שאול ליברמן ביסס את נוסח התוספתא שלו דווקא על כת"י וינה, בוחן אם לתוספתא ישנה מסורת הלכתית שונה משל המשנה, ומגדיר מהם כללי הההדרה ה'נכונים' של ספרות חז"ל על פי כתבי היד. הספר מסתיים בביבליוגרפיה מפורטת ובמפתח.

 

מקדמי ארץ. קובץ ו. מתורתה של ישיבת קדומים. חידושים ועיונים בפרק 'איזהו נשך', בצירוף הערות משיעורי הרב יצחק בן שחר. ישיבת קדומים, תשע"ד. 195 עמ'. (09-7928129)

לימוד מסכת בבא מציעא בישיבת קדומים הביא את תלמידיה ואברכיה עד לשערי פרק איזהו נשך, ולעיון בכלליו ופרטיו של איסור ריבית. חלק מהבירורים והחידושים של יושבי בית המדרש בקדומים נאספו לקובץ אחד, ובראשו שיעור על מהותו הרוחנית של איסור ריבית מאת ראש הישיבה גיסי הרב יצחק בן שחר שליט"א ושיעור מאת הגרז"נ גולדברג שליט"א על חיובי הלוואה בריבית, במרכזו 'עיוני ריבית' כסדר דפי הפרק, בהמשכו 'הליכות ריבית', ובסופו 'פניני ריבית' - הערות משיעורי ראש הישיבה הכוללים דקדוק בכל אות ואות בדברי הראשונים בסוגיות פרק איזהו נשך, דרך לימוד הדורשת עמל מפרך שלא כל מוחא סביל, אך פירותיה מובטחים למתמידים בה.